World of Goo
משום מקום ממש צץ לו World of Goo, משחק פאזלים גאוני שממציא את עצמו מחדש מדי שלב ולא משעמם לרגע. על ההפקה חתום, איך לא, יוצר ישראלי

World of Goo הוא סיפור הסינדרלה השנתי של תעשיית המשחקים: צמד מפתחים, קייל גבלר ורון כרמל (חיפאי שמתגורר בסאן פרנסיסקו), נפגשו בבתי קפה אקראיים לאורך כל הליך הפיתוח על מנת ליצור משחק אשר מתעלה בקלות על רוב הכותרים המסחריים בשוק. יחד עם זאת, הסינדרלה התורנית אינה עדינה ושברירית עם נעלי זכוכית, אלא דיווה עגולה ואדומה עם עיניים גדולות וריסים ארוכים, שמקפצת בתוך ביוב שחור על גבי עשרות כדורים דביקים.
חלקכם ודאי זוכרים את Tower of Goo, משחק ניסיוני מרתק בו נתבקשנו לבנות מגדל גבוה לשמיים בעזרת ג'יפה שחורה. World of Goo לוקח את אותו רעיון פשוט ומשתמש במנגנון הפיזיקלי על מנת לאתגר אותנו עם עשרות שלבים של בניית גשרים, מגדלים, מקפצות ושאר קונסטרוקציות יצירתיות. בדרך הוא גם מצליח להחזיר את האמון שלנו ביכולת היצירתית של תעשיית המשחקים.
ממלכת היופי ועד לרשיון תוכנה
המשימה הבסיסית זהה בכל שלב: להוביל כמה שיותר כדורים לתוך צינור ביוב, תוך האבקות בכוח המשיכה. עם זאת, World of Goo איננו משחק חידות חד-גוני. במשך ארבעים פרקים ואפילוג, הוא לא מפסיק להפתיע עם רעיונות ופעלולים חדשים ומתוחכמים. המבנים, המכשולים ואפילו כדורי הג'יפה עצמם מגיעים בשלל גדלים וצורות על מנת לגרום לגלגלי המוח שלנו להמשיך לחשוב על דרכים חדשות לטפס לכיוון המטרה. המשחק ממציא את עצמו מחדש מדי שלב ולא משעמם לרגע.
עלילה הזויה המתפרסת לאורך הפרקים מובילה את הכדורים למסע אנטי-ממסדי מרתק על יופי, פיראטיות, תאגידים ועוד. בדרכינו ילווה אותנו כותב השלטים, חבר מסתורי, שבהתחלה מסתפק בחלוקת טיפים שימושיים לבונה המגדלים המתחיל, וממשיך עם רמזים בנוגע לעלילה, בדיחות והלצות.
ההשוואה המתבקשת היא לפורטל, משחק החידות של Valve, שלקח רעיון אחד פשוט ויצר סביבו עלילה מבדרת ואתגרים משתנים. באופן דומה, World of Goo דורש כל הזמן חשיבה על דרכים ושיטות חדשות בכדי להגיע אל היעד. אחרי המאמץ תטפחו לעצמכם על השכם ותחושה עזה של סיפוק תמלא אתכם כל פעם שתעלו על פטנט חדש. גם כאן ניתן דגש מרכזי על האופי, עם דמויות מלאות חן, סיפורים אישיים והמון הומור.
הדבר המרשים ביותר הוא איכות ההפקה של המשחק. יחסית לצוות כל כך קטן מדובר בפלא ממש. השלבים בפרקים השונים מעוצבים בסגנון מקברי מקורי - יפהפה ומבחיל גם יחד. גם המוזיקה מלוטשת ומעניקה, בהתאם לשלב, אווירה דרמטית, אפלולית או שובבה. זהו סוג המשחק בו נזכר בערגה עוד מספר שנים, הרבה אחרי שמשחקים אחרים יקברו במעמקי פח המחזור.
הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית
המפתחים מצאו מספר שיטות על מנת לגרום לבניית מגדלי ג'יפה להפוך לאחת החוויות הוירטואליות הממכרות של השנים האחרונות. לצד המטרה הרגילה, בכל שלב תמצאו משימת OCD, או הפרעה טורדנית כפייתית, שפיצוחה תעניק לכם גאווה ואושר. המשימות הללו ידרשו מכם ביצועים כמעט בלתי-אפשריים, כגון לסיים את השלב עם כמות מסוימת של כדורים, תוך זמן קצר או במספר מהלכים מצומצם. גם לאחר סיום המשחק, לא תוכלו להרדם מבלי לפתור לפחות עוד משימה הפרעתית אחת...
וזה לא הכל – בכל שלב תדרשו להציל כמות מסוימת של כדורים, אך כל כדור נוסף בצינור ישלח מיד למפעל הג'יפה העולמי, שלב גדול ומרכזי, שם תוכלו ליצור בעזרתם מגדל גבוה לשמיים. במפעל, לצד המגדל עצמו, תמצאו המון עננים מרחפים עם שמות של שחקנים אחרים מרחבי העולם, שמציגים בגאווה את גובה המגדל שלהם ואת כמות הכדורים לה הזדקקו. ללכת לישון מבלי לעבור את המגדל של ארכיטקט הג'יפה החרוץ מצרפת בהחלט לא בא בחשבון...
הכבשה השחורה
גם בעולם עשוי ג'יפה לא הכל מושלם. יש מספר בעיות קטנות ומציקות, שאינן פוגעות באופן מהותי במשחק אך היו צריכות לזכות למענה מהמפתחים. ראשית, לעיתים קשה לסמן את הכדור אותו רוצים לבחור כאשר עשרות כדורים מטפסים לאורך המגדל. אם רוצים להזרים את הגושים אל החופש במהירות וביעילות, מתסכל ביותר לסמן בטעות כדור שגוי. שנית, המשחק חסר כל אפשרות להתאמה גרפית, ובעוד שהוא עדיין מצליח להראות מצויין, היה נחמד אילו יכלנו להתאים אותו למחשבי הנינג'ה שלנו במערכת גיימר.
אבל אלה בעיות קטנות, ומאות כדורי ג'יפה יפרצו בבכי אם לא תעזרו להם לבנות את מגדל בבל החדש. יחסית ליצירה כה משובחת, המחיר המצחיק (20 דולרים) בהחלט מהווה השקעה משתלמת.
אז הנה לכם הסיפור כולו על רגל אחת: צמד מפתחים, שצצים משום מקום, ועושים לכולם בית ספר על איך משחק ראוי להעשות. מי היה מאמין שאחד המשחקים הטובים של השנה יעסוק בכדורי ג'יפה דביקים?
יתרונות
מאז הגן לא נהנינו כל כך להתעסק בג'יפה
חסרונות
תקלות קטנות פה ושם, שום דבר שצריך להפריע לכם לקנות את המשחק
הציון הסופי: 91



