Black

Black היה אחת ההבטחות הגדולות של עולם משחקי הקונסולות. קדימונים והופעות אורח בתערוכות הציגו כותר פעולה מלא בפיצוצים מרהיבים וסביבות מדהימות. האם הצליח המוצר הסופי להגיע לרף אותו הציבו אנשי השיווק?

Black | רשת 13

באינטרנט, כמעט שום דבר לא הולך לאיבוד. לפני חצי שנה כתבתי: 'גם אם העלילה תזכיר את המורדים יותר מאת שליחות קטלנית 2 ,אני בטוח שצפויה לכל מי שישחק ב-Black חוויה נהדרת של פעולה והרס'. עכשיו תפקידי הוא לספר לכם אם צדקתי או טעיתי. הבעיה היא שהתשובה הסתבכה אי שם בין פגיעת צלף לפיצוץ מיכלית דלק - אך בואו ונחזור להתחלה, כדי להבין איך כל הסיפור האפל הזה יצא לדרכו.

כוכב נולד

חברת המשחקים הבריטית 'קריטריון' הפכה, ב-12 שנות קיומה, לדוגמה מובהקת של הצלחה בעולם משחקי המחשב. פרט לכותרי המרוצים המצליחים מסדרת Burnout, הצליחו אנשי החברה גם לפתח את טכנולוגיית Renderware - פלטפורמה ייחודית שעזרה לעצב כמה מהמשחקים המפורסמים ביותר של העשור האחרון ('GTA' אומר לכם משהו?). במקום לנוח על זרי דפנה, הלכו בחברה צעד קדימה והחליטו ליצור את משחק הפעולה הכי יפה שאפשר לעשות לפלייסטיישן 2 ול-Xbox, קונסולות הדור הנוכחי. כך נולד לו 'בלאק'.

כבר כשהופיעה גרסת הפיתוח הראשונה של הכותר בתערוכת E3 האחרונה, היא זכתה לכינוי 'Gun Porn', או בשפת חז'ל – פורנו אקדחים. ובאמת, לא קשה למתוח קווי דמיון בין סרט פורנו טיפוסי לשלב ב'בלאק'. שניהם חסרי עלילה ומבוססים על פעולה רפטטיבית להחריד אך כיפית מאוד למשתתף. אה, ושניהם אינם ריאליסטיים בעליל, כמה שלא ינסו לשכנע אתכם שהם דווקא כן.

הבא נתחיל מהעלילה של בלאק. היא כמעט ולא מופיעה במשחק עצמו, ומועברת בעיקר בעזרת סרטונים מצולמים שמופיעים בין השלבים. קשה להסביר מה העלילה של בלאק יותר: מטומטמת או קלישאתית. מדובר במקרה טיפוסי של חייל העובר תחקיר על האירועים שפקדו אותו בארבעת הימים האחרונים. יש שם טרוריסט אמריקאי, מפקדת בוגדנית, ובעיקר חדר חשוך עם מנורה אחת, בו יושב החייל והמתחקר שלו.

אל האויב בדילוגים!

לא ממש עניין אותי מה הולך בסרטונים האלה, וגם לא הבנתי למה שני השחקנים הראשיים פולטים קלישאות בקצב ירי של מאג, אבל התמיהה העיקרית שלי באה בעקבות משהו אחר לגמרי. כשהשתעממתי מהסרטון, ניסיתי למצוא כפתור שיאפשר לי לדלג עליו וייקח אותי ישירות למסך הבא. ובכן, מסתבר שאין כזה. החבר'ה מ-Criterion כנראה היו גאים כל כך בהישג הסינמטי, עד שלא העלו על דעתם שמישהו עלול לרצות לדלג על סרטוני המעבר.

את הפסקה הזו ברצוני לנצל בשביל לבכות על הכתף הקולקטיבית שלכם: אני שונא כשהמפתחים לא מאפשרים לדלג על סרטונים. אז כן, השקעתם שעות בצילום ותסריט, אבל אני שילמתי על המוצר. קיבלתם כבר את הכסף שלכם, מה אכפת לכם מה אני עושה עכשיו?! למה שאצטרך לראות דקות ארוכות של סצנות מייגעות וחסרות פואנטה? אני רוצה לפוצץ דברים!

אז סוף-סוף הגענו לפיצוצים, והם בעצם שם המשחק כאן. במבט ראשון, 'בלאק' הוא משחק הפעולה מגוף-ראשון היפה ביותר שראיתי לקונסולת הפלייסטיישן 2, ומסוגל להתחרות גם במשחקים חדשים שיוצאים בימים אלו למחשב האישי. הכל נראה מצוין כאן, החל מהגרפיקה וכלה בכל אותם הדברים הרבים שמתפוצצים.

מכוניות, מכשור תעשייתי, קירות, חלונות, חביות, קופסאות... הכל שביר ומלא בחומר נפץ, אם לשפוט מהפיצוצים הבאמת-מדהימים שמתרחשים בתדירות של שניים-שלושה לדקה בשלב ממוצע. יש כאן גם אפקטים מיוחדים כמו טשטוש בזמן טעינה מחדש של הנשק, המבהיר כי בזמן החלפת מחסניות קצת קשה לראות מה קורה סביבך. מפתיע לגלות אלמנט כל-כך חדשני וריאליסטי, במשחק שבו כל דבר אחר אינו קשור כלל למציאות.

נקמתו של דניס

חמש הדקות הראשונות במשחק הלכו אצלי לנקמה בקופסאות. לאחר 5 שנים של משחק בקאונטר-סטרייק, היה נחמד לגמול למעוזי הקמפריות בעזרת שוטגאן ורימון. ואז, אחרי שפוצצתי עוד קופסה, שמתי לב למשהו מוזר: במשחק הזה יש גם אנשים שיורים עלי. וואלה, אמרתי לעצמי, מזל טוב להם, אבל למה הם בקושי פוגעים?

מסתבר שברמת הקושי הרגילה של המשחק, האויבים לא מספיק חכמים בשביל לכוון את נשקם עלי, שלא לדבר על לגרום לי נזק בעזרת חביות נפץ לידן אני עומד. היוצאים מהכלל הם אויבים להם יש תסריט המורה לירות עלי ברגע שאחצה גבול בלתי נראה כלשהו.

אז איך אנחנו מפוצצים דברים? בעזרת נשק חם, מן הסתם, וכאן המשחק מפשל קצת. חוץ מרימוני ברירת המחדל, יש ב'בלאק' גם אקדח, שוטגאן, מספר תת-מקלעים, מספר רובי סער, רובה צלפים, מאג ומטול RPG. סחתיין על ההשקעה, אמרתי בהתחלה, אך מהר מאוד מסתבר שמרבית הנשקים פשוט לא מספיק שימושיים. לכל רובה יש מצב 'זום' עם רמת הגדלה הייחודית לו, ובמקרה של תת-מקלעים, אקדח ושוטגאן, טווח היעילות שלהם קטן בהרבה מזה של מקלעים ורובה צלפים. כיוון שכמעט ואין כאן סביבות קרב סגורות וקטנות מספיק בשביל שהמחסנית הגדולה של העוזי או הנזק אותו מסב השוטגאן יהיו שימושיים, אין סיבה שתשתמשו בהם.

אמנם יש במשחק אלמנט חשאיות מסוים – לאקדח ותתי-מקלעים ניתן לחבר משתיק קול, אך בשביל מה להוריד אויבים בשקט כשאפשר פשוט לפוצץ את המיכלית שלידם או לרוקן עליהם מחסנית? אם תבחרו בכל זאת לשחק 'בשקט', תגלו שאינטליגנציית האויבים דווקא משחקת לטובתכם. טרוריסט שימצא גופה במסלול הפטרול שלו יתעלם ממנה באלגנטיות וימשיך ליעדו. גם השמיעה שלהם לא משהו, ולא צריך לדאוג שישמעו אתכם מתגנבים - אפילו אם תשברו בדרך חלון או תפוצצו משאית.

נפילת מתח

חוץ מהפיצוצים, יש עוד דבר בו מצטיין הכותר, והוא עיצוב השלבים. כל המשימות מתרחשות ברחבי אירופה המזרחית האלטרנטיבית של הוליווד (זו שבה עזה הייתה נראית כמטרופולין עשיר), והן בנויות טוב מאוד. סביבות המשחק שונות ומגוונות למדי, ואם המשימה הראשית היא תמיד להגיע לסוף של המסלול המאוד-ליניארי, יש בכל שלב גם משימות-משנה הקשורות במציאה או השמדה של כספות, דפי מסמכים וכו'.

חוץ מלדרבן את השחקן לחקור את השלבים, מספקות משימות המשנה גם אתנחתאות קומיות לחובבי סרטים. כך, למשל, מצאתי באחד השלבים תיק מידע על Global Thermonuclear War (המשחק של הסרט 'משחקי מלחמה') ובשלב אחר הייתה קלטת על Setec Astronomy (האנגרמה מ'סניקרס').

בקריטריון גם לא התקמצנו על מדובבים ויועצי שפה, ולכן האויבים המזרח-אירופאים שלכם דוברים רוסית שוטפת, ובכל שלב תמצאו כמה עשרות כרזות שונות הכתובות ברוסית תקנית, אפילו שהקהל המסוגל להעריך את ההשקעה לא גדול כל כך.

הנפילה הגדולה של 'בלאק' באה אחרי השעתיים הראשונות של המשחק. למרות שהסביבה משתנה ומעניינת, והפיצוצים משובבי העין כיפיים להפליא, הרפטטיביות משתלטת על המשחקיות ומתחילה לגרור אותה למטה. עוד headshot ועוד חבית שעולה לשמיים, כמה כבר אפשר? המשחק לא מציב בפני השחקן אף אתגר משמעותי לכל אורך 8 השלבים היחסית קצרים שלו, ואפילו הקרב האחרון לא מרשים יותר מהשאר.

משחק מומלץ להשכרה

גם מצב מרובה-משתתפים לא תמצאו כאן, ויש גבול למה שאפשר לעשות עם משחק פעולה לשחקן אחד. להרבה משחקים אחרים זה היה מספיק, אך בלאק הציב לעצמו רף גבוה מדי עם הקדימונים שלו וגרסת ההדגמה שראינו ב-E3. לרף הזה, לצערי הרב מאוד, הוא לא מגיע.

בסופו של דבר, לא קיבלנו את המושיע, וגם לא את מפיג השעמום האולטימטיבי. במקומם, הגיע משחק יפהפה אך שגרתי מאוד, שמתנהג יותר כמו מצגת טכנולוגיה ופחות כמו כותר פעולה רציני. שווה לשכור אותו לסופשבוע אחד של הרס, אך קשה לראות הצדקה למחיר אותו תדרשו לשלם בשביל להוסיפו לספריית המשחקים שלכם.

ציון כללי:7.9
הנאה: 8
קול: 7
גרפיקה: 10
ממשק: 8
קושי: 8