Crysis

המקום: אי טרופי עלום שם. אם תתחבאו בשקט בשיחים ותתבוננו במתרחש, תוכלו להבחין בשכיר החרב הקוריאני בסביבת המחייה הטבעית שלו. שימו לב כיצד הוא עושה את צרכיו ליד העץ, או מסייר בשקט ובשלווה ליד הקן שלו - בקתה קוריאנית קטנה ומאובזרת-היטב.

אבל הקוריאני הזה לא לבד. רחש מכיוון השיחים מסיח את דעתו, והוא קופא במקום. הוא מתבונן בחשדנות לכיוון השיחים, שם, מבלי שהוא יודע, שוכן לו אמריקאי חצוף, מצויד בחליפה מיוחדת המאפשרת לו לנוע בהסוואה מוחלטת. ההתקפה עצמה, כשזו תתרחש, תהיה מהירה וללא רחמים. כחמש שניות לאחר שהיא תתחיל, הקוריאני יוטח בעץ הקרוב, והאמריקאי יעלם פעם נוספת בסבך עלים מרשרש.

לרוע מזלו, האמריקאי הולך לגלות במהרה שמקומו בפסגת שרשרת המזון באי אינו מובטח כפי שהוא שיער עד כה. כוח מוזר ומסתורי מסתובב באי, ומחסל קוריאנים ואמריקאים כאחד בזה אחר זה. יעברו מספר שעות עד שנוכל לגלות האם האמריקאי יסתגל ליחסי הכוחות החדשים, או יצטרף לדודו ונמר שן-החרב המיתולוגיים ברשימת המינים שנמחקו מעל פני האדמה.

ארץ טרופית יפה

הורידו את הציוריות בסגנון נשיונל-ג'יאוגרפיק, ותקבלו את Crysis – המשחק החדש של החבר'ה שהביאו לכם את Far Cry. לאורך תהליך הפיתוח שלו, שמו של Crysis נקשר עם טכנולוגיה מהשורה הראשונה, שתגרום לכם לפעור את עיניכם בתדהמה לנוכח התמונות הפוטו-ריאליסטיות שהיא מייצרת, ותגרום למחשב שלכם להעלות עשן מרוב מאמץ. הצימוד הזה, בין Crysis למנוע הגרפי שלו, הוא טעות. אל תבינו אותי לא נכון: Crysis הוא הישג טכנולוגי מרשים מהמעלה הראשונה, וקשה לי להאמין שנראה משהו שמצליח להתקרב לקרסוליו בשנה הקרובה לפחות... אבל ההתמקדות בצד הטכני של המשחק עלולה להסיט את תשומת הלב מהנקודה העיקרית שחשוב לי להעביר: העובדה שמדובר במשחק פעולה פשוט מצוין.

בשביל להבין את הסיבה לכך נצטרך לחזור, לכמה רגעים, ל- Far Cry, אותו משחק פעולה בגוף ראשון שאיתו חברת הפיתוח CryTek פרצה לתודעת הגיימרים הבינלאומית. Far Cry היה משחק שדגל בחופש: הוא הציב את השחקן על אי גדול, נתן לו מטרה כלשהי (בדרך כלל להגיע למקום כלשהו אחר באי), ואז אמר לו 'קדימה, תתפרע'. נראה היה שכל הדרכים היו כשרות, והמשחק ידע להתמודד עם כל נתיב פעולה של השחקן בצורה הגיונית. הרגשת החופש הזו, בשילוב עם הידיעה שלא משנה מה תבחרו לעשות – המשחק יצליח להתמודד עם זה, הייתה מה שהפך את Far Cry לאחד ממשחקי הפעולה הגדולים של 2004.

ובכל זאת, ל-Far Cry היו חסרונות. אחרי כמה מסכים מרשימים למדי, עיצוב השלבים של Far Cry נסגר יותר. ועם המבנה הסגור, התחילו לצוץ חסרונות בזה אחר זה: האינטליגנציה הממוחשבת תפקדה בצורה פחות מרשימה בחללים סגורים, המסכים היו משעממים יותר והעלילה נגלתה במלוא טיפשותה. אל תבינו אותי לא נכון: אני עדיין עומד לחלוטין מאחורי השבחים שחילקתי לו בזמנו, אבל אם אחזור אי-פעם לשחק במשחק, סביר להניח שלא אמשיך מעבר לשלב החמישי שלו.

אז איך זה מתקשר ל- Crysis? ובכן, הסיבה העיקרית לכך ש- Crysis הוא משחק כל כך טוב היא בדיוק אותה הסיבה שהעלתה את Far Cry לסטטוס המכובד שלו ב- 2004: תחושת החופש. לא פעם ולא פעמיים תמצאו את עצמכם מסתכלים על שטח עצום של יערות, נהרות, חופים מרהיבים ובבסיסים צבאיים. כל האזור הזה, בדרך כלל, יהיה זמין עבורכם. אם אתם רואים משהו בשדה הראייה שלכם, יש סיכוי מכובד מאוד שאתם מסוגלים גם להגיע אליו.

הפיסיקה מחייבת

אבל הנוף הוא רק חלק מהעניין. בסופו של דבר, החלק המשמעותי בכל הסיפור הזה הוא לא רק שאתם יכולים ללכת לכל מקום שאתם רואים מול העיניים – אלא שהעולם רחב ההיקף הזה גם מתנהג בדיוק כפי שאתם מצפים שהוא יתנהג. בכל כלי רכב אפשר לנהוג. כל אבן, ענף ופיסת מתכת מתנהגים בהתאם לחוקים הפיסיקליים שאתם מכירים. כל אובייקט מטיל צל בצורה נכונה על הסביבה שלו. בזכות העובדה שהכל ב- Crysis מתנהג לפי החוקים של העולם האמיתי, אתם לא צריכים להתאמץ בשביל להבין מה הגבולות שלכם ומה עובד או לא עובד: חוקי העולם האמיתי שאתם מכירים תקפים גם לעולם המשחק.

זה נשמע כאילו חזרנו בסך הכל לעניין הטכני, ויש בכך צדק מסוים. אחרי הכל, מנוע פיסיקלי הוא עניין טכנולוגי לחלוטין. אבל הטכנולוגיה הזו משתלבת בצורה חלקה לחלוטין עם המשחקיות של Crysis. הטכנולוגיה הזו אומרת, בעצם, שאתם לא צריכים לנחש או לחכות שהמשחק יסביר לכם מה קורה כשאתם שמים חומר נפץ מתחת לג'יפ ולוחצים על ההדק, או כשאתם מפוצצים רימון בתוך בקתה קוריאנית רעועה – אתם יכולים לנחש את זה בעצמכם. בצורה מרשימה זו, כל עולם המשחק יסור למרותכם. עצים יפלו כשתירו בהם, מיכלי דלק ישחררו גלי הדף מרשימים כשתפוצצו אותם, ואפילו גלגלי המכוניות יתפנצ'רו בצורה אמינה כשתירו בהם.

הזיווג הזה בין טכנולוגיה למשחקיות הוא לא הנקודה החזקה היחידה של Crysis. גם בנושאים טכנולוגיים פחות, Crysis מצליח לעשות את העבודה כהלכה.

אחד הרעיונות בו מתהדר Crysis הוא הרעיון של חליפת ה-Nano שמלווה אתכם במשך כל המשחק. לחליפה הזאת יש מספר מצבים: מצב אגרסיבי (מאפשר לכם לזרוק דברים ממש חזק), מצב הגנתי (מאפשר לכם לספוג יריות מבלי להיפצע), מצב מהיר (מאפשר לכם לרוץ ממש מהר) ומצב הסוואה.

זה נשמע כמו גימיק. למעשה, בשעה הראשונה של המשחק גם אני הייתי בטוח שמדובר בגימיק. אבל אז קלטתי את ההשלכות של מצב ההסוואה. באמצעות הפתרון הפשוט והאלגנטי הזה, הצליחו מפתחי המשחק להביא את ז'אנר משחקי ההתגנבות להמונים, שעד כה אף פעם לא הייתה להם סבלנות למשחקים מהסוג הזה. במקום לבלות שעות בהתגנבות ממקום למקום, השחקן יכול כעת פשוט לרוץ מנקודה א' לנקודה ב' – ורק צריך לדאוג לעצור בנקודות בהן אף אחד לא רואה אותו בשביל לטעון את החליפה שלו. זה לא מונע מכם את הצורך להתגנב ממחסה למחסה, אבל זה כן מאפשר לכם לעשות את זה ממש מהר.

שאלה של עיצוב

בשורה התחתונה, עיצוב השלבים של Crysis הוא זה שמקבע את מעמדו של המשחק כמוצלח במיוחד. מפתחי Far Cry, כך נראה, למדו מכמה מהטעויות שהם עשו בעברם. השלבים ב- Crysis פתוחים יחסית, וגם כשהם כן נסגרים והופכים לליניאריים יותר – הם עדיין משאירים את השחקן עם תחושת מרחב חזקה, שגורמת לו להרגיש קצת פחות כאילו דוחפים אותו מנקודה לנקודה בניגוד לרצונו. בנקודות בהן המפתחים כן נכנעים ודוחפים את השחקן במסלול קבוע מראש, הם דואגים לפצות אותו באמצעות עיצוב שלבים סוריאליסטי במיוחד, או סצנות אקשן מרהיבות. זה עובד מצוין, ברוב המקרים.

אם יש סיבה אחת שבגללה Crysis קצת מתחלק, בסוף, זה מכיוון שבנקודות מסוימות, הכוונות הטובות של המפתחים הביאו אותם... ובכן, לא לגיהינום, אבל בכל זאת לאזור בעייתי במיוחד. כמה משימות בודדות במשחק פשוט לא מצליחות לעשות את העבודה שלהן, ובעיקר מתסכלות ומעצבנות את השחקן התמים. שלב ה'הגן על דמות אחרת', במיוחד, הוא שלב מעצבן מדי, וגם בכמה שלבים אחרים מוצאים איים של עיצוב מטופש במקצת.

נקודה כואבת אחרת היא האינטליגנציה הממוחשבת של היריבים השונים במשחק. כאן הסיפור קצת מתקשר לנושא עיצוב השלבים שהוזכר לחצי שנייה – אבל לא ברור למה בבסיסים מסוימים אתם יכולים להרוג את כל האנשים ולרקוד ריקודי עם אינטנסיביים על הגופה שלהם בטרם מישהו ישים אליכם לב, בעוד שבבסיסים אחרים, אפילו הרג של חייל בודד שנמצא בקצה המחנה (גם אם הוא היה החיל האחרון בבסיס!) יגרום להפעלת האזעקה ולגיוס של כל חיל הנחתים הקוריאני לאזור הקרב. בנוסף לבעיה הזאת, נראה שליריבים הממוחשבים שלכם יש בעיה קשה עם כל הנושא של ראיית גופות. אני מבין קצת את הרציונל מאחורי ההחלטה הזאת: מתן האפשרות לחיילי האויב להבחין בגופות הייתה דנה את השחקן לפעולה המשעממת במיוחד של פינוי גופות משדה הקרב. אבל בכל זאת, כל הנושא מרגיש קצת מוזר כשצופים בתגובת אנשי הבסיס לחיסולים המרשימים שלכם.

ההיבטים האחרים של המשחק מרשימים בדיוק ברמה שלה אתם מצפים. המשחק מרובה המשתתפים נחמד, אם כי סובל ממחסור קל של שרתים בארץ, ומצב ה-Power Struggle המיוחד שלו (מצב בו השחקנים צריכים לכבוש בניינים בשביל לקבל בונוסים לאורך הקרב – והמטרה הסופית שלהם היא להשמיד את בסיס האויב) הוא קצת מסובך מכדי לתפוס באמת את הקהל הרחב. האפקטים הקוליים מרשימים, והדיבוב מאוד מזכיר סרט B-Movie מעפן, אבל בכל זאת מצליח לעבוד. והגרפיקה? אל תצחיקו אותי. כבר ציינתי שהיא מדהימה, לא?

כאן אנחנו נכנסים לנקודה בעייתית אחרת, שבסופו של דבר גם מהווה את הסיבה לכך ש- Crysis לא הצליח במיוחד במכירות בארה'ב. לא בטוח שהמחשב שלכם יריץ את Crysis. למעשה, גם אם הוא יריץ את Crysis, לא בטוח שהוא יריץ אותו טוב. תצטרכו מחשב חזק במיוחד על מנת לסחוט את המרב מ- Crysis, וגם אז סביר להניח שלא תראו את כל מה שיש לו להציע. אם הייתי מפתח משחקים, בטוח שהייתי מרוצה מאוד מהעובדה שהמנוע של Crysis יחשב למנוע המתקדם ביותר גם בעוד שנה (או אפילו יותר). אבל בתור גיימר שבסך הכל היה רגיל עד עכשיו לשחק עם ההגדרות הגרפיות הגבוהות ביותר בכל משחק שהזדמן בדרכו – זה די מעיק.

זנב לאריות?

אם איכות עיצוב השלבים שלו הייתה אחידה יותר (לטובה, כן?), האינטליגנציה הממוחשבת הייתה אמינה יותר, דרישות המערכת היו נמוכות יותר והיו קצת פחות משחקי פעולה שמסווגים כ'יצירות מופת' בחודשים האחרונים – הייתי ממליץ לכם בלי שום ספק לרוץ ולקנות את Crysis.

לרוע המזל, המציאות היום היא קצת אחרת. Crysis מגיע אלינו אחרי משחקים כמו Portal, BioShock, Half Life 2: Episode Two ואפילו Call of Duty 4. הוא אמנם מציע דברים שלא מציעים באף אחד מהמשחקים הללו (ובפרט – נושא החופש חסר התקדים), אבל בסיכום הסופי הוא פחות מוצלח מכל אחד מאלה. מה שהופך אותו, למרות איכותו, לקורבן של אחת מהשנים הטובות ביותר בתחום משחקי הפעולה.

אבל לכם זה לא צריך להפריע. אם בא לכם לשחק במשהו חדש, Crysis הוא האפשרות הטובה ביותר בשבילכם. יש בו כמה נקודות לא מוצלחות, אבל בסך הכל, מדובר במשחק פעולה נהדר.

יתרונות: נראה טוב כמעט כמו החיים האמיתיים.
שלבים פתוחים ומלאי חופש.
חליפת הNano היא השחור החדש.

חסרונות: עיצוב השלבים מאכזב לעיתים.
כל היופי של Crysis יגבה מחיר כבד מהמחשב שלכם.

ציון כללי: 90