GTA IV: מה לעזאזל אני רואה פה?
לקחנו את האזרחים התמימים של העיר Liberty City מ-GTA IV, ושמנו אותם על שולחן הניתוחים. מה בדיוק גורם להם להתנהג בצורה כל כך מציאותית? 'מה לעזאזל אני רואה פה? – פינה חדשה בגיימר על הטכנולוגיות החדישות שמאחורי המשחקים שלכם<BR><BR>
מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי צורך להבין איך דברים עובדים. היה קשה לי לקבל את מה שאני רואה כמובן מאליו, וזה בעיקר בלט בכל מה שהיה קשור למשחקי מחשב. בכל פעם שהרמה הגרפית קפצה שלב, הייתי חייב להכיר באופן אישי את המונחים Pixel Shader או Normal Mapping או Dynamic Soft Shadowing. לא יודע למה, אבל זה עשה לי טוב להכיר את הביטויים האלה. מאז שיצאו ה-Xbox 360 וה-PlayStation 3, שהביאו איתן כוח חישוב גדול יותר, אנו עדים למספר פריצות דרך מדהימות, ששווה לשים אליהן לב.
קחו לדוגמא את Grand Theft Auto 4, המביא איתו ארסנל שלם של חידושים טכנולוגיים שלא צריך להיות גיימר בנשמה כדי לשים לב אליהם. כל סבתא יכולה להבחין בדברים כמו מודל הנזקים של המשחק המאפשר לנו לרסק מכוניות באופן ריאליסטי במיוחד, לאפשרות לנוע לכל מקום בעיר ללא כל זמן טעינה, ולתאורה הדינמית. כל אלה יוצרים עולם שנראה ומתנהג באופן מציאותי. אך GTA IV חמוש בעוד טכנולוגיה אחת, שמציגה משהו שעדיין לא ראינו באף משחק אחר - טכנולוגיה שמאפשרת לדמויות במשחק להתנהג, לראשונה, בצורה ספונטנית.
נכנסים לאופוריה
לטכנולוגיה החדשה קוראים Euphoria, והיא משנה לחלוטין את הדרך בה דמויות מתנהגות במשחקי וידאו. כדי להסביר בדיוק איך היא עובדת, אני רוצה שתדמיינו לעצמכם דמות תלת מימדית של משה מהישרדות (מלצר, חולון). עכשיו אתם נעמדים מול משה עם משגר הקוקוסים שבניתם על האי, ואתם משגרים לעברו אגוז קוקוס קטלני.
כעת, לאחר שהקוקוס פגע בו, אנחנו רוצים לראות את משה הוירטואלי מתרסק על הרצפה (פעולה שמשה האמיתי מתורגל בה היטב). על פי השיטה הישנה והטובה, היה עלינו להושיב אנימטור מול מחשב ולבקש ממנו שיעשה לנו קטע אנימציה של משה נופל. הבעיה היא שבכל פעם שנירה במשה, הוא ימות בדיוק באותה הצורה. בשנים האחרונות נכנסה לתמונה טכנולוגיית ה-Ragdoll. בטכנולוגיה זו יוצרים למשה שלד פנימי, וברגע שאנו פוגעים בו עם הקוקוס, הוא הופך ל'בובת סמרטוטים' ונופל על הרצפה, בהתאם לזוית ולחוזק שפגענו בו.
וכעת מגיעה חברת Natural Motion שמאפשרת לנו 'להזריק' לדמותו של משה Euphoria. בעזרת טכנולוגיה זו, נוספים שרירים על השלד הפנימי, והתוכנה מאפשרת למשה הוירטואלי להזיז את גופו בצורה שהוא מחליט עליה. כן, כן, מהרגע שהזרקנו למשה Euphoria, אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מה הוא יעשה. התוכנה נותנת למשה הוירטואלי יצר הישרדות משלו ומודעות כמעט מוחלטת לסביבה הוירטואלית שבה הוא חי.
אם אני אשגר עליו עכשיו קוקוס, הוא עשוי להרים את ידיו כדי לנסות להגן על הפנים שלו מהקליע המתקרב. הוא עלול להתכופף ולהתחמק לחלוטין מהפגיעה, והוא עלול לחטוף את הקוקוס ישר בבטן ואז הוא יתקפל קדימה, יפול על ברכיו וישלח את ידו השמאלית אל עבר הרצפה כדי לעצור את נפילתו. אי אפשר ממש לדעת, מה שחשוב לדעת הוא שבשום שלב לא הושיבו אנימטור כדי שיצור בשבילו את התנועות המורכבות האלה, הכל נעשה באופן עצמאי על ידי הדמות ובזמן אמת.
אנימטורים הביתה!
זו, למעשה, הסיבה שהדמויות ב-GTA IV מסוגלות ליפול על הרצפה ואז גם לקום בכוחות עצמן. נסו פעם לדחוף את אחת הדמויות במשחק במורד מדרגות ותראו כיצד הדמות מגנה על עצמה תוך כדי הנפילה, או אולי אפילו תופסת את המעקה ומונעת את הנפילה.
ההיגיון אומר שמהיום נזכה לראות יותר ויותר משחקים משתמשים בטכנולוגיה דומה. Euphoria עצמה כבר משולבת במספר משחקים שצפויים לצאת בקרוב, בינהם אינדיאנה ג'ונס החדש, משחק הפוטבול BackBreaker וכמובן – Star Wars: The Force Unleashed, שם נזכה להשתמש ב'כוח' כדי להרים דמויות בכח המחשבה ולזרוק אותן באויר, תוך שהן מנסות לתפוס בחפצים, או אפילו בדמויות האחרות שסביבן, כדי להמנע ממוות בטוח.
אז בפעם הבאה שאתם מתרוצצים ברחבי Liberty City ומתעללים להנאתכם בעוברים ושבים, עצרו לרגע וחישבו על כל אותם האנימטורים המובטלים, שיושבים מן הסתם בבית שלהם ומשחקים GTA IV.