הדיאטה הקלילה של מילי

זהו, נגמר. סוכריית הטופי העבשה האחרונה חוסלה. באף פינה בבית אין שום עטיפת "מיני כיףכף" זרוקה. אפילו הסלסלות כבר הסתגלו למקומן החדש כמחזיקות סבונים מזכרות או כסף קטן. פורים עבר, והשטויות המשמינות שרדפו אותנו לכל מקום - נעלמו איתו.

נעלמו, אמרתי? לא מדוייק. הן יותר הפכו מדברי מתיקה לקילוגרמים של תחת, בטן וירכיים. אמנם היו לנו רגעים ביחד איתם, אבל ביננו, ועם כל הכבוד לכיףכף, מערכת היחסים הזו היא לא משהו שהייתי רוצה לדחוס לתוך הג'ינס שלי. בטח לא עכשיו, כשהקיץ נמצא במרחק של דיאטה וחצי מכאן. בקיצור - אין ברירה, צריך להתחיל לעבוד. ואם גם אתם חשתם צמרמורת עוברת בגופכם כשקראתם את המשפט הזה, אז תהיו רגועים - אתם במקום הנכון.

תוכנית שלושת השלבים של מילי

אף פעם לא הייתי בחורה של דיאטות. אני שונאת ירקות ונמנעת ממגע עם מזון משונה. גם עניין הכושר הוא בעייתי, לא בגלל שאני לא נהנית מחדר כושר או חוגים, כמו שאין לי כסף, חשק זמן וכוח להתמיד בדברים האלו. מה שמשאיר לי רק ברירה אחת - לבנות תוכנית פעולה home made, מהאמצעים הקיימים ובמינימום תקציב. מניסיון - זה לא רק עוזר, זה גם כיף גדול.

שלב אחד: ביי ביי לג'אנק פוד

לא קליק, לא ביסלי, לא תפוצ'יפס ובטח ובטח שלא במבה נוגט. יצאתם מדעתכם? אם אתם רוצים משהו מתוק, תצאו לבית קפה ותזמינו משהו חם ופרוסת עוגה. תהנו מהקלוריות כמו בני אדם, לא בשקית, ולא בתוספת צבעי מאכל ועוד רכיבים מוזרים בלטינית. אם אתם חייבים לנשנש משהו - תרכיבו לכם ארוחה. באמת! סנדביץ', שניצל, שתי קציצות עם קצת צ'יפס סמלי בצד. ההכנה תעסיק אתכם, האכילה תעסיק אתכם, ואחר כך כבר תהיו כל כך שבעים שלא תצליחו לחשוב בכלל על ממתקים.

ובואו נדבר גם על המקדונלדס והנקניקיות וכל אלו. פסטט פסטט, סוד כמוס: אין מצב שתורידו אפילו גרם אחד אם תמשיכו לצרוך את הנ"ל. ואל תגידו לי שמק'נאגטס זה לא אוכל! אז אל תאכלו!
טוב, פעם בשבוע מותר.
אבל בלי צ'יפס!

אה כן, ותפסיקו לשתות מיץ שהוא לא 100% פרי, פה זה לא בית מחסה לקלוריות ריקות.

שלב שני: הגבירו צעדים

מטרת העל שלכם היא לעשות הליכות לפחות פעמיים בשבוע, ולא במסגרת "הלכתי לקניון ברגל" (למרות שתיכף נגיע לסעיף הזה). האמת היא שאני לא יודעת למה אנשים לא הולכים יותר (כשיש מזג אוויר מתאים). קודם כל זו שעה של מוזיקה שמפוצצת את האוזניים ולא מפריעה לאף אחד. שנית, זו יכולה להיות גם שעה של עידכונים עם חברה או קירוב לבבות עם מישהו מהמשפחה. וזו רק שעה, שזה באמת כלום זמן כשחושבים על זה.

וכדי לעודד את עצמכם להגיע למטרת העל הזו, תכניסו את ההליכה לפעולה בכל הזדמנות. רוצה לקניון? בבקשה, אבל ברגל (וחסכת 10 שקלים על אוטובוס). לבית ספר, לחוג, לחברים - הכול אפשר לעשות ברגל. ואם ממש קשה - אז לקחת אוטובוס שעוצר רחוק, למשל. והכי חשוב: לא לשכוח אף פעם, אבל אף פעם! את האמפי. פלייר.

שלב שלישי: תתאזרו בסבלנות

עכשיו מבחינתכם, הדבר היחיד שנותר לכם לעשות הוא להמשיך לעשות. זאת אומרת להמשיך ללכת ברגל בכל הזדמנות ולהימנע מג'אנק פוד וממתקים. אחרי שבועיים שלושה אתם חופשיים להתחיל את התוכנית למתקדמים, וזה אומר להתחיל להקפיד על ארוחות הצהריים והסנדביצ'ים ולעשות יותר תרגילים בבית. איך? מה? איפה? למה??? על הכול תקבלו תשובות בכתבה הבאה.