Command & Conquer: Renegade

Command & Conquer, סדרת משחקי האסטרטגיה הקלאסית של חברת Westwood, צברה לעצמה כבר מזמן מיליוני מעריצים ברחבי העולם. משחקים כדוגמת Tiberian Sun ו-Red Alert הראו כי Westwood היא אשפית ביצירת משחקי אסטרטגיה בזמן אמת, ומוציאה כמעט תמיד מוצרים מופלאים באיכותם.

כעת, עם הפצתו של C&C: Renegade לחנויות, פונה Westwood לז'אנר שונה לחלוטין, הלא הוא ז'אנר משחקי הפעולה ממבט ראשון (FPS), כאשר בליבה תקווה שהמשחק יתקבל בברכה בקרב מעריצי סדרת C&C ובקרב שחקני הפעולה כאחד. לפי נתוני המכירה הראשוניים, המטרה בהחלט הושגה - אך האם איכותו של המשחק עצמו אחראית להיסטריה, או שמא הלוגו של Command & Conquer אשר מתנוסס בגאווה על אריזת המשחק?

כרגיל בעולמנו, התשובה אינה חד משמעית. Renegade הוא בהחלט לא משחק פעולה מהפכני, וודאי שאינו צועד בגאון בראש משחקי הז'אנר יחד עם Medal of Honor ו-Return To Castle Wolfenstein. למשחק מנוע גרפי מיושן במקצת, והאינטליגנציה המלאכותית של האויבים היא לא פחות מאיומה. אך למרות חסרונות אלו, מדובר באחד המשחקים היותר מהנים בהם שיחקתי לאחרונה.

האקשן במשחק הוא בלתי פוסק, ולכל אורכו תזכו לראות פיצוצים רבים בזה אחר זה (אשר לרובם אתם תהיו אחראים). כמו כן, הנשקים והרכבים השונים במשחק עשויים על הצד הטוב ביותר, ובאים היטב לידי ביטוי במצב מרובה המשתתפים, אשר גם הוא יותר ממעולה. אז נכון, סביר להניח שהמעריצים השרופים של סדרת C&C ירכשו את Renegade בכל מקרה, אך גם לקהל שחקני הפעולה יש בהחלט מה לחפש כאן...

מאחורי קווי ה-NOD

כזכור, עלילתו של Command & Conquer המקורי מתרחשת בעתיד הקרוב, ונסבה סביב המלחמה בין ארגון ה-GDI (Global Defense Initiative) אשר הוקם ע'י האו'ם, לבין ה-NOD , ארגון טרור מפותח המונהג ע'י קיין. המלחמה החלה לאחר שהתגלה לאו'ם כי אחוות ה-NOD מנצלת לרעה את הטיבריום, מינרל שהגיע אל כדור הארץ על גבי מטאוריט מן החלל. הטיבריום התגלה כרעיל מאוד לבני אדם, אך גם שימושי מאוד, שכן הוא שואב אליו את כל המינרלים מהאדמה. עניין זה לא מצא חן בעיני האו'ם, אשר הקימה את ה-GDI בתגובה, והשאר - היסטוריה.

Renegade יציב אתכם עמוק בתוך המלחמה, כאשר הפעם תחוו אותה ממבט ראשון - דרך עיניו של חייל הקומנדו Nick Parker, הידוע יותר בכינויו 'Havoc'. Havoc הוא הבחירה האידיאלית של כל משתתפת בשעשועון הכרויות: הוא קשוח, בעל חוש הומור (יש לו במהלך המשחק מספר לא מבוטל של אמרות שנונות) וספונטני. Havoc הוא גם האיש האידיאלי לשחרורו של ד'ר מוביוס, מומחה בטיבריום אשר נחטף ע'י מסדר ה-Black Hand של ה-NOD, קבוצה קטלנית במיוחד של חיילי קומנדו. כמובן ש-Havoc נשלח להצילו, ובמהלך המשחק הוא חווה אינספור חוויות מפתיעות ומרתקות כאחד, באחד מסיפורי העלילה היותר מעניינים בהם נתקלתי לאחרונה.

ב-Renegade שתים עשרה משימות, כאשר את חלקן ייקח לכם מספר שעות לסיים: השלבים הם גדולים, ארוכים ויש בהם המון מה לעשות. בסה'כ, תבלו במשך יותר מעשרים שעות משחק בביצוע מגוון רחב של משימות: החל מחבלה במתקני NOD ועד להצלת בני ערובה ואספקת עזרה לבני בריתכם.

בתחילת כל משימה יבושר לכם ה-Primary Objective שלכם, היעד המרכזי שעליכם לבצע. יעד זה הנו יעד התחלתי בלבד: לאחר שתבצעו אותו ולעיתים אף לפני, יתווספו לכם משימות רבות ושונות. חלק ממשימות נוספות אלו יהיו משימות חובה (כמו היעד ההתחלתי שלכם) ואחרות יהיו משימות משניות (Secondary Objectives), אשר אותן אינכם חייבים לבצע. עם זאת, השלמת המשימות המשניות בהחלט מומלצת: סביר להניח שהן יקלו עליכם בהמשך, וודאי שהן יזכו אתכם בצפייה בפיצוצים נוספים.

Renegade: Serious Sam למתקדמים?

על אף הגיוון המסוים בסוגי המשימות, ולמרות העובדה שמקור המשחק בסדרת משחקי אסטרטגיה, כל קשר בין חשיבה וטקטיקה ל-Renegade הוא מקרי בהחלט. עד מהרה תיווכחו כי היכולת הכמעט יחידה שנדרשת מכם, היא היכולת לבצע Circle Strafe (תנועה מעגלית לאורך המסך), לבחור את הנשק המתאים לסיטואציה המתאימה ולירות ללא הפסקה בכל מה שזז.

המשחק יציע לכם לעיתים לנקוט בטקטיקת התגנבות (Stealth) ועשוי אף להציע לכם לנסות להבין את דרכי הפעולה של האויב. אתם רשאים להתעלם. בדרך כלל, כל שעליכם לעשות הוא ללכת לאן שהמצפן שלכם מצביע (המצפן יצביע על המשימה הבאה שבחרתם לבצע), ולירות בכל הנקרה בדרככם, פרט לחיילי GDI אחרים או בני ערובה. נכון, זה עדיין מאוד מהנה, אבל מ-Westwood ציפינו ליותר מ-Serious Sam למתקדמים...

את האחריות הישירה למונוטוניות המשימות, נוטלת על עצמה האינטליגנציה המלאכותית הגרועה בה ניחן המשחק. האויבים ב-Renegade מזכירים את הימים העצובים של לפני Half Life, כאשר הם מציגים יכולת שכלית של ילד בן ארבע ביום לא טוב במיוחד. הטקטיקה המרכזית בהם נוקטים חיילי ה-NOD היא פשוט ריצה אליכם תוך כדי יריות בלתי פוסקות. תפיסת מחסה? עבודת צוות? ניסיון לברוח מהיריות שלכם? הצחקתם אותם. במקרה הטוב תזכו לראות אותם פותחים דלת או יורדים מסולם. במקרה הרע, לעומת זאת, תראו אותם רצים אחורה (כשגבם אליכם) ויורים בהיסטריה, לעיתים אף אחד על השני.

לאורך המשחק האויבים הולכים ומתחזקים, וסוכני ה-Black Hand מהווים כבר אתגר גדול בהרבה מחיילי ה-NOD הפשוטים. לא, הם אינם חכמים יותר, אך הם חזקים יותר, חמושים היטב, ובדרך כלל באים בקבוצות גדולות יותר. כמו כן, לחלקם יכולות Stealth המאפשרות להם להיות כמעט בלתי נראים (ניתן לזהותם על ידי העוויתות שהם יוצרים במרחב) עד לרגע בו הם יופיעו מאחוריכם כדי לירות בכם בראש. החל מרגע זה גם הם פונים אל הטקטיקה של חיילי ה-NOD הפשוטים, דהיינו לרוץ אליכם ולירות. כמו כן אתם עשויים להיתקל במוטציות שונות אשר יצרו ה-NOD תוך שימוש בטיבריום, אשר באים בצורות ובגדלים שונים ומשונים. באופן לא מפתיע גם הם לא בדיוק פסגת האינטיליגנציה, ודרך הפעולה המומלצת נגדם היא, כרגיל, פשוט לירות.

במשחק מספר קטעים בהם תילחמו לצד חיילי GDI אחרים, או לצד בני ברית כלשהם. בתחילה בהחלט נחמד להרגיש שאתם חלק ממלחמה גדולה יותר, אך עד מהרה תגלו כי ה-AI שעומד מאחורי חיילי ה-GDI אינו טוב מזה של חיילי ה-NOD, והסיוע המרכזי שהם מספקים הוא היותם מטרות נוספות לאש ה-NOD, אשר מפחיתות את תשומת הלב אליכם. באינטליגנציה דומה ניחנים בני הערובה שיהיה עליכם להציל מדי פעם בפעם, כאשר לעיתים הם מתעקשים לעמוד בקו הירי שלכם ולגרום לכם לירות בהם או להתקשות להגן עליהם. התוצאה בכל מקרה זהה: מותם מביא לכישלון המשימה.

חצי הכוס המלאה

במקום לבכות על כך ש-Renegade אינו דורש טקטיקה ולא מפעיל את התאים האפורים, אפשר לקבל אותו כמו שהוא: משחק אקשן פשוט ומהנה אשר אינו לוקח את עצמו ברצינות יתרה. ככזה, המשחק מספק לכם כלי משחית רבים, אשר יאפשרו לכם לזרוע הרס כבד בתוך ומחוץ לבסיסי NOD.

המשחק מאפשר לכם לנהוג בכל רכבי ה-GDI וה-NOD, כאשר כמה מהאהובים עלי הם ה-Flame Tank של ה-NOD, אשר להבות האש שלו יעילות במיוחד, ה-Humm Vee הקטן והזריז, וכמובן ה-Mammoth Tank האימתני, אשר ברגע שתיכנסו אליו, אין לי ספק שתשכחו במהרה מהעובדה שחיילי ה-NOD במשחק מתקשים לספור עד שלוש. השליטה בכל הרכבים קלה ונוחה ונעשית ממבט שלישי, אשר מציג את הרכבים במלוא הדרם. Westwood שמרה על נאמנות למקור, והדיוק בעיצוב הרכבים, כמו גם המבנים השונים, הוא מלא. מיותר לציין ששימוש ברכבים השונים הכרחי, כיוון שעוצמת האש שלהם רבה (יש להם תחמושת אינסופית) ולפיכך הם יקלו מאוד על התקדמותכם במשימה.

נשקי העתיד

גם במחלקת הנשקים המשחק אינו מאכזב. מאז Voyager: Elite Force לא נראו נשקים עתידניים מהנים כל כך. ב-Renegade כשבעה עשר נשקים הרסניים יותר ופחות, אך כולם נראים מצוין ויפים מאוד לשימוש. פרט לאקדח הפשוט, לרובה האוטומטי וללהביור הסטנדרטיים, תמצאו כאן משגר טילים בעל עוצמה אדירה וקצב אש שלא היה מבייש את משגר הטילים מ-Quake 3, מיניגאן חביב, משגר רימונים, חומר נפץ C4 (יעיל מאוד בהרס מבנים) וכן רובה צלפים קטלני, אשר יאפשר לכם לחסל אויבים בירייה אחת וגם לשמוע את צעקות הכאב שלהם מרחוק.

בנוסף לכל אלו, תמצאו ב-Renegade שלושה נשקים מבוססי Tiberium, כולם חזקים מאוד ויעילים גם נגד חיילי ה-NOD הקשוחים ביותר. עם זאת, הם אינם פוגעים באויבים אשר נוצרו בעזרת הטיבריום, ושימוש בהם עשוי ליצור לעיתים מוטציות לא סימפטיות. הנשקים החביבים עלי ביותר הם נשקי הלייזר, היעילים כנגד כל האויבים: במשחק שני נשקי לייזר אוטומטיים, נשק חשמלי חזק במיוחד בשם ה-Volt Auto Rifle (אשר מזכיר מעט את ה-Lightning Gun מ-Quake 3) וגולת הכותרת: ה-Personal Ion Cannon, הנשק הנייד ההרסני במשחק.

מדוע אני אומר נייד? כיוון שהנשקים החזקים ביותר במשחק, הם דווקא ה-Ion Cannon Beacon וה-Nuclear Strike Beacon. אלו הן למעשה משואות, אשר הפעלתן במקום מסוים תביא להתקפה חיצונית הרסנית על אותו המקום ע'י תותח יונים או טילים גרעיניים. הפעלת אחד מנשקים אלה תביא, פרט להרס רב, לאפקט מדהים ביופיו.

עם זאת, רגעים מדהימים ביופיים הם די נדירים ב-Renegade, אשר לרוב מציג גרפיקה אותה ניתן לתאר לכל היותר כ'בסדר'. כנראה של-Westwood אין עדיין את הניסיון המתאים ביצירת מנועי תלת מימד, כיוון שהמנוע של Renegade נופל בהרבה מזה של משחקי פעולה אחרים כגון המנוע של Quake 3 או המנוע של Unreal. הטקסטורות אינן מפורטות במיוחד, הסביבות מרובעות מדי והמודלים אינם מרשימים. עם זאת, יש לציין לטובה את אפקטי התאורה המצוינים, אשר יוצרים פיצוצים מרהיבים.

אף על פי שהמנוע הגרפי רחוק מלהדהים, Renegade דורש מחשב חזק למדי על מנת לרוץ באופן חלק, וגם אז המשחק עשוי לקרטע מעט בקטעים העמוסים יותר. זמני הטעינה של המשחק ארוכים יחסית, ואין 'טעינה מהירה', אשר מאפשרת לטעון בזריזות שמירה מהשלב הנוכחי. עניין זה די מעצבן, כיוון שככל שהמשחק מתקדם, ומספר חיילי ה-NOD החמושים במשגרי טילים גדל, מספר הטעינות שתבצעו יגדל מאוד, וזמני הטעינה הארוכים מפריעים לאקשן.

לעומת הגרפיקה, הסאונד במשחק הוא טוב למדי. כל הנשקים נשמעים היטב, הפיצוצים יוצרים רעשים אדירים וגם דיבובי הקולות השונים לא יביישו אף כותר בסדרת Red Alert. המוסיקה שתלווה אתכם במהלך המשימות היא מוסיקת רוק כבד עצבנית, אשר בהחלט מסייעת לתחושת האקשן ללא מנוחה שמשרה המשחק, שיחד עם זעקות חיילי ה-NOD העולים בלהבות יוצרת שילוב מנצח.

היהלום האמיתי: המשחק רב המשתתפים

כל הטענות אשר היו לי כלפי משחק היחיד (פרט לטענות כנגד הגרפיקה, כמובן) נעלמות כליל כאשר מגיעים למשחק מרובה המשתתפים. מהרגע הראשון בו שיחקתי במשחק ה-Multiplayer של Renegade, הלא הוא ה-C&C Mode, המשחק הפך למשחק הרשת האהוב עלי.

ב-C&C Mode יהיה עליכם להצטרף לאחת משתי קבוצות: קבוצת ה-GDI וקבוצת ה-NOD. לכל אחת מהקבוצות בסיס משלה, כאשר מטרת כל קבוצה היא השמדת בסיס הקבוצה היריבה. אם לאחר זמן מוגבל אף בסיס לא מושמד, הקבוצה בעלת מספר הנקודות הגדול ביותר מנצחת. בניגוד למשחק היחיד, כאן יש חשיבות רבה לטקטיקה ולשיתוף פעולה. לכל בניין בכל אחד מהבסיסים יש חשיבות ספציפית לקבוצה, והשמדתו תגרום לנזק שונה לקבוצה היריבה. לדוגמא, השמדת ה-Airstrip של ה-NOD או ה-Weapons Factory של ה-GDI ימנע מן הקבוצה היריבה יצור של רכבים. השמדת המזקקה (ה-Tiberium Refinery) של הקבוצה היריבה תעצור את אספקת הכסף שלה ע'י קצירת טיבריום.

הכסף במשחק דרוש על מנת לאפשר לכם לרכוש רכבים ודמויות שונות. כפי שציינתי קודם לכן, לכל אחת מהקבוצות רכבים שונים, כאשר רכבי ה-NOD קטנים וזריזים יותר (במיוחד ה-Stealth Tank המצוין), ולעומת זאת רכבי ה-GDI מסתמכים בעיקר על כוח אש רב. הרכבים יהיו הכלי המרכזי שלכם בהשמדת בניינים, ולכן מחירם בהתאם. בניגוד למשחק היחיד, כאן תהיו עדים לקרבות אדירים של המוני רכבים זה כנגד זה בשטחים פחות או יותר פתוחים. התוצאה: הנאה גדולה.

גם הנשקים במשחק רב המשתתפים לא באים בחינם, ולא ניתן לאסוף אותם מהרצפה. על מנת להשתמש בנשק מסוים יהיה עליכם לרכוש את הדמות המחזיקה בנשק הזה, כאשר כל הדמויות הניתנות לרכישה יהיו מוכרות לכם ממשחק היחיד. תוכלו, למשל, לרכוש את דמותו של הצלף, אשר עוצמתו ידועה, את דמותו של Gunner, חברו הותיק של Havoc, אשר מוגן בשריון וחמוש במשגר טילים, את דמות המהנדס, אשר תאפשר לכם לתקן מבנים וכלי רכב, ודמויות רבות נוספות, אשר מחירן עולה ביחס ישר לעוצמתן. הדמות האהובה עלי היא דמותו של סוכן ה-Black Hand, אשר לו יש, כאמור, יכולות הסוואה שימושיות.

האיזון בין הדמויות השונות וכלי הרכב המצוין, ועל מנת להצליח דרושים גם טנקים וגם חיילי רגלים. בניגוד למשחקים אחרים, הניקוד שלכם אינו תלוי אך ורק ביכולת שלכם לזוז מהר ולהתחמק מיריות. ב-C&C Mode נדרשת מכם מחשבה לגבי צרכי הקבוצה הנוכחיים, על מנת שתוכלו לרכוש את הדמות המתאימה או הרכב המתאים בזמן המתאים. עם זאת, יותר מכל דרושים שיתוף פעולה והידברות עם חבריכם לקבוצה: ניהול התקפות מתואמות על בסיס היריב יכול להיות חוויה נפלאה אם הוא נעשה כהלכה. בשרתים עמוסים (עם יותר משלושים אנשים) המפות הגדולות של ה-C&C Mode מתמלאות בפעילות יצרנית ובאקשן עתיר הנאה, וכתוצאה מכך קיבלנו את אחד ממשחקי הרשת הממכרים ביותר שנוצרו עד כה.

מצב ה-C&C Mode ללא ספק שווה את מחיר המשחק כולו, אך גם את משחק היחיד אין לבטל בזלזול כחסר ערך. נכון, אף שיא לא נשבר כאן, הגרפיקה לא מדהימה, והאינטליגנציה המלאכותית הגרועה פוגעת במשחק פגיעה קשה. למרות זאת, Renegade הוא משחק ארוך, מהנה מאוד, רווי אקשן וכן, גם מאפשר לכם לחוות את העולם של Command & Conquer ממבט ראשון. שווה מאתיים שקל, לא?

הנאה - 9
קול - 8
גראפיקה - 7
ממשק - 9
קושי - 8
ציון כללי - 8.2