ציצים!
וגם - הדבר הכי מעצבן בסוף החופש הגדול, הוא שכל ערוץ, עיתון ואתר ממלאים מאות מילים בכתבות מעצבנות שזורות לכם מלח על הפצעים. גם אנחנו!

עם פתחה של שנת הלימודים החדשה, יצאנו לבדוק עד כמה מוכנים בתי הספר לקבל את עשרות, אולי אף מאות התלמידים שיש בארץ. האם האסלות בשירותי הבנות יעמדו ברעידת אדמה? מה יעשו התלמידים במקרה של סופת הוריקן?הממצאים יזעזעו אתכם כמו כדור מחניים לראש, ויגרמו לכם לסיוטים יותר נוראיים מהורידים ברגליים של המורה לתושב"ע.
האם השולחנות עמידים?
תלמיד ללא שולחן, הוא כמו סטודנט - ללא שולחן. מבדיקה פשוטה עולה כי השולחן הסטדנרטי בו נדרש תלמיד להשתמש לא יעמוד אפילו בשבע מכות מפטיש בנאים עשוי פלדה מחוזקת פשוט הניתן למצוא בכל אתר בנייה. הוא אף לא יעמוד בפיצוץ אטומי בינוני מפצצה גרעינית-טקטית אשר ניתן למצוא בכל ארסנל נשק שכונתי.
אך חמור מכך - מחקר חדש מוכיח ששולחן בית הספר הממוצע מכיל פי 12.4 מסטיקים לסנטימטר רבוע ממה שממליצות הוראות היצרן, מה שמוריד משמעותית את העמידות המבנית שלו. חוץ מזה, שלפעמים הברכיים שלך נוגעות במסטיקים בטעות, וזה מגעיל.
בדידים: הרוצח השקט
הבדיד הינו כלי העזר הלימודי לכיתה א' המסוכן ביותר שידוע לאדם. כל מי שהיו בבעלותו אי-פעם לגו ואח קטן, מכיר את חיבתם של ילדים קטנים לאכילה של חפצים דוממים. ואיזה תלמיד כיתה א' יכול לעמוד בפיתוי של חתיכת עץ צבועה בצבע מתקלף? בבדיקה שביצענו, הספיק חבר המערכת לאכול רק שבעה בדידים של חמש ובדיד של שתיים, לפני שנכנס להתקף אפילפסיה חמור. האם ההתקף נגרם על ידי הבדידים, או על ידי מחלת האפליפסיה הקשה בה הוא לוקה מאז ילדותו? קשה לומר.
תשתיות מפוקפקות
רבים מבתי הספר בישראל הם מבנים רעועים. חלקם אף נבנו עוד בימי קדם, כאשר שלטו הבלגים בארץ ישראל. אך האם המבנים עדיין בטוחים אחרי כל הזמן הזה? שני מהנדסי בניין מטעם משרד השיכון, ובדיקת מי שופכין אומרות: כן, בהחלט.
מצד שני, קבצן שיכור אחד שמצאנו ברחוב אמר גם הוא: כן, בהחלט.
חומר לימוד לא מעודכן
לא רק שבית הספר הוא סכנה פיזית, הוא גם סכנה פיזית למוח! אנו חיים בשנות האלפיים, ועם זאת בספרי 'ישראל – 50 שנות היסטוריה' לא תמצאו מילה אחת על מלחמת מאה השנים, הנחיתה על הירח או הנחיתה על מאדים! אין שום איזכור להוביטים שגרו פעם באדמות הארץ, ואפילו לא רמיזה על הארי פוטר.
אני יודע שהארי פוטר הוא דמיוני, אבל בכל זאת – אחלה ספרים.
אף חמור מכך הוא הזילזול בחינוך המיני. תוכנית החינוך המיני כוללת מילים דמיוניות רבות. כמו 'שדיים' 'שחלות' ו'חצוצרות', אך מזניחה יישומים מעשיים ודיון בסוגיות חשובות כגון – 'לשון בפגישה הראשונה, כן או לא?'
לכן נשאלת השאלה - האם הספרים אכן מכינים את התלמידים לעולם האמיתי?
מילה חיובית
צעד חיובי אחד שביצע משרד החינוך הוא הסרה של הטבעת מהסל בכל מגרשי הכדורסל בבתי הספר בארץ. בכך מנעו את הסכנה של פגיעה מריבאונדים, וגם הפכו את המשחק להרבה יותר מהנה! בשנים הבאות מתוכננת גם הסרתו של הקרש, כך שמטרת המשחק תהיה לזרוק את הכדור ולפגוע איפשהו בשטח האווירי של ישראל.
לסיכומו של דבר
מצבם הנוראי של בתי הספר אינו מפתיע. הרי בעוד שבעבר היו שרי החינוך של ישראל גברים אמינים חסונים ושעירי חזה דוגמאת יוסי שריד ושולמית אלוני, בשנים האחרונות איישו את התפקיד גברים חלשים ורפי שכל כמו לימור לבנת ויולי תמיר. ועד שיחזרו אנשים כמו פעם למשרד החינוך, לנו נותר רק לשחק כדורסל.
בנוסף, הנה ציצים.



