Guitar Hero: Metallica

תאריכי יציאה ופלטפורמות: 29 במרץ לפליסטיישן 3 ואקס-בוקס 360, וכנראה לא הרבה זמן אחר כך ל-Wii ופלסטיישן 2.

כחלק מהסיור במשרדיה של חברת Neversoft, המפתחת של סדרת Guitar Hero עבור Activision, זכינו להדגמה של המשחק, ראיונות עם בכירים במחלקת המוזיקה של החברה, סיור מודרך מאחורי הקלעים, הזמדנות לשחק בכותר עצמו על האקס-בוקס 360 וארוחת צהריים. בשורה התחתונה: אין טענות.

גיטאר הירו מטאליקה מסתמן כמוצר שלם. מצד אחד, הוא עוד משחק בסדרה מצליחה, ומצד שני הוא מתאים כמו כפפה לערכי המותג, מרחיב אותו מעט ומלא פוטנציאל לכניסת קהל שחקנים חדש שלא מכיר את המותג.

אם יש בעיה שאפשר לסמן בגיטאר הירו בכלל, היא שבסך הכל מדובר במשחק מאד בסיסי – עליך ללחוץ/להפעיל/להכות במקום הנכון בזמן הנכון. בסך הכל ריבועים בצבעים שונים שנעים על ציר זמן. הבעיה השניה היא שכבר עכשיו ברור לכולם שהמקום הטבעי ביותר לז'אנר להתפתח הוא לא להתחייב על רוק או אפילו לא על גיטרות. בפועל זה הרי כבר קורה, מישהו אמר Samba De Amigo?

אבל עד שכולנו נשחק ב"סקסופון הירו" בדמותו הוירטואלית של ירוסלב יעקובוביץ', יש את מטאליקה. ומטאל הוא בהחלט כיוון טוב של רוק בהתאמה מוזיקלית לערכי המותג. זה המשחק היעודי השני בסדרה אחרי גיטאר הירו אירוסמית'.

כמו DVD למעריצים

ההרחבה המשחקית מגיעה בדמות פדאל רגל שני לתופים. למעשה זה היה אחד הדברים הראשונים שיוצרי המשחק חשבו עליו, והחיבור היה טבעי – הפדאל הנוסף הוא מסמני ההיכר של לארס אולריך, המתופף של הלהקה, וההכנסה שלו במשחק הייתה חשובה גם עבורם.

הקהל החדש הוא המעריצים של מטאליקה. יש כאן WIN-WIN: המשחק ירוויח עוד שחקנים, אולי אפילו בוגרים יותר מהגיימר הממוצע, והמעריצים ירוויחו לא רק את אשליית כוכב הרוק עם שירים של הלהקה שלהם (עלילת המסגרת תאפשר לך לנגן לצידם על הבמה) אלא בונוסים נוספים שמזכירים הוצאת DVD: רצועות "קומנטרי" על חלק מהתכונות, גלריית תמונות, מידע ומילות השירים, חומרי בוטלג שלהם בוידאו (מופיעים באיזה מרתף בטנסי), שירים נוספים של להקות אחרות שנבחרו על ידי מטאליקה (הבולטת בינהם היא לינארד סקינארד), פספוסים מתוך צילומי דגימת התנועה שלהם למשחק ועוד.

מטאליקה הייתה מעורבת מאד בהפקת המשחק. היא הגיעה לצילומים באולפני החברה, כולל לבישת חליפה מיוחדת לדגימת תנועה. כדי להבין את כמות העבודה אציין שבמשחק יש 28 שירים של מטאליקה, וכל שיר מורכב מ-57,000 פריימים של אנימציה בערך.

אווירת מטאל אמיתית

אלמנטים נוספים שנועדו להגביר את התיאום הוא התאמות גרפיות במשחק לרוח הלהקה ואפילו שחזור של במה שבה מטאליקה השתמשו במסע ההופעות שלהם. המתכנתים באמת הלכו והשיגו את המפה המקורית של הבמה. למה אני מזכיר את זה? כי צריך לזכור שלמרות כל זה, גיטאר הירו הוא לא משחק שבו אתה מרבה להסתכל על הרקע, אלא מרוכז לחלוטין במוזיקה ובמעקב אחרי התווים שצריך לנגן.

בגיטאר הירו מטאליקה תוכלו לשחק בתופים, גיטרה, מיקרופון לשירה וגיטרה בס. אם זה מזכיר לכם את רוק בנד, תוכלו לקרוא את התייחסות יוצרי המשחק למוצר המתחרה של אלקטרוניק ארטס בראיונות הבלעדיים שקיימנו איתם.

מוזיקת מטאל באופן טבעי מהירה יותר מרוב הז'אנרים האחרים, ולכן אמורה להיות מעט קשה יותר במשחק מסוג זה. אבל עדיין רמת הקושי הבסיסית קלה מאד, והמשחק נפתח עם פשוטים יחסית ונבנה באיטיות עד לדרגות הקשות ביותר. כמו בכל סדרת גיטאר הירו, נראה שמדובר במוצר כיפי מאוד, עם גרף למידה והסתגלות מוצלח. אם אתם במקרה גם מעריצים של הלהקה, הרווחתם פעמיים.