Devil May Cry

'Devil may cry משרד חקירות שלום, דנטה מדבר.' משיחת הטלפון הזו, עד למותו הראשון של דנטה, המרחק הוא כשל שתי פעימות מונה. אישה העונה לשם טריש (Trish) משלחת חרב דרך לבו. אבל כמו שטריש יודעת היטב, לא משנה כמה ינסו, דנטה לא יכול למות...

חקירות בלב הגיהנום

דנטה (Dante) הוא לא סתם עוד חוקר פרטי, אלא בנו של שד בשם ספרדה (Sparda). ספרדה הוא כאמור שד גיהנום, אשר נבחר לפני כ-2000 שנה להתמודד כנגד שליט האופל בכבודו ובעצמו. עכשיו, השטן חזר לכס שלטונו. משימתם של דנטה, חצי שד חצי אדם, וטריש, היודעת הרבה יותר ממה שהיא מגלה, היא לשוט לעבר אי שומם באמצע האוקיינוס ומשם לנדוד אל תוך שערי הגיהנום, במשימה לחיסול כוחות האופל.

אבל המציאות עולה על כל דימיון, ולאחר זמן קצר נעלמת טריש ומשאירה את דנטה להתמודד עם טירתו המפחידה של השטן ויצורי הגיהנום שלו. לא שזו בעיה, שכן עם זוג אקדחים, חרב הרסנית במיוחד ושלל מהלכים אקרובטיים מרהיבים, דנטה נותן קרב הוגן לכל יצור שרק יעז לעמוד מולו.

כאשר אנו דנים ב-Devil May Cry, חייבים להבין את סגנון המשחק. לא מדובר כאן בקווסט רחב עלילה, או במשחק אימה שיקפיץ אתכם מהכיסאות, וגם לא במשחק תפקידים בו הדמות מתפתחת בהתאם להחלטות השחקן. בעוד ש-DMC מערב את כל אלו, הרי שהמשחק הוא קודם כל אקשן ללא הפסקה ורק אחר כך כל דבר אחר. יתרון? חיסרון? זה כבר תלוי בטעמכם האישי.

את סגנון המשחק של DMC ניתן לתאר בצורה הטובה ביותר בשתי מילים - אינטנסיבי ומהנה. אין ספק כי זמן רב מאוד הושקע בהפיכת הקרבות ב-DMC לחלק מרכזי במשחק, אך לא מייגע כמו במשחקי Hack & Slash רבים אחרים. הנוסחה המנצחת, מצליחה בזכות העובדה שדנטה יכול לבחור בין שימוש בנשקים השונים שלו (החל משני אקדחים ועד לרובה רקטות עוצמתי), לבין כלי העבודה הפחות 'מקובלים', בהם חרב החשמל 'אלאסטור' ואגרופי האש של איפריט.

האקדחים והרובים הם האופציה המהירה והקלה ביותר לשימוש בארסנל הנשקים של דנטה. אין לנשקים אלו הגבלת תחמושת (תודה לאל!), עובדה המובילה במהלך המשחק לריסוס כמויות עצומות של תחמושת לעבר האויבים השונים. אולם ירי לכל הכיוונים אינו התכונה הבולטת של נשקים אלו - רובים שונים מובילים לטקטיקות שונות. לדוגמא, זוג האקדחים הקלים הם המהירים מכולם ומתאימים למצבים בהם אתה מוקף באויבים, בעוד שרובה הציידים (Shotgun) חזק יותר, אך בעל יכולת טעינה איטית.

במקביל לשימוש ברובים, ניתן להשתמש כאמור באלאסטור או איפריט, כאשר שני הנשקים ניתנים להשגה בנקודות מפתח במהלך המשחק. אלאסטור, חרב הברק, מקנה לדנטה יכולות אוויריות כמו תעופה באוויר וקפיצה גבוהה, וגם מאפשרת לו לתקוף אויבים ממרחק, תוך זריקת החרב כבומרנג או שילוחה לעבר גוף האויב. האיפריט לעומת זאת, מקנה לשחקן יכולות קרב מגע מרשימות, כמו טעינת אגרוף אש או בעיטה אשר משלחת את האויבים מסביבו למרחקים.

משלים את החבילה הוא מצב השד (Devil Trigger). בלחיצת כפתור יפנה דנטה לצד האפל שבו ויהפוך לסופר מהיר, סופר עוצמתי ובעל יכולות מיוחדות בשימוש בנשקים. אלאסטור תגרום לו לעופף באוויר ולשלח ברקים באויביו, בעוד האיפריט תנחית על יצורי השאול ה'מסכנים' מטר כדורי אש או תיצור קיר הגנה מסביבו של דנטה. מצב השד מוגבל בזמן ומחדש את עצמו במהלך המשחק.

אבל... יש דבר אחד אשר מקשה על הקרבות ב-DMC. מאחר והמשחק פותח במקור כמשחק בסדרת Resident Evil, הסדרה השאירה את חותמה על DMC ע'י שימוש בצורת המצלמה הקבועה. במהלך המשחק, המצלמה כמעט ולא זזה, אולם דנטה עובר בין מסכים שונים. מצב זה גורם לכך, שפעמים רבות אנו נלחמים באויבים הנמצאים מחוץ לתמונה. בכל זאת, בזכות מנגנון כיוון אוטומטי מוצלח מאוד, מצב זה כמעט ואינו גורם לבעיות מצלמה מעצבנות, כפי שקורה לעיתים בכל כך הרבה משחקי פעולה אחרים. כפי שאמרתי, שיטת הקרב היא ללא רבב, ואחת מהמוצלחות ביותר ששולבו אי פעם במשחק פעולה

בוסים קשוחים

חברת Capcom, מפתחת המשחק, שזרה עבורינו במהלך המשחק גם אלמנטים בסיסיים של משחק תפקידים. כל אויב שדנטה מנצח, משאיר אחריו שובל של כדוריות אדומות. על ידי אסיפת הכדוריות הללו, דנטה יכול לבחור בין רכישת יכולות נוספות לחרב האלאסטור, שיפור ארסנל המכות של איפריט או קניית פריטים חדשים. פריטים אלו יכולים להעניק לו פסילות נוספות, כוח חיים רב יותר, מצב שד ארוך יותר או חיסול אויבים בלחיצת כפתור. שיטת הפיתוח מקנה טקטיקה נוספת לקרב וממריצה את השחקן לחסל עוד ועוד אויבים על מנת לפתח יכולות חדשות.

ההתקדמות במשחק (או יותר נכון ההתקדמות בין קרב לקרב) היא ליניארית לחלוטין. בתחילת השלב, ניתנת לנו משימה אשר תכלול הגעה למקום מסויםהשגת חפץ כלשהוחיסול אויב חזק אשר נמצא באזור. בדרך לסיום השלב, דנטה ייאלץ לפלס את דרכו בין עשרות מפלצות. קרבות אלו כנגד המפלצות, בעיקר תודות לשיטת הקרב, אינם משעממים לרגע. המפלצות מגוונות במראה ובטקטיקת קרב. בין השאר, תפגשו רוחות שנעלמות וזורקות גרזנים על דנטה, או לטאות שישלחו את טפריהם בהנאה.

לאחר ההגעה למקום אליו נשלחנו והשגת החפץ המבוקש, נצטרך להכניסו אל תוך מנגנון, אשר יפעיל סרטון המתאר את כניסת הבוס. כאן מתחיל הסיפור האמיתי...

הבוסים ב-DMC הם ללא ספק מהקשים ביותר שנתקלתי בהם במהלך חיי כגיימר. קרבות הבוסים מבקשים מהשחקן למצוא דרך או טקטיקה מסוימת, אשר בה נוכל לנצח את הבוס. גם לאחר שנמצא את הדרך המסוימת הזו, יקשה עלינו המשחק עם כוח רב שניתן לבוסים השונים, החוזק שלהם ובדרך כלל סביבת המשחק המשתנה בה נילחם.

דוגמא לבוס שימחיש את הנקודה שלי הוא אריה אבן, אשר בכל פעם שדנטה מכה בו עם אלאסטור, הוא סופג את הנזק במקום האריה. הפיתרון לכך הוא שימוש באקדחים של דנטה, אך לאקדחים עוצמה מועטה והאריה מהיר ומשלח את עצמו בדנטה ללא הרף. עברו ניסיונות רבים עד שלמדתי את כל המהלכים שמבצע האריה ושיטות להתגבר על כל מהלך ומהלך. גם העובדה שלאחר כל פסילה השלב מתחיל מההתחלה, לא עוזרת במיוחד להתגברות על הקרבות הקשים. למרות הקושי בקרבות הבוסים, ההתרגשות הסיפוק של השחקן כאשר הוא מנצח שווים כל רגע. מחשבה רבה הושקעה במראה הבוסים, התנועות שלהם, סביבות הקרב, ובעצם כל דבר הסובב אותם.

מרגישים את המשחק בידיים

ברגע שהדמות אותה אנו משחקים יכולה במהלך אחד לקפוץ קפיצה כפולה באוויר, לירות באקדחים שלה ולחזור לאדמה עם חרב שלופה נעוצה בגוף האויב, אתה יודע שנעשה משהו נכון בשליטה. השליטה ב-DMC היא אחת מהטובות ביותר בהיסטוריה של משחקי הקונסולות. תגובת המשחק לפעולות השחקן כל כך מדויקת, עד שממש אפשר להרגיש את המשחק, תחושה שרבים האמינו כי נאבדה לעד.

השליטה בדנטה מתבצעת בעזרת הסטיק האנאלוגי השמאלי, בעוד הסטיק הימני מחליף בין אלאסטור לאיפריט. כפתור המשולש הוא כפתור הקפיצה, וכאשר אתה צמוד לקיר ניתן לקפוץ קפיצה כפולה על ידי לחיצה נוספת על הכפתור. כפתור העיגול שולט על המכות הפיזיות והחרב, ובשילוב עם כפתור ה-R1 והסטיק הימני, הוא יוצר שילובי מכות. כאשר לוחצים על כפתור ה-R1 בלבד דנטה שולף את האקדחים, ועל מנת לירות בהם צריך ללחוץ על כפתורי האיקס או הריבוע. כפתורי הכתף האחרים משמשים למעבר בין תפריטים שונים.

השליטה, כאמור, היא בדיוק במקום, ובעצם אחת מהשיטות הנדירות האלה שפשוט כיף להזיז בה את הדמות. יש לציין, שלמתקשים בשליטה, מוצעת שיטה קלה ואוטומטית, בה כל מהלכי האקדח והחרב מצומצמים לשני כפתורים. אישית מצאתי את השיטה מיותרת ואפילו מורידה מערך המשחק.

למזלנו, גם העין לא סובלת ב-DMC. כל המשחק, כולל הסרטים, עשוי בתוך מנוע המשחק המרשים. דנטה נראה נפלא והתנועות שלו זורמות בצורה מדהימה. השיער והבגדים שלו מתנופפים ברוח והחרב שלו משלחת ברקים לאוויר... איני חושב שאגזים אם אומר שדנטה הוא הדמות בעלת מגוון התנועות והאנימציות המרשים ביותר בהיסטוריה של משחקי הפעולה. האויבים גם הם בעלי מגוון אנימציות מרשים ומגוון טקסטורות רחב.

הרקעים, בדומה לסדרת האם Resident Evil, מצויירים באופן מדהים ומלאים פרטים - אך הפעם עשויים בזמן אמת (במקום רקעים דו-מימדיים קבועים). קירות הטירה מלאים טחב והמדרגות מלאות חריצים ושברים. קל להתעלם מרמת הפירוט הגראפי במשחק בשל הקרבות המהירים, אך במבט מעמיק ניתן לראות את המחשבה היצירתית העצומה מאחורי המשחק. התחום היחיד בו DMC אינו מרשים מבחינה גרפית הוא אפקט התאורה. אין כאן אפקטים מרשימים של תאורה כמו ברוב משחקי הפעולה החדשים. אולם הפגיעה בגרפיקה קלה מאוד - הקרבות עם המפלצות הם אלה שתופסים את עיני המתבונן גם כך.

גם בתחום פס הקול והדיבוב המשחק לא מפשל. דנטה לא מדבר הרבה, אבל כשהוא פוצה את פיו מתגלה קול עמוק, סרקאסטי לחלוטין ולעיתים אף מזלזל באויבים אשר עומדים מולו. במהלך הקרבות, דנטה לא יוציא מילה וידבר רק בזמן הסרטונים. מה שכן תשמעו במהלך הקרבות, הן הרבה מאד צווחות של מפלצות ומוזיקת אקשן מהטובות ביותר שאי פעם שמעתי במשחק וידאו. גם מוזיקה מחוץ לקרבות כמעט ואין, ורק אפקטים קוליים של מדרגות חורקות, אבנים נופלות וכדומה. ההרגשה הכללית מבחינת הצליל, היא שהכל בדיוק במקום ותורם ליצירת אווירה של אקשן מטורף.

משחק חובה

באמת שאין לי הרבה דברים רעים לומר על משחק זה. לפניכם נמצא אחד המשחקים הטובים ביותר שיצאו ל-Playstation 2 מאז השקתו לפני יותר משנה, אם לא הטוב מכולם. המשחק מצטיין בשיטת קרב מהטובות ביותר אי פעם, גרפיקה שמראה לכולם בדיוק מה ה-Playstation 2 יכול לעשות וקרבות שמשפילים את רוב סרטי האקשן ההוליוודיים.

DMC הוא בהחלט לא משחק לחובבנים. מדובר באחד מהמשחקים הקשים יותר בהם שיחקתי והוא בהחלט לא מתאים לכל אחד, אך כל מי שמחזיק מעצמו גיימר רציני ושחקן משחקי פעולה, חייב לעצמו את הכותר הזה ועדיף מוקדם ככל האפשר. דנטה מחכה לכם...

הביקורת מבוססת על הגרסה האמריקאית של המשחק. הגרסה האירופאית מתוכננת לצאת במהלך חודש דצמבר 2001.

הנאה: 9
קול: 8
גרפיקה: 9
ממשק: 10
קושי: 8
ציון כללי: 9.7