הפנים האחרות של id

בתעשיית הגיימינג, שמה של חברה מפורסמת יכול להיות בעל השפעה רבה יותר מאשר שמם של האנשים שעובדים בה ואחראים על תכנון ופיתוח המשחקים עצמם.

קחו למשל את id Software: שלושת מייסדיה - טום הל, ג'ון קארמק וג'ון רומרו, בנו אותה מאפס בניסיונם להשתחרר מהחנק של חברת softdisk בה עבדו, והמטרה הראשונה שלהם הייתה ליצור את המשחק המפורסם של נינטנדו "האחים סופר מאריו 3" בגרסת מחשב אישי... האמת העצובה היא שהיום, האדם היחיד מבין השלושה שעדיין פעיל ב-id (וגם משמש כמנכ"ל) הוא ג'ון קארמק.

ממש לא במקרה, קארמק הוא זה שזוכה היום להכי הרבה הכרה ותהילה, וזאת אף על פי של-id לא היה שום משחק פופולרי באמת מאז Doom 3. אם אנחנו רוצים לדבר על ההיסטוריה של החברה החשובה הזו, אולי עדיף שנתמקד דווקא בפועלם של שני אנשי המפתח שעזבו אותה – הפנים האחרות של id – שסיפורם כמעט אף פעם לא מסופר.

סיפורו של ג'ון רומרו

ג'ון רומרו החל את הקריירה שלו בתור מתכנת משחקים עצמאי אי-שם בשנת 1979, כשרוב המחשבים עדיין לא כללו כוננים קשיחים או אפילו כונני דיסקטים, ופעלו בעזרת כרטיסי ניקוב. אף אחד מהמשחקים שלו לא זכה לשיווק מסחרי, עד שבשנת 1984 אחד מהם, Scout Search, זכה להתפרסם במגזין "InCider", אחד המגזינים הנחשבים בכל הנוגע לתוכנות שפותחו עבור מחשבי אפל.

לאחר שפיתח עוד כמה משחקים, יצר רומרו קשר עם חברה בשם Cauzin שיצרה מכשיר מהפכני שאפשר למחשב לקרוא קוד של שפת התכנות "בייסיק" מברקודים, במקום להקליד אותו מילה במילה. החברה השתמשה במשחק אחר של רומרו, Bongo Bash, כהדגמה לטכנולוגיה שלהם.

בשנת 1987 רומרו סוף-סוף קיבל עבודה בחברת משחקים רצינית, Origin Systems (מפתחת סדרת Ultima), אך דווקא שם לא זכה ליצור שום משחק יוצא דופן. באותה תקופה דחה רומרו את ההצעה של חברו פול נוראת' להצטרף ל-Blue Sky Productions, שלימים תהפוך ל-Looking Glass Technologies (החברה שמאחורי סדרת Thief). מי יודע איך עולם המשחקים היה נראה היום אילו היה מסכים... במקום, החליט רומרו להקים את החברה העצמאית הראשונה שלו: Inside–Out Software.

הלהיטים הראשונים

ב-Inside-Out זכה רומרו ליצור את המשחק הראשון שלו שבאמת זכה לתהילת עולם: Dangerous Dave. דייב נוצר בכלל כהדגמה לספריית הרחבה גרפית שפיתח רומרו עבור מחשבי אפל (בהשוואה גסה מאוד ניתן להגדיר אותה כמנוע גרפי). למרבה הצער, החברה נסגרה בשל קשיי מימון.

לאחר פשיטת הרגל הראשונה, חזר רומרו לעבוד עבור חברה חיצונית בשם Softdisk, שהתמחתה במשחקי Shareware - משחקים שבהם פרק אחד שלם מופץ בחינם. שם עמד ג'ון בראש חטיבה עצמאית בשם Gamer's Edge, ושכר שני בחורים – אחד בשם טום הל, והשני הוא ג'ון קארמק. שלושתם יצרו את גרסת המחשב האישי של דייב המוכרת לרובנו, וגם כותר בשם Catacomb, אחד מהמשחקים התלת-מימדיים הראשונים בהיסטוריה.

חברת id Software החלה לרקום עור וגידים כאשר ג'ון קארמק הצליח לשפר את המנוע הגרפי של דייב עד כדי כך, שהמשחק אפשר גלילת מסך חלקה לחלוטין ימינה ושמאלה. למעשה, זו הייתה הפעם הראשונה שבה היה אפשר ליצור משחק פלטפורמה של ממש על המחשב האישי! "זה היה הכרטיס שלנו החוצה!", מספר קארמק על ההישג, והוא ושני חבריו מיהרו לצאת לדרך עצמאית והקים את id.

יוצאים לדרך עצמאית

המשחקים הראשונים של id Software שווקו תחת המטריה של חברת Apogee (לימים 3d Realms), כאשר המפורסמים מביניהם השתייכו לסדרת Commander Keen. משחקים אלו אמנם השתמשו רק ב-16 צבעים, אך הציגו גלילת מסך חלקה שלחברות המתחרות לקח לא מעט שנים להעתיק.

בעוד קארמק היה אחראי על התכנות והל על עיצוב השלבים (הגאוני לא פחות), רומרו עזר לשניהם. קפיצת הדרך הבאה הגיעה עם המשחק Wolfenstein 3D שהציג בפעם הראשונה משחקיות תלת-מימדית בגרפיקה מתקדמת (256 צבעים, וואו!) וזכה להצלחה לא קטנה. כמובן שהרגע בו העולם יזדעזע באמת הוא היום שבו תפיץ id את הלהיט הבא שלה, Doom.

Doom, שיצא ב-1993, היה המשחק הראשון ש-id שיווקה בכוחות עצמה, ולרוע המזל גם סימן את סוף דרכם המשותפת של שלושת החברים. עקב חילוקי דעות בין הל לקארמק, הל חזר לעבור תחת Apogee, שם היה אחראי למתחרה העיקרי של Doom באותם ימים – Rise of the Triad.

ההתרסקות של רומרו

הקרע הבא בחבורה של id התרחש ב-1996, רגע לפני צאתו לשוק של Quake 2. ג'ון רומרו רצה לפתח משחק חדש שיעוצב לפי חזונו, ולאחר שקארמק לא שיתף פעולה עמו בפרויקט, הקים ג'ון את חברת Ion Storm, אותה ייסד ביחד עם הל (שנטש את Apogee לטובת העניין).

Ion Storm הביאה עמה את אחד הפלופים הגדולים ביותר של תעשיית המשחקים מאז ומעולם: Daikatana. לרומרו הייתה עדיין הזכות להשתמש במנוע הגרפי של Quake 2, אך המשחק שלו נדחה מחג המולד של שנת 1997 לספטמבר 2000, כאשר המנוע כבר נחשב למיושן למדי.

רומרו טוען עד היום כי מדובר פשוט במשחק שהקדים את זמנו, פנה רק אל שחקנים מנוסים ודרש שיתוף פעולה עם דמויות אחרות שלא היה מקובל אז, אך רוב המבקרים פשוט קטלו את המשחק לחלוטין. זה כנראה תרם לא מעט לכישלונו, וכמובן להתרסקות הקריירה של רומרו. למרבה האירוניה, דווקא גירסת הגיים-בוי של Daikatana נחשבת טובה למדי, אך היא נוצרה על ידי חברת פיתוח אחרת לחלוטין. רומרו עזב את Ion Storm ב-2001, והחברה שרדה עד 2005 בזכות אנשים נוספים שגויסו אליה, כמו וורן ספקטור שיצר את יצירת המופת Deus Ex.

לאחר הניסיון הכושל, הל ורומרו הקימו עוד מספר חברות נוספות, אך אף אחד מהמשחקים שיצרו לא זכה להצלחה יוצאת דופן. כיום הל עובד בחברת KingsIsle Entertainment, המפתחת את משחק התפקידים ההמוני Wizard 101. רומרו הקים חברה חדשה (כמה מפתיע...) בשם Slipgate Ironworks, וגם היא מפתחת משחק תפקידים המוני, אך זה פחות או יותר כל מה שידוע לנו עליה.

האם יש סיכוי שנראה עוד משחק מהפכני משני החבר'ה האלו? או שאולי היו אלו בסך הכל 15 דקות של תהילה? נשמח לשמוע מה דעתכם.