בר נגד הקולנוע
חשבתם שאתם נהנים מבילוי בקולנוע? בר מתנדב לגלות לכם למה אתם חיים בסרט
אחת החוויות שכל בן אנוש צריך לעבור לפחות פעם אחת בחייו, היא צפייה בסרט בקולנוע. רוב האנשים אפילו נהנים לעשות את זה, מבלי לשים לב בכלל לסבל והייסורים שהם עוברים שם. למזלכם הרב, החלטתי להתנדב ולהציג לכם בצורה ברורה בדיוק למה הקולנוע הוא לא תענוג כפי שהוא נראה.
זה מתחיל עוד בדלפק מכירת הכרטיסים, או יותר נכון - בתור הארוך והמייאש שלו. תמיד כשאני מגיע אני את עצמי מאחורי אישה, שמסת הגוף שלה משתווה לנפח של בניין משרדים. ואם אני מזיז את הראש רק כדי לראות מה הולך וכמה אנשים לפני, אני מקבל ממנה שאגה צווחנית של "ילד! אל תעקוף!!!" לא משנה שכדי לעקוף אותה צריך לסלול מחלף שלם.
כשהיא סוף סוף קונה את הכרטיס שלה והולכת בצעדים שגורמים לרעידות קטנות בקניון, מגיע תורי לרכוש את הכרטיס המיוחל. הבעיה היא שאחר כך כשאני ניגש אל הכניסה, איזה זבל אחד לוקח ממני את הכרטיס ו.. קורע אותו! אחרי כל ההמתנה הזאת והכסף ששילמתי, בא הצפלון הזה ופשוט קורע! מצד אחד ליבי נשבר, מצד שני כנראה שהוא ניסה לרמוז לי משהו ואני לא הקשבתי.
עכשיו הגיע החלק שאמור להיות כיפי -הפופקורן. אבל כשמגיעים לדוכן נתקלים בדרך כלל במוכר מעוות ומחוצ'קן שמראה פניו מוציא את החשק לאכול עד שארית חייכם. הפצעונים על פרצופו פועמים ומאיימים להתפרץ בכל רגע, אבל אני כבר פה, אז עדיף כבר לגמור עם זה. אני מבקש פופקורן וקולה קטנים, והמוכר הסקסי לוקח קופסא בגודל של כוס פלסטיק סטנדרטית, תוחב אותה ואת היד מעוררת התאבון שלו לתוך אגם הפופקורן ומגיש לי את זה ביחד עם קולה, איזה אושר. במיוחד שרק אחרי שטועמים מגלים שהפופקורן פג תוקף, והוא יבש וקר יותר מתוכניות הבוקר של ערוץ 1.
ואז, ברוך השם - הסרט מתחיל, הכל טוב ויפה. ופתאום מה קורה? נכון מאוד! איזו פרחה מקבלת טלפון וצלילי הסרט הופכים מהולים בצלילי קובי פרץ, דבר שמקשה את ההבנה ומוציא לכם את החשק לחיות ואת החשק לתת לאותה פרחה להמשיך לחיות. מה עושה הבהמה? יוצאת, ומתחככת ברגליים שלכם במשך מספר שניות וחוסמת את החצי מסך שאתם עוד איכשהו מצליחים לראות.
אחרי שהיא יוצאת ונכנסת בדיוק מספיק פעמים כדי לגרום לכם לאבד כל קשר עם העלילה, מגיעה ההפסקה, וכמות הפיפי שאגרתם הודות לקולה שכבר הספקתם לסיים מחייבת אתכם לצאת להטיל את מימכם, ממש כמו עוד חצי מהאולם. כשההפסקה מסתיימת אתם עוד רחוקים מהתא, אבל אין ברירה! כשאתם חוזרים לאולם אתם מגלים שהסרט עוד 10 דקות מסתיים, וכל שנותר לכם הוא להנות מהקרדיטים. וכאן, פחות או יותר, מסתיימת החוויה המענגת הזאת של הקולנוע.
"זה לא בדיוק ככה?" צודקים, זה באמת לא בדיוק ככה. לא תמיד בכל אופן. אבל זה קורה מספיק פעמים כדי לבאס אתכם על ה-50 שקל ששילמתם. אני אומר - תורידו סרטים מהאינטרנט, למה? כי זה חינם וזה לא חוקי. הו, הנקמה המתוקה!