קפרה אליו

יכול להיות שלא צריך לדוש שוב בסיפור של הראל מויאל והטעות שהיתה לו בשיר "לא מכירים אותך". הבחור יצא בסדר ומקצועי בסך הכל; הבין שהגה שם מילה בצורה לא נכונה ולקח את עצמו לאולפן להקליט מחדש, כדי שישדרו אותו ברשת ג'. לא עניין גדול.

אותי, פשוט, מעצבנים דווקא רוב הדברים שנכתבו בעיתונות וברשת על הפרשייה. במקום לשמוח שסוף סוף קם מישהו ברדיו ואומר די לשגיאות, אחרי שחובבנות פושעת חילחלה משך תקופה ארוכה לחוויית ההאזנה שלנו, היו מי שכינו בחוצפתם את הקפדנות של רשת ג' "קטנונית ומרושעת" ואף טענו כי ההגייה השגויה של מויאל היא חלק נורמלי מהתפתחות טבעית שעוברת שפה. כלומר: אם כל כך הרבה אנשים עושים טעות מסוימת שהשתרשה בדיבור, כנראה שזה בעצם כבר דבר לגיטימי ונכון. וואלה?

מויאל הוא לא היחיד שטעה

אולי אני לבד בעניין הזה, אבל באמת לא ברור לי איך אפשר לקבל שירה לא נכונה כדבר מובן וטבעי. בהופעות של עברי לידר, למשל, אני צועקת את השירים שלו באהבה יחד עם כל הקהל. רק כשהוא מגיע לשירים כמו "הכוס הכחולה" כבר מתחילה בי הרגשה לא נעימה בואכה פריחה במקומות מוצנעים בגופי: שורות כמו "אל תתחלק, אל תינמס". כל כך קשה היה לסדר שיהיה כתוב "אל תחליק, אל תימס"?

הרי השגיאות האלו הופכות את השיר למשהו זול. כמעט פרחי. ונניח שאפשר לתת לעברי ואמנים אחרים לשחק בשפה המדוברת איך שהם רוצים, ככה בשביל האותנטיות- זה עוד מובן, אבל מה עם הראפרית שורטי ששרה "חֵצי רגל בחוץ, חֵצי רגל בֶפנים", דין-דין אביב ששרה "את מוכרת לי מפעם, אולי מֵגילגול אחר" ודוגמאות נוספות? אלו סתם טעויות גסות שצורמות באוזן מקילומטרים, לא משרתות שום דבר בשיר ולא תורמות לאווירה שבו בכלום.

דברו רגיל ונכון

אז מה, אם כולם משתינים בבריכה, למה להיטפל דווקא למויאל? בגלל שהוא לא אשכנזי, דה. ואחר כך, ברצינות: מדובר קודם כל בכוכב של בני נוער. ילדים ונערים שומעים טעויות כאלו ברדיו, מפי האמן האהוב עליהם, וחושבים שכנראה כך נכון לדבר. אולי אחר כך הם יגדלו ויכתבו שירים משלהם וישרשו בהם את אותן הטעויות, ואז יתפלאו למה אף אחד לא לוקח אותם ברצינות.

ההבדל בין נכון ולא נכון מטושטש היום מתמיד. שפה שנהגית ומדוברת נכון הפכה מזמן למשהו מיושן, כזה שתקוע בשיעורי לשון של הבצפר, וזה עצוב. לא צריך לרדת נמוך, לשכונה, כדי להישמע אמיתי. גם לא צריך עברית מפוצצת של שבת ומילים של פסיכומטרי. בסך הכל לדבר רגיל ונכון. זה לא קשה. ואולי כן? כל כך התרגלנו לטעויות האלו, לשגיאות הזעירות שהולכות ומתרבות, שנדמה שגם הן הפכו חלק מתרבות החפיף וה"סמוך" שלנו, וכל ניסיון לחזור ולעשות משהו כמו שצריך כבר נראה מוזר ולא במקום. ויצירה עברית רצינית ומכובדת כמו פעם? כנראה שכבר לא מכירים את זה.

עוד באותו עיניין:

גם הקומיקס "פפרצי" קורא להראל מויאל, סאבלימינל ושאר משבשי השפה לדבר עברית

אז איך הולך השיר של שורטי? חֵצי או חָצי? שורטי מסבירה בשיעור גיטרה

וגם דין דין אביב, בשיעור גיטרה עם המילים הבעייתיות בשיר "מוכרת לי מפעם"