Special Force 2
לצוות העיתונאים המוכשר של גיימר קצת נמאס מהסיפורים שמספרים לנו בצה'ל על המלחמה האחרונה. על כן, החלטנו לבדוק מה באמת קרה שם – במשחק הפעולה Special Force 2, המופץ באדיבות ארגון החיזבאללה<BR>
המשחק Special Force, כזכור לכולם (או שלא), היה המשחק הראשון של סטודיו 'החיזבאללה' המוכשר, שבמקרה יש לו גם זרוע צבאית טרוריסטית. היה זה משחק אקשן ממבט-ראשון מהפכני באותה תקופה, שלראשונה בתולדות משחקי המחשב הצליח להיות יותר גרוע ממשחק הריקודים של בריטני ספירס. לצערם של המפתחים הטרוריסטים, המשחק נכשל בקופות.
אולם החיזבאללה לא ויתר, וכחלק מהפקת הלקחים, פצח במלחמה נגד ישראל בקיץ 2006, על מנת שתהיה להם עלילה טובה למשחק הבא. התוצאה היא כותר המשך חדש, בעל השם המקורי Special Force 2, המבוסס על אירועי מלחמת לבנון השנייה (חוץ מכמה עובדות שוליות שעברו שיפורים קוסמטיים).
מייד כשהפעלתי את המשחק הותקפתי על ידי התפריט הכי רועש שאי פעם נתקלתי בו. הרמקולים שלי השמיעו באחת שירי מקהלה ערבית צווחנית, שהם כנראה שירי מורל של החיזבאללה, שלא יביישו אף מכונית של ערס מג'לג'וליה. לאחר שהבנתי שהמשחק מציע יותר מלחימה היסטרית בתפריטים בערבית, ניווטתי בעור שיני אל המשימה הראשונה במשחק.
ג'ון קארמק, מאחוריך!
כפי שכבר הזכרתי, Special Force 2 מתיימר לעקוב אחרי אירועי מלחמת לבנון השנייה. המשימה הראשונה שמה אותנו בנעליו של מחבל חיזבאללה בשם מוג'היד, אשר אמור לחטוף את החיילים הישראלים בתחילת המלחמה.
עם סוף טעינת השלב הופיע מולי 'הר' משושה בעל פינות חדות וצבע פחות-או-יותר אחיד, שנראה כל כך גרוע, עד כי גם Doom 2 היה מתחיל להזיע למראהו. לאחר שכבשתי את הזעזוע שאחז בי, צעדתי כמה מטרים עד שלפתע נזרקו עליי מהשמיים מספר כלי נשק: בזוקה, רובה צלפים, M16, סכין, מספר רימונים ולבסוף מכונת ירייה שפגעה לי בראש והורידה לי חיים.
אספתי את עצמי מהרצפה, בחרתי בנשקים שרציתי והמשכתי לכיוון גדר המערכת – גדר הגבול שבין לבנון לישראל. ליד הגדר חיכו לי במקריות כמה קוביות-סלע אפורות שיצרו, באופן טבעי והגיוני לחלוטין, גשר מושלם מעל גדר הגבול. כמה נוח. מיד עם עלייתי על אחת הקוביות, היא התפוצצה והורידה לי את מד החיים אפילו נמוך יותר. עם הזמן התברר לי שהמשחק כנראה מאתגר את השחקן על ידי הפצצות אקראיות ושמירה אוטומטית במקומות הכי גרועים שאפשר.
שם אותך בכיס הקטן
כך קרה שכשכבר ראיתי את שני ההאמרים הצבאיים שהייתי אמור לתקוף, מד החיים שלי עמד על 30, וזה עוד לפני שנתקלתי ב'אויב' הראשון במשחק. ההאמרים החליקו לעברי באיטיות, ואחרי ניסיון כושל לתפעל את הבזוקה, החלטתי לפתוח עליהם באש נק'ל (M16). הירייה הראשונה פגעה בהאמר המוביל וגרמה מיידית לפיצוץ שני הרכבים. מה הם שמים ברובים שלהם, החיזבאללה האלה?
אחרי ששני ההאמרים התפוצצו באופן עלוב למדי, זיהיתי שני חיילים שכרעו על ברכיהם עם ידיים מאחורי הראש והמתינו. ניגשתי אליהם. הם היו עם מדי א', תגים של גולני על שתי הכתפיים (?), מגן דויד ומצנפת קרבית. מתברר שאלה החיילים שאני אמור 'לחטוף', אולם כשניגשתי אליהם הם נעלמו מאליהם, כאילו מוג'היד שם אותם בכיס.
סביבי קמה תרעומת אדירה שכללה יריות, פיצוצים ושריקת טילים, ממש כמו ב-Call of Duty. אולם שלא כמו ב-Call of Duty, אף אחד לא ירה עליי, ולא היה אפילו טנק אחד בטווח ראיה, ולכן המסקנה המתבקשת היא שבאחד הכפרים הערבים שראיתי באזור התקיימה חתונה.
שמחתי בשמחת החוגגים, יריתי מספר יריות באוויר כאות הזדהות והמשכתי לכיוון החץ. זכור לי שאחרי החטיפה, מחבלי החיזבאללה נסוגו במהירות בחזרה ללבנון, אולם החץ הוביל אותי דווקא לעומק ישראל. בדיוק כשתהיתי על כך, חייל ישראלי מגולני הסתער לעברי.
גולני שלי
קפאתי על מקומי ובהיתי. הגולנצ'יק הסתער באמוק, ירה לכל הכיוונים וקרא לי בשלל כינויי גנאי בעברית, ביניהם שמות של פירות אקזוטיים, כמו 'ראש אננס'. מרוב ההלם כמעט החמצתי את העובדה שהחייל ריסס כדורים לכל עבר חוץ מאשר לכיוון שלי – הוא ירה על ההאמרים העשנים, על חיילים אחרים שצצו מאחוריו, על הכפרים השכנים, לעבר השמיים ואפילו שיחרר צרור נרגז לעבר ה'הר' המזעזע. רחמיי נכמרו על החייל, שנראה כמו בוט קמיקאזה מ-Serious Sam.
לא ממש רציתי לירות בו, והוא עשה עבודה נהדרת בחיסול החברים שלו, אבל לבסוף יריתי לו ברגל על מנת שאוכל להמשיך. החייל צעק 'אח שילי, הרגל שילי', במבטא הערבי הכי ארץ-נהדרתי שתוכלו לדמיין, וכיוון אליי בפעם הראשונה. לפני שהוא הספיק לירות, רימון של חייל אחר כבר העיף אותו מחוץ לטווח הראיה שלי.
כנראה שהעיתונות העולמית הסתירה מאיתנו את העובדה שבאותו יום, אותו מחבל בודד של החיזבאללה גם הפיל שלושה מסוקים, פוצץ שני טנקים, הרג עשרות גולנצ'יקים וגנב מחשב מאוהל של צה'ל, כי כל אלה קורים מיד לאחר מכן במשחק.
שוד לאור יום
בין היתר, המשחק יוביל אתכם לירות קטיושות, לפוצץ טנקים ומסוקים ולירות את הטיל שפגע בספינת הטילים הישראלית. כל זאת בתנאי שתצליחו להבין מה המשחק רוצה מכם, למה איש הקשר מקלל אתכם בערבית באוזניה כל הזמן ואיך להתחמק מניסיונות המפתחים להרוג אתכם עם דברים שנופלים מהשמיים, שמירות אוטומטיות הרות-אסון ופיצוצים שנדמה כי הם נמשכים לקיום שלכם. לזכות המפתחים אני חייב לציין שאפשר להרוג גם פעילי חיזבאללה שמגיעים לעזור לכם, והמשחק לא מעניש אתכם בשום צורה.
עם זאת, אפשר ללמוד הרבה מהמשחק הזה. ניתן לראות שבחיזבאללה שמים דגש על גניבת מידע מישראל, דבר שבא לידי ביטוי בגניבה של מחשבים נישאים צה'ליים במשחק. כמו כן ניתן לראות שהחיזבאללה עוקב מקרוב אחרי הפוליטיקה בארץ, היות וכל הדמויות מהמלחמה הופיעו בו, במיוחד דן חלוץ, עמיר פרץ ואולמרט.
במיוחד בולטת העובדה שהם לא יודעים לתכנת - חדי העין מביניכם שיגדילו ללחוץ Alt-Tab, ימצאו בשורת המשימות את סמל המשחק כשלידו הכיתוב 'Far-Cry July 10-2006'. קשה להאמין שהמשחק המכוער הזה משתמש במנוע של FarCry, אבל קשה יותר להבין למה בחיזבאללה, אם כבר גנבו מנוע של משחק אחר, לא טרחו להצניע את זה קצת. מעניין אם Crytek, המפתחים המקוריים של FarCry, כבר הגישו תביעה דרך האו'ם.
לסיכום, אין ספק ש-2007 הייתה אחת השנים הטובות ביותר למשחקי מחשב אי פעם. מזל שלעיתים יוצא משחק עד כדי כך גרוע כמו Special Force 2, שמזכיר לנו עד כמה מעולים המשחקים הטובים באמת, ועד כמה אנחנו צריכים להעריך אותם.
יתרונות: המשחק היחידי בו תראו גולנצ'יקים. מצחיק עד דמעות. אפשר להרוג פעילי חיזבאללה.
חסרונות: יורים בגולנצ'יקים. עלוב עד דמעות. אפשר להרוג חיילים ישראלים.
ציון כללי: 2