Metal Gear Solid

בואו נודה בזה, כאן ועכשיו. פרט למועדון מצומצם ביותר של משחקים, שאליו לא הצטרף אף חבר חדש מזה כמעט שנתיים, כל משחקי המחשב מנסים בצורה זו או אחרת לחקות את סרטי הקולנוע. קשה להאשים את כל חברות המשחקים. אחרי הכל, לאחר יותר ממאה שנה של סרטי קולנוע, האנשים בתעשייה הזו למדו הרבה מאוד על בידור, בעוד שתעשיית משחקי המחשב נמצאת, בעצם, רק בהתחלה, וכדי מאוד ללמוד מבעלי הניסיון... רוב משחקי המחשב שאנחנו מחשיבים כ'טובים' מצליחים, בעצם, לעשות בדיוק את זה – להכניס אותנו אל תוך הסרט, לגרום לנו להרגיש, ואפילו לשנייה, שבעצם אנחנו עצמנו נמצאים בתפקיד הראשי, אלא שלרוב המשחקים הללו הייתה בעיה עיקרית אחת: כן, הם הצליחו להכניס אותנו אל תוך הסרט, אבל האם הסרט הזה באמת טוב? עד לפני שלוש שנים בערך, רוב המשחקים הגיעו בערך לרמה של סרטי סוג ב' הוליוודיים (B Movies). אלו הם סרטים שמתבססים בעיקר על אפקטים זולים, עלילה מטופשת, שחקנים גרועים וניסיון עלוב ליצור אימה ומתח על מנת להצליח. ואז? אז הגיע סוליד סנייק. לבוש בחליפת הסתננות מתוחכמת, מחוסן בפני תנאי הקור הקשים באלסקה על ידי זריקה של רובוטים זעירים, כשבכיסו אין דבר פרט לחפיסת סיגריות, יצא איש הקומנדו הטוב ביותר שעולם משחקי המחשב אי פעם ראה למשימת חיסול והצלה מדהימה, שמתחילה מחטיפה של מספר ראשי נפץ גרעיניים ונגמרת בקונספירציה שגורמת ל'תיקים באפלה' להראות כמו מרי פופינס. מטאל גיר סוליד לא היה סתם עוד משחק שמצליח להכניס אותך לתוך סרט אימה או קומדיה בינונית, אלא לתוך אחד הסרטים הטובים ביותר אי פעם. סרט סוחף, מרתק, מלא אקשן, מתח, תפניות, קרבות, פיצוצים, יריות, Slow Motion, קונספירציות, מדע בדיוני, קרבות רובוטים, דמויות עמוקות, שנאה, טירוף, בגידה, אהבה.

במשחק הנוכחי, סנייק נקרא (או יותר נכון, נחטף) שוב לעבודה לאחר שכבר פרש מהצבא, ונישלח לחלץ שני מנהלים של חברות ענק לייצור נשק וחבילה קטנה של פצצות אטום, כאשר כולם מוחזקים בשבי קבוצת טרוריסטים שכל החברים בה היו אף הם חלק מהניסוי המטורף שיצר את סנייק עצמו. סנייק לא יודע על פרטי המשימה פרט להוראות כלליות אלה, והאדם היחיד שעליו הוא יכול לסמוך (או לפחות, חושב שהוא יכול לסמוך) הוא קולונל זקן שאימן אותו בצעירותו להפוך למכונת מלחמה משומנת ופיקד על כל משימותיו בעבר. פרט לקולונל, סנייק נעזר ברופאה צעירה ומומחית להנדסה גנטית, וביפנית צעירה עוד יותר שמתמחת באלקטרוניקה ומפקחת למעשה על פעולות מערכת הקשר. נשמע מסובך? חכו, זה עוד נהיה הרבה יותר גרוע... אך אל דאגה, המשחק דואג להסביר את עצמו מצוין, ובכל פעם שתעלו את המשחק מהמקום שבו הפסקתם, תקבלו אפשרות לקרוא קיצור של כל מה שקרה במשחק עד לרגע זה, אפשרות שמבטיחה למעשה שלעולם לא תלכו לאיבוד בעלילה המתוחכמת. המשחק מלא בתפניות שונות, רובן לחלוטין בלתי צפויות, והאירועים השונים שסובבים אתכם יחזיקו אתכם צמודים לשלט כל הדרך לאחד משני הסיומים האפשריים.

במידה ואיש מהשומרים לא ייראה אתכם שוב במהלך הזמן הזה, האזעקה מבוטלת וכל השומרים חוזרים לעמדותיהם כולם מדהימים מבחינת עיצוב ותכנון השלבים שלהם. השליטה פשוטה למדי – כפתורי החצים שולטים בכיוון תנועתו של סנייק, בעוד הכפתורים הקדמיים של השלט משמשים לבחירת הנשקים, וארבעת כפתורי הפעולה משמשים ליריות, זחילה, שימוש בכפתורים או חפצים נוספים בסיבה וכדומה. באופן כללי, לא תהיה לכם שום בעיה עם השליטה עצמה.

הגרפיקה של המשחק, בתור משחק פלייסטיישן, היא כמעט בלתי אפשרית. הצוות של קונאמי ללא כל ספק הצליח להוציא מהפלייסטיישן את כל הכוח שיש לו על מנת ליצור עולם תלת מימדי מרשים ומדויק להפליא. המשחק אינו מאט או נעצר לעולם, גם כאשר רובוט בגודל בניין בן שש קומות מתחיל לצעוד לעברך. האנימציה מושלמת מכל בחינה, וכך גם האפקטים, המוסיפים מימד קולנועי מדהים למשחק. המעבר מקטעי הסרטים לקטעי המשחק חלקה לחלוטין, והסרטים כולם נראים מצוין, כאשר המגרעה היחידה היא שכל שעות הדיבור עוברות בלא שהדמויות יניעו את שפתותיהם, אלא רק בנדנודים מוזרים בראשם, אך אי אפשר היה לצפות מקונאמי ליצור אפקט של תזוזת שפתיים ריאליסטית על הפלייסטיישן. למרות הגרפיקה המדהימה, דווקא המוזיקה היא החלק הטכני המוצלח ביותר של המשחק, עם פס קל סוחף ומדהים שמתאים את עצמו כל רגע לאווירה במשחק, ומכניס אתכם לאווירה בצורה מדהימה. אפקט נוסף שהמשחק מרבה להשתמש בו הוא אפקט הרעידה של השלט. לא ארצה לחשוף בפניכם בדיוק מה הולך לקרות לכם עם הרעידות האלה, אך אומר שמטאל גיר סוליד מוצא כמה דרכים מקוריות מאוד להשתמש בהן...

ברגעים אלה, עושה את דרכו לפלייסטיישן 2 משחק ההמשך של מטאל גיר סוליד. ההד העצום שיצר בעולם המשחקים ביום הכרזתו לא שקט ולא פג אפילו מאז היום הראשון, והדמו המדהים שלו, שמצורף למשחק ZOE, מוכיח שכאשר ייצא לבסוף יהיה מוצלח לפחות כמו הראשון, אם לא יותר. לפיכך, אין זמן טוב יותר מעכשיו לשחק ולסיים את מטאל גיר סוליד אם עדיין לא יצא לכם לעשות את זה בעבר. זהו, אחרי הכול, המשחק הטוב ביותר בהיסטוריה...