עמוד דום
הרבה פעמים במהלך הצפירה, במקום לחשוב על ניצולי השואה, אנחנו מוצאים את עצמנו תוהים איך צריך לעמוד, לאן צריך להסתכל ועל מה כל שאר האנשים חושבים. אז כדי שלפחות ביום הזכרון תדעו מה לעשות, הנה כמה טיפים מדודי
היום בשעה 10:00 נשמעה צפירה ברחבי הארץ, בה העם כולו עמד דום, הרכין ראשו והתייחד עם זכר השואה. לפני שכל המגיבים יתחילו לערוף ראשים ולצעוק שיש דברים שלא צוחקים עליהם, חשוב שתדעו שהדבר האחרון שאני רוצה לעשות הוא לצחוק על יום זה, על משמעותו, על חשיבותו או על האווירה החשובה וההכרחית שהוא משרה. ואם אני אצחק כאן על משהו, זה ודאי לא יהיה על היום עצמו ומה שהוא מסמל עבורנו.
אז למרות שלרובנו אין בעיה עם קונספט הצפירה, במקרים רבים היא מגיעה ברגע לא נוח. לדוגמא - בשעת נהיגה, לא כולנו יודעים מה בדיוק צריך לעשות. אז קודם כל, נהגים יקרים, אל תנסו לעמוד דום בתוך האוטו, זה פשוט לא הולך. ודאו שהכביש פנוי, צאו מהאוטו ואז תעמדו למשך אותן שתי דקות. רצוי לכבות את האוטו ולהוציא את המפתחות לפני שעושים זאת, כדי למנוע מצב בו אתם מרכינים ראש על אותם 6 מיליון יהודים שנספו בשואה, מכבדים את זכרם ונשבעים שלעולם לא תאפשרו לדבר נורא כמו זה לקרות שוב, ובינתיים הרכב שלכם מתדרדר במורד הכביש ופוצע אלפים.
אנשים נוספים שהצפירה עלולה לתפוס אותם ברגע לא נוח: מוכרים בשוק שבדיוק התחילו לצעוק "עגבניה בשקל תשעים" אבל הצפירה עצרה אותם אחרי המילה "שקל", רצי מרתון רגע לפני שהגיעו לקו הסיום, אנשים שבדיוק נשבעו לא לעמוד יותר לעולם, ובריונים.
הבעיה עבור הבריונים היא קשה במיוחד, משום שהצפירה עלולה לתפוס אותם בדיוק ברגע בו הם התחילו להכות אדם כלשהו.בריונים יקרים - אם זה קורה, החזירו את ידכם באיטיות מפרצופו של הקורבן חזרה למצב רפוי, עמדו דום וכבדו את יום הזכרון. ומנגד, קורבנות יקרים שעמדו להחטיף להם - אל תנצלו את הצפירה כדי לברוח על נפשכם, עמדו דום ותנו את הכבוד הראוי ליום חשוב זה. בסיום הצפירה הבריונים רשאים להרביץ והקורבנות רשאים להמשיך ולחטוף את המכות.
לכל שאר האנשים, אני לא רוצה להטיף לכם מה לעשות ומה לחשוב בעת הצפירה. אבל בכל זאת -במקום לתהות איך צריך לעמוד, איפה לשים את הידיים, האם צריך להביט לכיוון מכה ועל מה צריך לחשוב - פשוט כבדו את היום הזה, זכרו את אותם גיבורים שמרדו, את אותם גברים, נשים וטף שנרצחו באכזריות רק על עצם היותם יהודים, ותקדישו להם דקה של שקט. רק דקה, לא יותר.
יש גם פתרון אלטרנטיבי
ואם בכל זאת, בעת הצפירה, לא הצלחתם לחשוב על יום השואה והגבורה - כדאי שלפחות תחשבו מחשבה שתביא תרופה לאיזו מחלה חשוכת מרפא, או שתמצא פתרון שיביא לסוף מלחמותינו, או שלפחות תגבש תוכנית ברת ביצוע של טרנספר לכל אותם מכחישי שואה לאי אפל ביותר עם חיות פרא שרעבות עד מאוד למכחישי שואה. שם, מכחישי השואה יוכלו להכחיש שהייתה שואה, שהאי שהם נמצאים בו הוא אפל, שיש שם חיות פרא, ושהם הולכים להיטרף בכל רגע נתון. כך, בדקה אחת, תתרמו תרומה עצומה להישמרותו של העם היהודי.