Fable
פיטר מולינו מערבב בין סגנונות משחק ומביא לאקס בוקס את 'פייבל'. יש לו סגנון ייחודי, ומשחקיות כיפית ומעניינת ו... מעט מאד שעות משחק.<BR>

העולם, לו היה נוצר על ידי פיטר מולינו, ללא ספק היה עולם טוב יותר. הוא היה פשוט ומאושר, ללא אכזבות, פרידות או דחיות. עולם עם חוקיות והגיון. לא היינו שואלים יותר את עצמנו 'מדוע כל הנשים מטורפות' או 'למה כל הגברים חזירים'. כי בעולם של Fable, אגדה אמיתית מבית היוצר של מעצב המשחקים הגאון הבריטי, כל מה שיש לעשות על מנת להתחתן הוא לפלרטט מעט, להציע מספר מתנות לאהובתך, לחכות עד שמד הלב המרחף בנוחות מעל ראשה יגדל. עכשיו, פשוט צריך להעניק לה טבעת, ובית.
למה אני מספר לכם את כל זה? כי תיאור זה מייצג, בעצם, את כל המשחק, המיועד לבעלי קונסולת האקס בוקס. התוצאות נהדרות (אפילו אני הצלחתי להתחתן!), זה לא לוקח הרבה זמן או כסף (רק כמה מאות פיסות זהב!), אבל השורה התחתונה רדודה ופשטנית. למעשה, כל כולו של המשחק הוא כזה - שרשרת אפשרויות חמודות ומגניבות, המאפשרות לשחק ב'מה אם” בלי הרבה באלגן, אבל גם בלי הרבה תוכן, הגיון או אורך חיים.
פיטר מולינו הוא זה שהביא לנו בעבר את משחק האלוהות Black & White, את Magic Carpet ועוד משחקים גדולים מהחיים. 'פייבל' שלו הוא משחק קצרצר המשלב מספר רב של סגנונות משחק. העיקריים שבהם הם פעולה, תפקידים וסימולצית חיים, כדוגמת 'הסימס'.
בדומה למשחקים האחרים שמולינו הביא לנו, לערבוב בין סגנונות המשחק יש מספר יתרונות ברורים, אך גם חסרונות. המשחקיות, למשל, נהדרת, הגרפיקה מצוינת והרעיון מגניב. אבל למשחק חסר 'בשר' ועומק.
עלילת המשחק, הקלושה למדי, מתחילה בילדותו של הגיבור חסר השם (והקול, כי לעולם לא נשמע אותו מדבר) בעיירה קטנה. בחצי השעה הראשונה של המשחק תלמדו את מערכת השליטה. זו פשוטה למדי, ומוכרת היטב מעשרות משחקי פעולה מגוף שלישי. כמו כן תיחשפו להגיון של המשחק ואפילו תבצעו מספר החלטות חשובות שיכולות להשפיע על המשחק בהמשך. זהו דווקא אחד מהקטעים היותר עשירים ועשויים היטב של המשחק.
אבל הילדות המאושרת שלכם תגדע באיבה כאשר פושעים פולשים לעיירה השלווה שלכם, שורפים אותה עד היסוד ורוצחים את בני משפחתכם. אתם ניצלים ברגע האחרון על ידי מייז, אחד מהגיבורים הראשיים בגילדת הגיבורים. ועכשיו הוא לוקח אתכם לגילדה, על מנת לאמן אתכם להפוך להיות הגיבורים הגדולים ביותר בהיסטוריה של אלביניון. זה נשמע קיטשי, וזה באמת כך.
שגרה זה רע?
גם המשך המשחק אינו חורג מהפשטות הזו. כמו כל משחק תפקידים נדוש, גם 'פייבל' שולח אתכם לחזק את הגיבור שלכם (מיד לאחר שישלים את אימוניו), רק כדי שהוא יגלה בתוכו כוחות אדירים שיכולים - הבה ניקח כולנו נשימה עמוקה - להציל את כל העולם. קידום הגיבור מתבצע באמצעות משימות שונות וקווסטים, בהם גיבורכם יכול לרכוש ניסיון וזהב ולשפר את המוניטין שלו.
אפילו כאן המשחק הפך את העסק לשגרתי כל כך. 99% מהקווסטים (המעטים מאוד) שתקבלו במשחק יתקבלו בגילדה. כדי לא לסבך כלום, בתוך הגילדה נמצא שער, המאפשר לחבריה לשגר את עצמם בערך לכל מקום בעולם (ובחזרה). אם כך, במרבית המשחק תמצאו את עצמכם הולכים לשולחן הגילדה, לוקחים משימה, משגרים את עצמכם לשם, מסיימים את המשימה בתוך זמן מה, משגרים את עצמכם בחזרה על מנת לקחת עוד משימה... וחוזר חלילה. מאד, מאד פשטני.
באופן מאכזב, כמעט כל הקווסטים קשורים לקו העלילה הראשי (אלה מסומנים בזהב). יש מעט מאד קווסטים שהם פשוט בגדר אפשרות צדדית (סימון כסף). כפי שמרמז מידע זה, המשחק קצרצר להפליא.
משחק קצרצר להחריד
למעשה, עולם המשחק עצמו נותן את ההרגשה שמדובר במשחק גדול וארוך. אל תיפלו בפח הזה. נכון, כל אזור אליו תכנסו פותח גישה למספר רב של כיוונים. אבל זה רק מחפה על שלבים קטנטנים וזעירים. יש בכל שלב כזה מספר עיירות קטנות ועשרות אנשים, אבל חסר תוכן. מרבית האנשים נייחים ולא דינמיים, ואין להם שום דבר להגיד לכם. לפעמים תגיעו למסכים בודדים שהם באמת, אבל באמת, קטנים. בשורה התחתונה - מדובר בכעשר שעות משחק, וגם זה רק אם תטיילו בכל המסכים, תצאו לכל אחד מהקווסטים (אני ספרתי פחות מעשרים) ותאספו כל מה שניתם לאסוף.
אבל, ופה בא האבל הגדול, מדובר בעשר שעות כיפיות להחריד. המשחק, על אף פשטותו וחוסר אורכו, נהדר, ומציע שיטת קרב שלו מתגמלת וכיפית. כפתור אחד מאפשר לכם להינעל על האויב הקרוב ולהתחיל בשרשרת מכות, קומבואים, גלגולים והגנות. אם הצלחתם לפגוע באויב מספר פעמים, תוכלו לשלב גם מכות כבדות.
שיטת קרב מתגמלת
המשחק מתגמל בצורה ברורה יכולת ומיומנות - ככל שתבצעו יותר קומבינציות מול האויב ולא תפגעו, כך יעלה מכפיל הקרב שלכם. מדובר באפשרות חשובה שמכפילה (ביחס מסוים) את כמות נקודות הניסיון הממוקד (מיד נגיע אליו) שתקבלו לאחר שתחסלו את המפלצת. בשעה ששיחקתי, הגעתי למכפילים של x15 ויותר (כלומר, פי 15 יותר נקודות ניסיון מהקרב), כך שאתם יכולים להבין כמה הדבר חשוב. קושי החיסול אינו חשוב כמו המיומנות. כל למשל, חיסולם של מספר אויבים קלים בצורה מקצועית יעניק לכם לעיתים יותר ניסיון מחיסול בוס קשה במיוחד, שפוגע בכם כל הזמן. החלטה זו נראית מעצבנת ולא הוגנת, כיוון שמשחקי תפקידים הרגילו אותנו למשהו אחר. אבל עדיין, הקרבות נשארים כיפים, השליטה נוחה, ויש מספיק אויבים ממגוון סוגים, ואלה מספקים אתגרים חדשים.
הניסיון הממוקד הוא חלק מפיתוח הדמות המעניין יותר של המשחק. בדומה למספר משחקי תפקידים, הגיבור שלכם יצבור ניסיון ספציפי. המיומנויות שלכם מחולקות לשלוש קטגוריות - אדום, למיומנויות פיזיות כגון כוח, חוסן ויכולת בקרב פנים-מול-פנים; צהוב, למיומנויות כמו התגנבות, הדורשות קואורדינציה ודיוק; וכחול, ליכולת הטלת קסמים ורכישת קסמים חדשים (ויש כמה עשרות לחשים). לחימה בחרב, אם כן, מעניקה לכם נקודות אדומות, לחימה בקשת - נקודות זהובות, והטלת קסמים - נקודות כחולות. כמו כן תקבלו ניסיון כללי (ירוק) כאשר תשלימו קווסטים. כאשר תגיעו לגילדה כדי לשפר את הגיבור שלכם, תוכלו לבחור כיצד אתם משקיעים את הניסיון הכללי, כמו גם הממוקד, שלכם ולשפר את הגיבור. מדובר בשיטה נוחה, גמישה, יעילה, ומתאימה היטב למשחק ולאופיו הפתוח.
ניסיון ממוקד - מאריך את חיי המשחק
שיטת הניסיון בעצם יוצרת שלוש דרכים שונות לשחק את המשחק - בקרבות, בחוכמה או על ידי קסמים. לכל גישה כזו יתרונות משלה. לוחם הוא בלי שום ספק הדמות החזקה ביותר במשחק, וחייו קלים. שחקן שיעדיף דיוק ויתמחה בקשת, ימצא שניתן לצלוף באויבים, אם האויב אינו מודע לנוכחותו. הוסיפו יכולות התגנבות מעניינות לקשת ותקבלו גישה אחרת למשחק. מנגד, הקוסם זוכה לראות עשרות קסמים שונים במשחק, כך שגם קו המשחק הזה מתגמל. עם זאת, בהרבה מהמקרים על הקוסם להשתמש בחרב, או שהלוחם ימצא שרק בעזרת הקשת הוא יכול לטפל באיומים מסוימים. כך שכל גיבור שתיצרו יהיה בסופו של דבר שילוב מסוים בין כל הסגנונות.
אופציה נחמדה נוספת היא האפשרות לעמוד מול אנשי העיירה לפני היציאה לקווסט, ולהכריז, כגיבור עז מכל, שלא רק שתשלימו את המשימה אלא תעשו אותה בצורה מיוחדת וקשה במיוחד. אולי תלחמו אך ורק עם אגרופים. אולי תהיו ערומים לגמרי. אולי תצילו את כל אנשי העיירה, או תוודאו שהילד שעליכם להגן עליו לא יפגע בכלל. התרברבות מוצלחת תעניק לכם יותר מוניטין, כסף וניסיון, וכשלון יעכב אתכם מעט. זה רעיון מאוד נחמד, ומאפשר לשחקנים להעלות את רמת הקושי שלהם ולהציב לעצמם אתגרים, ובכלל מוסיף יותר עומק לעולם המשחק, ולמשחק עצמו.
שינוי אופי הדמות
תוכלו גם להתאים את סגנון המראה, הלבוש והתסרוקת של הגיבור שלכם. יש, למשל, סוגי לבוש, תספורות או קעקועים שיוכלו לגרום לכם להיראות יפים יותר או מפחידים יותר. חלקם יוכלו לשנות את המד האידיאולוגי שלכם, או אפילו יעניקו כוחות מיוחדים.
הבעיה היא ש'פייבל', כפי שכבר ציינתי, הוא משחק רדוד. תוכלו אמנם לבצע מעשים מרושעים שיגרמו לעולם כולו לשנוא אתכם, אבל מספיקה תרומה משמעותית במקדש כדי לשנות אתכם לאדם טוב. קווסטים מסוימים אולי יעניקו לכם תארים מיוחדים, שישנו את הדרך בה אחרים מתייחסים אליכם, אבל תשלום צנוע למוכר בכניסה לגילדה יאפשר לכם לשנות את התואר למשהו אחר. כל תלבושת, קעקוע או תספורת ניתן לשנות בקלות ובמהירות, כל פשע ניתן לכפרה באמצעות כמה מתנות, פיצוי או התנצלות, ואין בעצם שום דבר מוחלט בעולם. ההבטחה של מולינו, כאילו לכל דבר יהיה השפעה, לא מומשה.
הממשק במשחק נע בין סביר למצוין, עד כמה שניתן בקונסולה בעלת מספר מצומצם של כפתורים. ניתן לתכנת את כפתורי הכיוון כך שיוצמדו לחפצים מסוימים (כגון שיקוי ריפוי) או פעולות חברתיות מסוימות. מד הסטטיסטיקה מספק המון מידע ומאפשר לכם לראות בנוחות כיצד כל התסרוקות, התחפושות והקעקועים משפיעים עליכם. המשחק מראה לכם בצורה נוחה בדיוק את היתרונות והחסרונות של כל פריט שריון ונשק ומאפשר לכם להשוות בין כולם. ניתן אולי לייעל קצת את מערכת המכירה והקנייה, אבל בסך הכל אין טענות, והמשחק אלגנטי וקל לשליטה עד מאוד.
מבחינה גרפית, ל'פייבל' יש המון סגנון משלו. הסביבות הקטנטנות מעוצבות היטב בדרך כלל, עם המון פרטים ויופי. כל המודלים במשחק הם בעלי אנימציה מפורטת ויפהפיה - העולם כולו מרגיש חי ונושם, ומאוד מרשים. קטעי המעבר והסרטונים במשחק, עם הפסיפס הצבעוני, הם מגע חביב ומיוחד, גם אם אין הרבה מהם (או עלילה, בכלל).
למרות האורך - מעניין, כיפי ומומלץ
המשחק, בסופו של דבר, כולל מספר רעיונות מעניינים. האלמנטים מ'הסימס', המאפשרים לכם לתקשר עם הסביבה וממש לשנות את דרך המראה של הגיבור שלכם, עשויים היטב, אם כי היא היו יכולים להיות עמוקים יותר. המשחק מאוד כיפי ולמרות שהוא קצר להחריד יש לו המון משחקיות חוזרת - ובלי שום ספק תרצו לנסות אותו פעם נוספת, הפעם כדמות אחרת.
כיוון שמבחר המשחקים לקונסולת האקס בוקס אינו כה גדול, ההמלצה שלי היא לרכוש את 'פייבל' במהירות האפשרית. הוא בהחלט לא עומד בהבטחות הרבות שלו, אבל הוא עדיין יעניק לכם כמה שעות של הנאה.
הנאה: 8
קול: 8
גרפיקה: 9
ממשק: 8
קושי: 6
ציון כללי: 8


