מבחן הלולב

הערבה- צביקה הדר
ואפרופו ניצולי כוכב נולד חייבים לנצל את הבמה וההזדמנות ולהודות - צביקה הדר כבר עשה את שלו, עם כל הצער שבדבר. הרבה שנים בתחום והרבה הצלחה הותירה אותו כיום בלי טעם ובלי ריח. ושלא תבינו לא נכון - גם אותי הוא הצחיק בתור ז'וז'ו חובב המנומר כשהייתי בת 9, גם אני הייתה צופה אדוקה של "שמש", בראשיתה של "כוכב נולד" גם חשבתי שהוא לא רע בכלל. אבל אחרי כל כך הרבה עונות רוויות בבדיחות עתיקות מהניינטיז והגיגים לעוסים, כל שנותר לו זה לפנות את כס המלכות ליורש חדש וצעיר, לפני שזה מתחיל להיות מביך. אה בעצם... קצת מאוחר מידי בשביל זה.

ההדס- גל גדות
עוד מאז שנבחרה להיות מלכת היופי כשהייתה בת 18, נועדה גל גדות להיות כוכבת. אז נכון שהיא כבר הספיקה לכבוש יעדים חשובים, כמו להיות מלכת היופי, הפרזנטורית של קסטרו ולהתברג כאחת השחקניות הראשיות בטלנובלה "הבובות". ועדיין, בשבילנו זה לא מספיק! בשביל להיות כוכבת אמיתית, צריך יותר מזה. הוכחת לנו שריח יש לך- את יודעת לשחק, בדוגמנות את מלכה, אין מה לומר, אבל מה עם קצת טעם? אישיות תוססת, פחות אנמיות, וקצת צהוב עסיסי בטוח יעשו את העבודה. רומן סודי עם ווין דיזל גם יכול להיות נחמד. רק קחי את העניינים לידיים ודרך הזהב מחכה לך.

האתרוג- רן דנקר
הכי טוב אתרוג- גם טעם, גם ריח. יצא מורווח מכל הכיוונים. מהרגע שרן דנקר הפציע בחיינו ב"השיר שלנו" לפני 4 שנים, ידענו שזה-זה. הניצוץ בעיניים, המראה השרמנטי והגיטרה שנשא עימו לכל מקום עשו את שלהם ודנקר הפך מבחור אנונימי לגמרי לאחד והיחיד. מה צריך יותר מזה? הבחור יודע לשחק, מפליא בשירה כשצריך, פה ושם גם מדגמן, הילדים מתים עליו, הנערות רוצות שהוא יהיה חבר שלהן, הבחורים מקנאים, וההורים? גם הם לא נשארים אדישים. מרוב אהבה, אפילו שכחנו לו שהוא נולד בשם חליל.