Tom Clancy's EndWar
אחרי שזכה להצלחה סבירה בקונסולות, מגיע משחק האסטרטגיה הקונספירטיבי של טום קלאנסי גם למחשב האישי. האם יצליח להתבלט על הפלטורמה המובילה של ז'אנר ה-RTS?
Tom Clancy's EndWar הוא משחק אסטרטגיה לא טיפוסי. בניגוד להיגיון הבריא של רוב הגיימרים, הכותר הזה עשה את דרכו מהקונסולות למחשב האישי – ולא להפך. אבל המוזרות הזו היא עוד כלום לעומת העובדה שהמשחק הזה לא ממש רוצה שתשתמשו במקלדת ובעכבר שלכם, ומעדיף שתצרחו בקולי קולות פקודות לחיילים.
בגרסאות האקס-בוקס 360 והפלייסטיישן 3 הממשק המסקרן הזה עבד בצורה סבירה. על ה-PC, קצת קשה להסביר למה שווה בכלל לטרוח. החיסרון העיקרי של הממשק הקולי – מעבר לכך שהמשחק בהחלט עשוי לא להבין אתכם – הוא שהשליטה באמצעות דיבור תופסת לגבי כל יחידה בנפרד, ולא לגבי כל היחידות שלכם ביחד. הפיקוד באמצעות העכבר מאפשר לכם לשלוט על מספר יחידות בו-זמנית, והוא נוח ואינטואיטיבי בהרבה לטעמי, למרות ששנים רבות של ניסיון עם משחקי אסטרטגיה בזמן-אמת בהחלט השפיעו עלי.
אז הממשק הקולי לא עושה עבור EndWar הרבה, אבל מה בנוגע למשחקיות עצמה? כאן סובל הכותר ממקורותיו כמשחק לקונסולות. המעבר ל-PC חושף אותו במערומיו, כאתגר אסטרטגי מוגבל ושטחי להפליא. העלילה הקונספירטיבית שלו (כנהוג במשחקי טום קלאנסי...) תעניק לכם את הפיקוד על שלושה צבאות: האמריקני, הרוסי, וזה של "איחוד המדינות האירופאיות" שהפך לאימפריה המקבילה בגודלה וחשיבותה לשתיים הקודמות. אלא שמעבר לצרכים העלילתיים, המעבר הזה בין הצבאות השונים ממש לא משנה: לכולם יש את אותן יחידות בדיוק – ואין הרבה מהן.
בסופו של דבר, כל קרב מתנקז לסוגיית "אבן-נייר-מספריים" פרימיטיבית. מסוקים טובים כנגד טנקים. טנקים טובים כנגד מובילים (Transports). ומובילים טובים נגד מסוקים... זה הכל בעצם. פרט לשלושת היחידות הללו יעמדו לרשותכם לפעמים חיילי רגלים, שמתגלים כחסרי תועלת לחלוטין כשהם נעים בשטח ועל כן לא יהיה להם שום שימוש מעבר להגנה שמעניק להם בסיס צבאי מסודר. זהו לא ממש אתגר אסטרטגי, אלא יותר אתגר של תשומת לב.
כל עוד אתם מציבים מול יחידה של האויב יחידה הנמצאת מעליה במשולש הכוחות הפשטני של EndWar, הכל יהיה בסדר. אם המחשב החליט לשנות את פריסת קולותיו, קריינית חביבה תדאג ליידע אתכם בקשר לכך כדי שתוכלו לרוץ ולהגיב בהתאם. העלילה, קשקוש כלשהו על התרוקנותם של מאגרי הנפט בעולם ומלחמת עולם שלישית, היא בטח לא מה שיחזיק אתכם לאורך הקמפיין המשעמם הזה. אם זה הספיק לשחקני הקונסולות, כנראה שהדרישות שלהם עבור משחק אסטרטגיה מודרני הן (עדיין) מאוד מאוד נמוכות.
מצב המשחק היחידי ב-EndWar שעוד איכשהו אפשר לקרוא לו מעניין הוא "תיאטרון המלחמה" (Theater of War), המציע חוויית און-ליין ייחודית. כאן תמצאו מפת עולם המציגה בכל רגע נתון את מאזן הכוחות בין שלושת האימפריות. אתם מוזמנים להתגייס לאחת מהן, ולסייע לה לכבוש את העולם. רק מאמץ משותף של מאות שחקנים מכל רחבי העולם יכול לקדם את האימפריה שאליה בחרתם להצטרף. כל קרב הוא רק חלקיק קטנטן מקמפיין רחב-היקף שיכול להימשך שבועות, ומוסיף להתרחש גם כשכיביתם את המחשב והלכתם לישון. בנוסף, במצב משחק זה היחידות שלכם תצבורנה ניסיון וותק, שיהפוך אותן לחזקות ומועילות יותר בקרבות הבאים.
אם EndWar היה משחק מהודק קצת יותר בתכונותיו הטכניות, ייתכן שהייתי יכול להמליץ עליו על סמך תיאטרון המלחמה לבדו. אולם כפי שאתם בוודאי יכולים לנחש, זהו ממש לא המצב... המשחק הזה אומנם ירוץ היטב על מחשבים חלשים יחסית, אך המחיר שאותו נאלץ לשלם עבור התמיכה במגוון רחב של מחשבים ודרישות מערכת נמוכות הוא מנוע גרפי מיושן ובלתי מרשים, שמחוויר לעומת משחקים כגון World in Conflict או Company of Heroes – שרחוקים מלהיות חדשים.
שני השמות האחרונים הם דוגמאות מצוינות למשחקי אסטרטגיה מעולים, שכבר מזמן קבעו רף גבוה במיוחד של איכות בז'אנר משחקי האסטרטגיה בזמן-אמת למחשב האישי. בהשוואה עם משחקי האסטרטגיה שיצאו לקונסולות, ייתכן ש-EndWar הוא עילוי. בכל הקשר לגרסת ה-PC, עדיף להימנע ממנו. לצערו של טום קלאנסי, כבר הספקנו להתרגל למשחקים הרבה יותר טובים.
יתרונות
"תיאטרון המלחמה" מציע חווית און-ליין רחבת היקף וממכרת. כל קרב הופך לחלק קטן מקמפיין ענקי על השליטה בעולם
חסרונות
אסטרטגיה? האתגרים הטקטיים שבהם תתקלו כאן פחותים מאלו של משחק ה-"אבן נייר ומספריים" שמגיע עם תוכנת הצ'אט של ICQ
ממשק השליטה הקולית – גימיק חסר תכלית, במיוחד כשכבר יש לכם מקלדת ועכבר
גרפיקה פרימיטיבית, הרבה מתחת לסטנדרט בז'אנר
ציון
  | --- | --- | בואו לדבר על זה בפורומים.. פורום אסטרטגיה Command And Conquer |