Resistance 2
Resistance 2 מתעלה על קודמו בכל – מהגרפיקה המדהימה, דרך עיצוב השלבים המצוין ועד מצבי המשחק מרובי-המשתתפים שכמותם עוד לא ראיתם בשום מקום אחר. זהו ללא ספק משחק החובה שבעלי הפלייסטיישן 3 חיכו לו
שום דבר לא יוכל להכין אתכם ל-Resistance 2. כותר הפעולה החדש של סוני לוקח את המושג "משחק המשך", ומפרש אותו בחופשיות יוצאת דופן: רב השונה מהדומה בין Resistance 2 וקודמו, עד לרמה שבה פרט לשם נדמה כי מדובר בשני משחקים שונים לחלוטין. זה לא משחק הפעולה הטוב ביותר שבו אי-פעם שיחקתי, אבל הוא בהחלט קרוב.
הפלישה לאמריקה
נתן הייל, הגיבור של Resistance, הוא כבר לא הדחליל האילם שאותו הכרנו במשחק הראשון. אחרי שהצליח להרוס את המגדל המרכזי של הכימרה בלונדון הוא חוזר לחיק הצבא האמריקאי, ושם נהפך לדמות דומיננטית להפליא במאבק כנגד החייזרים שהחליטו לפלוש לארה"ב. כמובן שהעניינים לא באמת פשוטים כל כך, והייל עוד יגלה כמה דברים בלתי צפויים על הפלישה החייזרית - ובעיקר על עצמו.
במקרה שהעלילה לא מעניינת אתכם בכלל (וחבל!), נתמקד בשינויי המשחקיות המשמעותיים. בניסיון להפוך את הקרב למהיר, אגרסיבי ומאתגר יותר, וויתרו יוצרי המשחק על מד החיים המסורבל של Resistace הראשון, ועברו למערכת שמזכירה יותר את Call of Duty ודומיו – אם תספגו פגיעה, המסך יהפוך אדום ומטושטש, ובמידה לא תמצאו מקום מסתור להתאושש בו הפגיעה הבאה כבר תהרוג אתכם.
ארסנל כלי הנשק הותאם לסגנון החדש: הרובים והאקדחים שתישאו עמכם חזקים יותר, וכל אחד כולל מתקפה משנית שמכפילה את כוח האש. כדי לא להפוך את האקשן לקל מידי, הוכנסה הגבלת נשיאה של שני כלי-נשק בלבד בכל רגע. עדות לבחירות העיצוב המוצלחות שעשו אנשי חברת Insomniac היא העובדה שעד השלב האחרון במשחק עדיין מצאתי לא מעט שימושים לאקדח המאגנום, הנשק הפשוט והבסיסי ביותר, שנותר כלי יעיל לכל אורך הדרך.
קמפיינים משותפים
ב-Resistance 2, הכל גדול יותר ויפה יותר. המראות המדהימים רודפים זה את זה, בעיקר בזכות עיצוב שלבים שכלל אינו מזכיר את הסגנון האפרפר וחסר הייחוד של המשחק הראשון. המנוע הגרפי מצליח להתמודד עם זירות קרב מרהיבות, עשירות בצמחייה ופירוט, אך גולת הכותרת היא האויבים הענקיים בהם תתקלו.
לא פעם תאלצו במהלך ההרפתקה להתגונן מפני יריבים גבוהים כגורדי שחקים, מה שלא יפריע להם לנוע באנימציה מדויקת ומשכנעת. אם יש לסוני כוונה לחזור אי-פעם ל-Shadow of the Colossus המבריק, הרי שיש להם כעת מנוע גראפי משובח ומוכן מראש למשימה. מן הצד השני, דווקא היריבים הקטנים יותר שבהם תתקלו הם אלו שיוציאו אתכם מדעתכם. הרגעים המעצבנים ביותר במשחק הם אלו שבהם יתנפלו עליכם יצורים בלתי נראים – "מפלצות Chameleon" – שמסוגלים לחסל אתכם בנגיעה אחת אם לא ראיתם אותם לפני שעלו עליכם. הייתי מוכן לוותר עליהם בשמחה אם היה אפשר.
אחרי עשר שעות של אקשן מוצלח ברובו הקמפיין המרכזי יסתיים, אך הכיף רק מתחיל. בצעד יוצא דופן, החליטו אנשי צוות הפיתוח כי מצב המשחק המשותף – Co-Op – ראוי להשקעה והתייחסות רבה בפני עצמו. אם תבחרו לשחק ב-Resistance 2 יחד עם חברים, תגלו שעוצבו עבורכם מפות חדשות לגמרי. כל שחקן בוחר לעצמו תפקיד: חייל "רגיל" הנושא עמו נשק רב-עוצמה ומסוגל לחולל מגן אנרגיה שישמור על חבריו מפגיעה, חייל קומנדו (Special Ops) שיכול לספק לאחרים בקבוצתו תחמושת, או חובש ששואב כוח חיים מהאויבים ומעביר אותו לחיילים שלצידו.
בכל מפה תעמדו בפני שורה של משימות, רובן ככולן ידרשו מכם חשיבה קבוצתית ופעולה משותפת. זה מאוד קשה בהתחלה, אולם עם הזמן מתרגלים לסגנון המשחק הייחודי ומתחילים לצבור ניסיון ובונוסים. אלו הופכים למוטיבציה לא רעה להמשיך ולהילחם, בקמפיין שיעסיק אתכם לא פחות ממצב העלילה לשחקן יחיד.
בלגן מתוכנן
לא רק בקרבות משותפים מנסה Resistance 2 לשבור מוסכמות ולנסות דברים חדשים. גם מצב המשחק מרובה-המשתתפים בהחלט לא סטנדרטי, ונשען על חידוש טכנולוגי מרכזי אחד – תמיכה בקרבות בין עד 60 שחקנים בו-זמנית, ללא כל פגיעה בקצב המשחק.
לאור מספר השחקנים האדיר הופכים המצבים הרגילים, כמו Deathmatch ו-Capture the Flag, לבלגן אדיר שאולי עדיף להימנע ממנו. ב-Insomniac חשבו על כך מבעוד מועד והכינו מצב משחק ייחודי בשם Skrimish, המחלק את עשרות השחקנים לקבוצות קטנות יותר, כל אחת עם משימה משלה. החלוקה לקבוצות עושה קצת סדר, גם אם על חשבון גודל הקרבות. רוב הזמן תהיו עסוקים במשימה של הקבוצה שלכם, ולא תראו בכלל שעל המפה מסתובבים להם עוד עשרות שחקנים אחרים. ובכל זאת, הרגעים הבודדים בהם האקשן דווקא כן מצטלב לקרב המוני ומרהיב שווים את הכל.
Resistance 2 מצליח, אם כן, להתעלות על קודמו בכל פרמטר. הוא לוקח את המותג הזה למחוזות חדשים לחלוטין, לרמה שבה הוא יכול להתחרות בכבוד ב-Halo או Metroid ולייצג את קונסולת הפלייסטיישן 3 בגאווה בזירת משחקי הפעולה מגוף-ראשון לקונסולות. מאז Half-Life 2 לא ראיתי קפיצת מדרגה שכזו בין משחק והמשכו. אילולא אותו להיט וותיק של Valve, שעדיין מחזיק לדעתי בתואר "הקמפיין המוצלח ביותר לשחקן יחיד", הייתי מכתיר ללא כל סייגים את Resistance 2 כמשחק הפעולה הטוב ביותר על המדף.
יתרונות
גרפיקה עוצרת נשימה – הישג מרהיב המתעלה בקלות על כל משחק פעולה אחר לפלייסטיישן 3
קמפיין ארוך, מושקע ומאתגר לשחקן יחיד
אויבים ענקיים!
מגוון רחב של מצבי משחק מרובי-משתתפים, כולל קמפיין נפרד למשימות משותפות וקרבות בין עד 60 שחקנים בו-זמנית
חסרונות
לא חסרים כאן אויבים מעצבנים שיתנפלו עליכם משום מקום – ואפשר היה בהחלט להסתדר בלעדיהם
הציון הסופי: 90