אופרת סבון
אחרי הדרמה הגדולה בשנה האחרונה, ענקית המטאל האופרתי "נייטוויש" פותחת את מסע ההופעות בישראל
גם נייטוויש מגיעים לארץ. זה כבר לא משהו מיוחד לראות קליברים נוחתים כאן, אבל לא כל יום נוחתים כאן חבר'ה שאחראים כמעט לבדם לתחילתו של ז'אנר מוזיקלי חדש.
מי שלא שמע עליהם עד עכשיו ויקנה איזה דיסק של הלהקה (או רחמנא ליצלן יוריד מהאימיול) כנראה יפרש את המוזיקה שהם יוצרים כ"מטאל עם זמרת אופרה", אבל שמיעה שנייה ושלישית יובילו כנראה להתמכרות קשה. "נייטוויש" הוקמה ביוני 1996 אחרי לילה של צחוקים מסביב למדורה איפשהו במזרח פינלנד, ועם הקמתה מנתה הלהקה רק שלושה חברים (תואומס הולופאינן, ארנו וואורינן וטאריה טורונן - שעליה עוד נרחיב). המוזיקה של הפינים המוכשרים האלה הסתמכה בעיקר על הכישורים הווקליים של הסולנית, והכיוון המקורי היה ללכת על "שירי מדורה" (קומבייה לא נחשב). אבל אחרי מספר הקלטות החבר'ה קלטו שעם סולנית כזאת הכיוון צריך להיות שונה. אלמנטים של מטאל הוכנסו, ומשם הכיוון היה רק למעלה.
הסגנון של הלהקה היה חדשני, חזק ובעיקר סוחף. ה"מטאל הסימפוני" של "נייטוויש" רץ חזק ותפס תאוצה, אבל הכרה עולמית הגיעה רק עם צאת האלבום השני, Oceanborn, והשלישי – Wishmaster. ב-2004 הלהקה שיחררה גם קליפים ל-MTV, ושירים מהאלבום החדש שלה הוכנסו לפסקולים של מספר סרטים בארה"ב ( "Alone in the dark"היה אחד מהם). בנקודה הזו נייטוויש הגיעו לשיא של ההרכב הישן.
למה ההרכב הישן? ובכן, נייטוויש לא החליפו בסיסט (למרות שגם זה כבר קרה פעם) או קלידן ,אלא את הסולנית בכבודה ובעצמה. טארייה טורונן – הסמל של הלהקה, אפשר לומר (גם אם לא בצדק) - הועזבה על ידי חברי הלהקה במהלך שהפתיע כמעט את כל המעריצים (ובשלב הזה, היו המון מעריצים). חברי נייטוויש פרסמו באתר הלהקה מכתב לטרייה, בו נימקו את הסילוק המפתיע בכך שהם מרגישים שהגישה של טארייה השתנתה לרעה בתקופה האחרונה עקב השפעה שלילית של בעלה, ושיקולים מסחריים. טארייה כמובן לא נשארה חייבת והשיבה לטענות של חבריה ללהקה לשעבר באתר הבית שלה. הדרך שבה נעשה המהלך הכתה את עולם הרוק (בעיקר בפינלנד) בתדהמה, אבל העזיבה של טארייה פתחה את הדרך לסולנית חדשה, והלהקה הזמינה מועמדות לשלוח קלטות דמו.
אחרי תקופה ארוכה של סינונים, תחת מעטה חשאיות, נבחרה סולנית חדשה ללהקה. אנט אולזון השוודית, הסולנית של להקת אליסון אווניו ("Alyson Avenue"), היא הפנים החדשות של נייטוויש. האלבום הדנדש עם הסולנית החדשה עדיין מזכיר מאוד את הסגנון הסימפוני של הקודמים לו , אבל השינוי בעמדת הסולנית מורגש. לאו דווקא לרעה, אבל יש שינוי, ובעיקר בסגנון השירה ההרבה פחות אופרתי של אנט. YouTube כבר מוצף בקטעים שמתעקשים להשוות בין הזמרת הישנה לחדשה, רובם ככולם עם אינטרס מובהק להראות שטריה היתה הרבה יותר טובה. המובהק שבהם הוא הקטע הזה. נו, תשפטו בעצמכם.
נייטוויש בחרו בנו כדי להתחיל את סיבוב ההופעות העולמי הראשון שלהם אחרי השיפוץ ואנחנו יותר משמחים לקבל אותם – מה גם שאחרי שכבר הייתי בהופעה שלהם בעבר, אני יודע למה לצפות ואפילו מישהו שלא מת על הסגנון ימצא את עצמו מהופנט להופעה המחשמלת של הקליברים האלה. נכון לכתיבת שורות אלה מספר הכרטיסים מועט, אז למי שלא יוצא לבוא - שביזות , תסתפקו בעוד הופעה של פורטיס...