ארגון המורדים

היה זה בוקר יום סגריר. בדיוק סיימתי לצפות בעוד פרק של דורה. זה היה הפרק שבו היא שוברת את הברך ואיזה רופא אליל מקבע אותה. העיתון היומי היה זרוק לו על השולחן. "יושב ראש ארגון המורים מכריז על שביתה ללא הגבלת זמן". "השביתה ביום רביעי כנראה בלתי נמנעת", עלה קול קריין הטלוויזיה מהדירה של גברת שולץ החביבה. רק אלטע-זאכן אחד עם משפחתו עוברים ברחוב וצווחים את נשמתם מתוך מה שנראה כניסיון כושל לשיר את "יום מעונן" של היי פייב. באותו רגע ידעתי, ידעתי שהתקשורת חייבת להפסיק לבלבל לי את המוח בנוגע לשביתה, החלטתי להשיב עין תחת עין ולסקר את השביתה בעצמי.

מה זו בכלל שביתה?

חדור מוטיבציה, התיישבתי מול שולחן הכתיבה שלי בניסיון למצוא קצה חוט. ואז זה הכה בי. הדרך המושלמת לרשום משהו על השביתה מבלי להפעיל את הראש - אני אעתיק חלק מהתוכן ממקור אחר! שמח וטוב לב פניתי אל המקור הכי נגיש שנמצא ברשותי - הלא הוא המילון - והתחלתי לקרוא בו: "שביתה היא הפסקת עבודה לאות מחאה נגד המעבידים". ניסיתי לקשר בין מה שאני יודע להגדרה שקראתי כרגע במילון, והבנתי שהמורים מארגון המורים הפסיקו לעבוד מתוך מה שנראה כמו מרד באחראיים המעבידים אותם בתנאים מחפירים. הייתי המום, "איך אדם יכול להעביד אדם אחר בתנאים מחפירים?", שאלתי את עצמי בעודי מצליף במשרתת שלי כדי שתביא לי עוד מים עם קרח. לאחר מכן, יצאתי למשרדי ארגון המורים בכדי להבין מה באמת קורה שם.

קעקוע של דורה ומגדת עתידות

ניגשתי אל הדלפק בכניסה, וביקשתי להכנס לחדר של דובר הארגון, אך המזכירה סירבה. איימתי שאני עלול להתחיל לנסות לרקוד, והיא הצביעה בבהלה על דלת שהייתה מאחוריה. ניגשתי אל הדלת ופרצתי אותה בעזרת בעיטה סתם בשביל בכיף, בפנים הבחנתי באדם צנום ומקריח שקעקוע של דורה בלט על אחת מלחייו. דובר ארגון המורים שישב מאחורי שולחן וורדרד הישיר אלי מבט. "תקשיב לי, ותקשיב לי טוב", אמרתי לו, "אני דורש שתספר לי מיד למה אתם פותחים בשביתה!".

דובר ארגון המורים השיב בשלווה מבלי להסיר את מבטו ממני: "המורים עובדים תחת משכורת מגוחכת בכיתות מלאות בתלמידים, שעות הלימוד שלנו קוצצו ותנאי ההוראה פשוט לא נוחים. אנחנו חייבים לצאת שוב במחאה לשלטונות על מנת לפתור את הבעיות שהזכרתי קודם, זהו צעד הכרחי אותו אנו מוכרחים לקחת". קולו היה מחושב ורגוע. "אבל אתם עושים את זה בכל שנה, מה גורם לכם לחשוב שהשנה יקרה משהו שונה?" שאלתי אותו בתמיהה.

"הפעם זה שונה" הוא השיב בהתרגשות, "הפעם מגדת העתידות שלי אמרה לי שהשפעות מרס ונוגה שיוצרים זווית של º36 ביחס לירח ייגרמו לנו להצליח". קולו היה מלא תקווה. איחלתי לדובר ארגון המורים בהצלחה ועזבתי לביתי, מצויד בידע החדש שרכשתי בכדי לרשום את הכתבה המדוברת על השביתה.

סוף דבר

פיסקה ועוד פסקה - הכתבה החלה להתהוות ולהתעשר, עד למצב בו אפילו מבקרי העיתונות הגדולים היו משלמים כסף רב רק כדי לקבל את הזכות לקרוא בה. "מגיע לי פרס פוליצר על זה", הרהרתי לעצמי בעודי כותב את מילות הסיום האחרונות שאמורות לחתום את הכתבה. לרוע מזלי, בדיוק באותו רגע נפל מטאור מהשמיים, ופגע במחשב שלי שנייה לפני שהספקתי לשלוח אותה. אבל לא נורא, גם הכתבה הזו שאתם קוראים עכשיו היא בסדר.

עדיין משעמם בשביתה? יש לנו בשבילכם אחלה משחקים להורדה!

ואם צחקתם מזה, בטח תצחקו גם מ"נזק בלתי הפיך"