איזה דיכאון, חורף

בכל סתיו זה קורה לי שוב. ענן אחד בשמיים, קצת רוח קרירה בערבים, והופ! אני בדיכאון. בהתחלה אני עוד מנסה לעודד את עצמי שזה סתם מצב רוח אפרורי, ונותנת לרוח לפזר לי את השיער. אבל אחרי כמה דקות, כשכל הפוני כבר מבולגן לגמרי, אני נזכרת שככה זה היה גם בשנה שעברה, ובשנה שלפניה. וזה תמיד נמשך עד היום הראשון של האביב בערך. למה זה תמיד קורה לי?

מסתבר שדיכאון חורף זה מושג קליני ידוע. ואלו הם רק החדשות הטובות. החדשות הרעות הם שמה שחשבנו שהוא סתם דיכדוך עונתי, הפך עכשיו למשהו קליני. אחלה. אבל אל תדאגו - זה לא אומר שאתם דפוקים. רגישים קצת, כן, אבל לא משהו שדורש מרשם מפסיכיאטר ואשפוז כפוי. אז נכון שכל מה שבא לכם לעשות זה להתכרבל במיטה, לאכול ולישון - אבל זה לא אמור ממש להדאיג אתכם. אלא אם כן אתם מתחילים להצמיח שיער עבה על כל הגוף, לנהום ולהתגרד על עצים. זה סימן שאתם הופכים לדב, וזה, חברים, כבר דורש טיפול.

למה אלוהים, למה
אז למה זה קורה באמת? יצאתי לחקור (טוב, לא ממש לחקור כמו לעשות חיפוש בגוגל) וגיליתי שיש שתי סיבות עיקריות:

1. יש פחות שעות אור: זוכרים איך הזיזו לנו את השעון שעה קדימה ונורא שמחנו על זה שהרווחנו שעת שינה? אז בואו נגיד שהיה מוקדם מידי לצהול. עצם זה שמחשיך מוקדם ויש פחות שעות שמש גורם לגוף האדם, ויותר נכון למוח, להתחיל להשתבש. זו הסיבה העיקרית והיא אחראית על כך שמכאן והלאה הכול משתבש.

2. פחות אור - פחות סרוטונין: סרוטונין זה חומר במוח, ואחלה חומר אם יורשה לי. כשיש הרבה ממנו הוא עושה מצב רוח טוב וחשק מיני. כשיש פחות ממנו הוא עושה דיכאון ותיאבון לפחמימות. כשלוקחים אקסטא היא שואבת את כל הסרוטונין מהמוח ולוקח לו זמן להתחדש. בחיי! ככה אמא שלי אמרה לי.

אז מה עושים

הדבר הכי מבאס הוא, שהחורף זה בעצם אחלה עונה, וחבל שאנחנו מבזבזים את כולו בדיכאון דבילי. במקום להכיר אהבה חדשה, אנחנו מסתגרים בבית ומתבכיינים שאין לנו אף אחד. במקום להתלבש נפה וחורפי ולצאת לבלות, אנחנו (שוב) מסתגרים בבית בפיג'מה ומתבכיינים. במקום לשיר בגשם, אנחנו מקטרים שהוא מרטיב. אכן, אין מספיק כוסות ריקות בעולם שיספיקו לכל השליליות הזו. וחייבים לעשות משהו בנידון!

1. תשיגו שמש: איכשהוא, איפשהוא, תצאו החוצה ברגע שהיא יוצאת מבין העננים, ותהנו ממנה קצת. כמה שתספגו יותר אור שמש, כך תעלה רמת הסרוטונין בגוף שלכם ותרגישו יותר טוב. מומלץ לפחות חצי שעה (אם אין שמש זו כבר בעיה אחרת).

2. תאכלו כמו בני אדם: אתם רעבים למשהו מתוק או לחם בגלל הסרוטונין, והדרך היחידה להילחם בכך היא לא לאכול שוקולד ולחם כמו משוגעים, אלא להתמקד בפחמימות מורכבות (פסטה מחיטה מלאה, קורנפלקס בריא) וחלבונים (דגים, אורז ירקות ופירות). בכל מקרה לא יזיק גם לקחת תוספים כמו אומגה 3 וויטמין סי.

3. צאו מהבית: כן כן, לא בא לכם, קר בחוץ, יורד גשם, בו הו. אבל ככל שתיתקעו יותר בבית, ככה תיתקעו יותר בבית ויהיה לכם על מה לקטר. אז די לטחון תירוצים - תתלבשו יפה וצאו לשתות שוקו חם באיזה בית קפה, לראות סרט או סתם לשבת אצל חברים ולשחק קלפים.

4. תזיזו את התחת: אותו דבר כמו הסעיף הקודם. אז נכון שכבר אי אפשר לעשות הליכות בחוץ ומבאס לצאת לחדר כושר, אבל גם בבית אפשר לעשות דברים. כמו סקווט (כשמתכופפים כאילו מתיישבים על כסא ואז קמים) כפיפות בטן, לרקוד בחדר, לשחק WII ועוד. הצד החיובי: לא צריך לצאת מהפיג'מה.

5. אלוהי הדברים הקטנים: כאן אנחנו שמים דגש על הדברים הקטנים שעושים מצב רוח טוב. כמו לשמוע מוזיקה (לאו דווקא דיכאונית) ללבוש צבעים שמחים (ולא רק אפור ושחור), לשים קטורת, להתארגן על עיסוי ועוד דברים שעושים לכם טוב. .

ואחרון חביב, אבל הכי חשוב: תכירו בעובדה שמדובר בדיכאון חורף רגיל, ואין לו שום קשר לדפיקות האישית שלכם. זה לא אומר שאתם אנשים רעים, שהחיים שלכם מסריחים ושאף אחד לא אוהב אתכם. זו סתם תופעה אנושית שתעבור עם בוא האביב. ואם היא לא תעבור? טוב, זו כבר בעיה לכתבה אחרת..