שלישיה במילכוד

בתור התחלה אני חייבת להתוודות - אף פעם לא יצאתי עם אקס של חברה שלי. אבל הייתי בצד השני, כשחברה שלי יצאה עם אקס שלי, או יותר נכון עם מישהו שהייתי מאוהבת בו.

מה היא יודעת

אז את מתכננת על מי שהיה פעם החבר של חברה טובה שלך. או שסיימת לתכנן ועכשיו אתם כבר עושים את הצעדים הראשונים. היא יודעת מזה כבר? או שאת עדיין בונה בראש תסריטים למה יהיה כשתספרו לה. לי יצא להיות מהצד של זו שלא מספרים לה בזמן. שמגלה את זה דרך מישהו שהיה שם וראה. אתם חושבים שאם היו מספרים לי בזמן זה היה פוגע פחות? היום אני חושבת שכן, אבל כשזה קרה זה לא היה משנה.

בכלל, ככל שתעשו מזה יותר טקס, ככה זה יהיה קשה יותר - גם לה ולגם לכם.

מה הוא אומר

משום מה, בכל פעם שעולה סיטואציה כזו - המריבה היא בין הבנות, כשהגבר נשאר קצת זנוח בצד, מחזיק בפוזה של "מה זה אשמתי בכלל, תעשו מה שאתן רוצות". לא רק שזה לא פייר, זה גם לא נכון מצידו לחשוב שזו לא אשמתו. אם הוא לא דביל מושלם, הוא בטח כבר יודע בסיטואציות של יחסים עם החברה של האקסית, עלולים להיות מכשולים. ואם הוא יודע את זה, הוא היה צריך להגיד כבר בהתחלה - "תשמעי, זה לא נעים", "צריך לספר לה אחרת אני לא ארגיש בנוח" וכאלה. בדרך כלל בנים נמנעים להגיד מה דעתם כי הם פוחדים שתקבלי את זה בתור דחייה מצידם. לכן הם מעדיפים להקטין ראש ולהניח לכן לפתור את העניין הזה לבד.

אז זה מוסרי או לא?

הכול עניין של גישה. יש זוגות שהתחילו בתור "החברה של האקסית שלי" והפכו להיות הכי מאוהבים בעולם. יש זוגות שהתחילו ככה ולא התקדמו לשום מקום. הכול תלוי במה עבר לך בראש כשזה התחיל. האם הרגשת שאת נוקמת בחברה שלך על קטעים מסריחים מהעבר? לפעמים אנחנו בוחרים לזרוק כל מיני האשמות על הצד השני, סוג של תירוץ עצמי שכזה. אבל זה לא פוסל את האפשרות שהחברה הזו באמת כלבה, והיא עושה לך סצנות לא בגלל שהיא עוד אוהבת אותו, אלא בגלל הפגישה בכבוד החשוב שלה. אבל מצד שני, אם אתם מאוהבים ומרגישים שזה יכול להימשך לנצח - זה אמור להיות תירוץ מספיק טוב. הרי איך אפשר להילחם באהבה?

אבל הסיבות האלו הן לא מה שהופך את העניין למוסרי פחות או יותר. הכול קשור לאיך התנהגתם עם החברה הנבגדת, בין אם זה הגיע לה או לא. רוצים להוריד מעצמכם יסורי מצפון? תהיו בני אדם.