Guitar Hero: On Tour
הסדרה שכבשה את העולם אינה מוכנה להסתפק רק בקונסולות הביתיות, ומסתערת גם על ה-DS הניידת של נינטנדו. מבחר השירים המרשים היה יכול לספק שעות של הנאה – אם רק היינו יכולים לשחק במשחק הזה יותר מחמש דקות בלי שהיד שלנו תשבר
אני מרשה לעצמי לפתוח את הביקורת בניחוש פרוע, אך לא לחלוטין חסר בסיס: כשאנשי צוות הפיתוח של Guitar Hero: On Tour שמעו לראשונה על הרעיון לפתח גרסת DS ניידת ללהיט המוזיקה והקצב, הם בוודאי חשבו שמישהו בהנהלה הבכירה נפל על הראש. Guitar Hero ל-DS? איך בדיוק זה אמור לעבוד? שאלה טובה.
ביצוע טכני מפתיע (אבל לא רק לטובה)
התשובה, מסתבר, מגיעה בדמותו של מתקן עינויים מוזר למראה, שהוא הכל חוץ מנוח לשימוש. מידת הסבל שהוא עשוי לגרום לכם נעה מאי-נעימות מעצבנת בכפות הידיים, ועד עוויתות קשות ומכאיבות שירדפו אחריכם לתוך הלילה. מעולם לא ראיתי משחק DS שמכיל כל כך הרבה אזהרות לגבי פרק הזמן שמותר לשחק בו ברצף – ומעולם האזהרות הללו לא היו מוצדקות יותר. גם אילו Guitar Hero: On Tour היה מושלם מכל בחינה אחרת, עדיין היה כמעט בלתי אפשרי לשחק בו ליותר מעשר דקות בכל פעם.
ו-On Tour אינו מושלם, למרות שהפתרונות הטכניים שהוא מוצא מפתיעים לעיתים באיכותם. רשימת השירים, לדוגמה: די מדהים שעל קלטת המשחק הזעירה של ה-DS, המסוגלת להכיל 256 מגה-בייטים של מידע לכל היותר, נדחסו 26 שירים ברמת שמע סבירה, לצד מנוע גראפי תלת-מימדי שמצליח להזכיר לא מעט את מראה ההופעות הווירטואליות שאליו כבר התרגלנו מהקונסולות הביתיות.
את כל השירים הללו תוכלו לנגן במסגרת מצב הקריירה המרכזי (שאורך כשעתיים ברמת הקושי הבינונית), ולאחר שתחשפו אותם תוכלו גם לחזור אליהם ישירות דרך תפריט ה-Quick Play. יש גם מצבים מרובי-משתתפים, שיאפשרו לכם להתחרות עם חברים המצוידים בקונסולת DS ועותק של המשחק. החברים הללו יצטרכו לשהות עמכם באותו החדר, מאחר והמשחק איננו תומך בחיבורי אינטרנט, אלא בחיבור אלחוטי ישיר בלבד.
מבחר השירים עצמו חביב. תמצאו כאן להיטי רוק קלאסיים של להקות כמו נירוואנה או קיס, וגם שירי פופ קליטים יותר כמו All Star של Smash Mouth או הלהיט הגלגלצ"י This Love. השירים מאתגרים במידה הנכונה, והנגינה הייתה יכולה להיות כיף גדול, אילולא אמצעי השליטה הבעייתי שעליו חשבו החבר'ה מאקטיוויז'ן.
אף אחד לא מצפה לאינקוויציה ספרדית!
כאן המקום לחזור ולדבר על מה שהורס הכל. לא רק שהשליטה במשחק איננה נוחה, היא אף כואבת ומעצבנת ממש. הבעיות מתחילות כבר בחיבור האביזר לקונסולת ה-DS – זה נוטה להתנתק ולהשלף באמצע המשחק, ומספיקה התזוזה הקלה ביותר בכדי שתקבלו הודעת שגיאה המודיעה לכם כי כל מה שעשיתם עד כה אבוד, וחייבים להתחיל מחדש.
כעיקרון, בזמן הנגינה עליכם לעטוף את קונסולת ה-DS עם כף ידכם, כך שתגיע לכפתורי האקורדים המונחים להם בצידה הימני (צפו בתמונות, שם הכל נעשה הרבה יותר ברור). הערכה מגיעה עם מפרט קטן, המשמש לניגון על מיתרי גיטרה ווירטואלית המופיעה על מסך המגע. זה מזכיר מאוד את הגרסאות הביתיות במראה החיצוני. הבעיה טמונה כולה בהנדסת האנוש.
עיון קפדני בחוברת ההוראות, כמו גם באתר האינטרנט הרשמי של המשחק, לא עזר לי למצוא דרך שבה אוכל לאחוז בקונסולה בנוחות. לאחר שיר או שניים, הייתי פשוט חייבת להניח את המכשיר בצד. נסיינים אחרים שאותם גייסתי לצורך הביקורת דיווחו על סימפטומים דומים, ורק ממעטים בלבד שמעתי שכל העניין נראה להם הגיוני.
האם אני יכולה לחשוב על דרך טובה יותר לעצב אביזר שיאפשר שיחזור מלא ואמין של חווית Guitar Hero על קונסולת ה-DS? לא, אני לא – אולם זו אינה סיבה טובה מספיק לפטור את אנשי אקטיויז'ן בטענה שהם לפחות הצליחו לעשות משהו. כמובן שגם אם Guitar Hero: On Tour היה מתפוצץ בידיהם של השחקנים, הוא עדיין היה נהפך ללהיט אדיר רק בזכות המותג. המשחק כבר הספיק לשבור שיאי מכירות ביומו הראשון על המדפים בארה"ב, ואפילו הוכרז כבר משחק ההמשך הרשמי שלו, Guitar Hero On Tour: Decades, שצפוי לצאת לקראת סוף השנה הנוכחית. לי נותר רק לקוות שאנשי צוות הפיתוח יקדישו די זמן בכדי לפתח גרסה משופרת ונוחה יותר מזו הנוכחית, שהצליחה לגרום לי בעיקר כאבי פרקים.
יתרונות
רשימת שירים מוצלחת, הקלטות מפתיעות באיכותן
המשחקיות מזכירה מאוד את זו של משחקי Guitar Hero ה"גדולים", כולל מבחר של רמות קושי ומצבי משחק
גרפיקה תלת-מימדית מרשימה למשחק DS
חסרונות
אביזר השליטה המצורף לחבילה פשוט מכאיב. מעטים בלבד יוכלו לנגן יותר משיר או שניים בכל פעם
אין אפשרות להתחרות מול שחקנים אחרים דרך האינטרנט
הציון הסופי: 66