LocoRoco
ממבט ראשון, LocoRoco נראה כמו המשחק הילדותי והמטופש ביותר שאי-פעם הגיע ל-PSP. ממבט שני... נו טוב, הוא עדיין נראה ילדותי ומטופש, אבל זה לא מונע ממנו להיות אחד ממשחקי הוידאו הטובים ביותר של השנה.<BR>
חתימתו של אחד מכתבי גיימר בפורומים מקוונים היתה לאורך כמה שנים 'על ציר זמן ארוך מספיק, סיכויי ההשרדות של כולם יורדים ל-0' - משפט יפה לכשעצמו ואחלה ציטוט מ'מועדון קרב'. נגזרת נוספת מהיותנו בני תמותה היא כותרים כמו זה אותו אני עומד לבקר היום.
אילו המפתחים שלו היו חושבים אפילו לשניה שהם יחיו לנצח, המשחק הזה לא היה מגיע לחנויות. למה? כי לחיות לנצח עם סטיגמה של פריק ביזארי זה באמת לא לעניין. אבל היי, בואו ונשמח לרגע על כך שכולנו בעתיד נצטרף למקהלה הבלתי נראיתנדחוף פרחים מלמטה, כי הרי בזמן חיינו מגיע לנו ליהנות מסטיות קטנות ולא מזיקות. הסטיה שלי, גברותיי ורבתיי, היא LocoRoco.
אחחח, היפנים האלה...
פרצופים קטנים ומחייכים הסתכלו עלי במבט ריקני, על גבול המסומם. 'מה הם רוצים, מה?' שאלתי, והתשובה לא איחרה לבוא: 'הם רוצים להתגלגל, דניס. להתגלגל, מבין?'. כיוון שבאותו הזמן אחוז האלכוהול שלי פסל אותי לא רק מנהיגה אלא כנראה שגם מחיים בכלל, דווקא הבנתי יופי. להתגלגל, אתה אומר? טוב, אז בוא נגלגל. ואז נרדמתי.
גלגול הוא, אחרי הכל, עיקר תוכנו של LocoRoco. לא, לא גלגול מהסוג שעושים באמסטרדם בלי לפחד מהמשטרה, אלא אחד דומה יותר לזה שגברים מסוקסים עושים בימים אלה בגרמניה – רק בדו-מימד. המגולגל במקרה הזה הוא כדור סקווישי (כי מעיך לא נשמע טוב) שמח ומלא חיים בשם 'לוקורוקו', המורכב מכדורונים קטנים שמתפרקים ומתחברים על פי בקשתכם ולחיצה על כפתור העיגול של ה-PSP.
המגלגל הוא כמובן אתם, אך כאן מגיע הסיבוך הראשון של המשחק – אתם לא באמת שולטים על הכדור הכה-עליז אלא על כל השלב. כפתורי הכתף של ה-PSP משמשים בכדי להטות את המסך שמאלה או ימינה. לחיצה על שני הכפתורים ביחד תקפיץ את הלוקו, מה שישמח אותו עד אין קץ.
40 השלבים של המשחק הם מסכי פלטפורמה קלאסיים, עם מקפצות ופאזלים פרימיטיביים, פלטפורמות זזות וינשופים שלועסים אותך לצורה גיאומטרית מסויימת. טוב, ינשופים לועסים אולי אינם, בהכרח, אלמנט קלאסי, אבל מאוד משעשע. הסביבות בהן מסתובב הלוקורוקו כמעט ולא חוזרות על עצמן, וזה כבר הישג גדול, אך כל אחת ואחת מהן פשוט מדהימה מבחינת העושר הדימיוני ועיצוב השלבים הביזארי שלה. גם אם מתחיל לכם להמאס אחרי כמה שלבים, תהיו בטוחים שעוד מעט תפגשו מכשול חדש, ביזארי ומעניין מאי פעם.
הם יכולים גם לשיר
המטרה שלכם בכל שלב תהיה לאסוף מספר מסויים של פרחים אדומים, כשמכל אחד מהם יוצא לו לוקורוקו קטן ומצטרף לחבורה העליזה. כמות הרוקואים תשפיע לא רק על הגודל של הכדור, אלא גם על עוצמת השירה שלו. הו כן, הלוקו שלכם יודע לשיר, ועושה זאת היטב. כשאני אומר 'היטב', אגב, אני מתכוון ל'יותר טוב מהיפנים בבארים עם מכונת קריאוקי'.
חוץ מהפרחים, פזורים בכל שלב כמה בונוסים שניתנים לכם רק אם הגעתם אליהם גדולים מספיק. במקרה כזה, יסתדרו הכדורונים ויתחילו לשיר את השיר שלהם, שיעיר את היישות החמודה-עד-דמעות התורנית, אשר בתורה תתן לכם אחד מ-140 החלקים השונים בהם אפשר להשתמש לבניית שלב בעורך המצורף למשחק.
אם אי פעם יימאס לכם מהלוקו הרגיל, במהלך המשחק תפגשו עוד 4 כדורים נוספים – לכל אחד מהם צבע וקול ייחודי משלו. באמת ששווה לשחק במשחק מספר פעמים בשביל לשמוע את כל השירים המוזרים שהם שרים. בנוסף, יש בכל שלב כמה מאות כדורים אדומים קטנים אותם ניתן להמיר בשביל לשחק באחד מהמשחקונים שייפתחו במהלך ההרפתקה, הראשון מביניהם הוא גרסה משעשעת של מכונות צעצועים הפזורות בקניונים, כאלה עם היד המתכתית שאף פעם לא תופסות כלום.
אם נכון לעכשיו אתם חושבים שזה משחק המתאים לילדים שעוד לא מבינים למה צוחקים על אריק ובנץ ומה הם זוגות חד-מיניים, אני לא יכול להאשים אתכם. אחרי הכל, לעין בלתי-מזויינת LocoRoco נראה כמו משחק עם רמת סוכר שמצריכה זריקות אינסולין תכופות ישירות לתוך מעבד ה-PSP, אבל תהיה זו טעות לחשוב שהוא לא מאתגר. אז נכון שכמעט בלתי אפשרי 'למות' כאן, ושהאויבים לא רבים, אבל LocoRoco הוא משחק קשה.
אל תבינו אותי לא נכון, לסיים שלב אפשר גם אם אתם מוח בצנצנת שלוחץ על הכפתורים עם האונות, אבל האתגר האמיתי הוא לאסוף את כל הדברים. חלק מהפרחים האדומים, למשל, נמצאים במקומות אליהם לקח לי חמש דקות של נסיונות חוזרים ונשנים להגיע. בנוסף, בכל שלב יש אזורים סודיים הנמצאים בהישג ידיכם – כל עוד הידיים שלכם זריזות מאלה של הודיני ומדוייקות מאלה של שאקיל אוניל.
קצת טירוף בריא עוד לא הזיק לאף אחד
ואם כבר הזכרתי אויבים לפני כמה פסקאות, גם הם משום מה נורא חמודים. הרשעים הנפוצים ברחבי השלבים הם ה'קוצ'ה' – כדורים שעירים שמתעופפים להם באזורים מסויימים ומנסים לנגוס ברוקו שלכם ולקחת ממנו חתיכה. ברגע שהלוקו שלכם יראה אותם, הוא יתחיל לצייץ 'קוצ'ה, קוצ'ה' כמו גוזל מפוחד. חוץ מהם, יש גם חפרפרות יפניות מוזרות שמנסות לברוח עם אחד הלוקואים הקטנים, אבל אף אחד מהם לא מהווה אתגר גדול כמו השלבים עצמם.
המטרה המוצהרת של קונסולת ה-PSP היא משחקיות ניידת, וכאן קשה למצוא מועמד יותר טוב מ-LocoRoco בשביל להדגים שזה עובד. שיחקתי בו בבית, באוטובוס, באוניברסיטה, בתור למקדונלדס ואפילו בזמן שיחת טלפון עם עורך האתר. אין שום בעיה להפסיק שלב באמצע או לשחק רק דקה-שתיים, הרי המשחק הזה נטול עלילה וגם אין שום סכנה להתבלבל ולשכוח לאן צריך ללכת.
הדבר השלילי היחיד בLocoRoco הוא העובדה שאם אתם לא רגילים לתשומת לב, אל לכם לשחק בו בסביבת אנשים. כמות הפעמים שנאלצתי לתת למישהו לשחק 'רק דקה' או 'נו, בזמן שאתה מדבר בטלפון' מזכירה ברמת תשומת הלב רק את הפעם ההיא שגידלתי אפרו, באתי לקולנוע והתיישבתי במרכז האולם. רק שהפעם, תשומת הלב היתה חיובית מאוד. אה, ואם אתם רוצים להרשים בנות, לוקורוקו עדיף בהרבה על תספורות משנות ה-70.
הנאה - 10
קול - 10
גראפיקה - 8
ממשק - 9
קושי - 9
ציון כללי - 8.8