גם בנות עושות קקי

בניגוד למה שחושבים גברים, גם נשים מתרוקנות. המדריך למטשטשת ראיות

חתולים עושים את זה, כלבים עושים את זה, אפילו ציפורים ודבורים עושים את זה. יש שמועות עקשניות שאפילו אסקימואים בשלג עושים את זה. אבל לא בנות. לא, זה לא. המיתוס העקשן גורס שבנות לא הולכות לשירותים. ואם הן כבר שם זה כדי לפדר את האף. מקסימום אם שתו יותר מדי בירה (כן, בירה מותר להן לשתות), הן מפרישות מעט מים ורודים בריח שושנים. אבל לא קקי, זה לא.

לא ברור מאיפה התחיל העניין הזה של הכחשת עובדות החיים הבסיסיות. אנחנו כבר מתמודדים עם כל ההאשמות באשר לחיבת הסדר והניקיון, האהבה הבלתי נשלטת לקליעת צמות בצוותא, ומסיבת פיג'מות צחקוקיות בבייבי דולז, אבל לגזול מאיתנו את חדוות ההתרוקנות?

בחורות רבות, גם כאלו שבריאות בנפשן בדרך כלל, יעדיפו למות מאשר שמישהו ישמע אותן נאנקות על האסלה, או חלילה וחס שלא נדע מאסונות, מעפשות את אוויר תא השירותים בניחוחות גופריתיים. הרגישות והמעודנות שבליידי'ז אפילו לא מסוגלות לסבול את המחשבה שזרזיף השתן הפוגע בחרסינה, יהדהד ויסגיר את העובדה שגם אותן אלוהים עשה נקבים נקבים. מאחר שאנו בעניין של סיוע הומניטארי, ונשים יאלצו להמשיך ולעשות את הצרכים שלהן על אפם ועל חמתם של הגברים: מה לכל הרוחות ניתן לעשות כדי להתמודד עם הבעיה?

רדיו שירותים

כמה פשוט, ככה אפקטיבי. התקנת רדיו בשירותים יפתור לפחות את המימד האקוסטי של הבעיה. לאלו שרוצות לקחת את זה עוד צעד קדימה, מומלץ לעשות מעשה עינת שרוף, ולזמר יחד עם מירי מסיקה בזמן ההתרוקנות.

קופסת גפרורים

לקופסת הגפרורים הנלקחת לשירותים יש אמנם אפיל מילואימניקי משהו, וזה סוג של הצהרת כוונות שלא בטוח שתרצו לעמוד מאחוריה. עם זאת, בבדיקה מדעית למחצה (חצי לא, וחצי ממש לא), רשמנו לפנינו יכולת מיגור ריחות מרשימה, יחד עם ארומה נעימה של זרחן נשרף. אזהרה לדיסקרטיות – לא לנסות להוריד את הגפרור במים, לעץ יש יכולות ציפה עיקשות למדי.

ונטה

ונטה הוא הדבר המעצבן שמרעיש כמו מינחת מסוקים בכל פעם שאתם מדליקים את האור בשירותים. תפקידו הוא לשאוב את האוויר הסרחוני החוצה ולהכניס אוויר טרי. היתרון שהוא גם החסרון: הרעש שמעצבן, הוא גם הרעש שממסך. באשר ליכולות שאיבת הריחות – בואו נאמר שאל תשכחו את קופסת הגפרורים.

השיטה הלא אקולוגית

השיטה הלא אקולוגית גורסת שבכל פעם שתלכי לשירותים, תקחי איתך עוד גליל נייר טואלט ספייר, הסיבה היא פרוזאית – כשצרכים אנושיים בכל מיני רמות מוצקות, נושרים אל קן נייר מרופד, אין רעש. השיטה היא פשוטה: לרפד את פנים האסלה בנייר טואלט, ובכל פעם שהוא שוקע או נרטב, לחדש את שכבת המיגון. יתרון אדיר: מונע את סדרת ההספלשות של מי האסלה אל הישבן הענוג.

למקרים חמורים

כן, יש גם מקרים חמורים. אנחנו לא ניכנס לזה כרגע, ורק נאמר שכנגד מקרים חמורים יש לנקוט בפתרונות קיצוניים. נסו הבערת קטורת למשל – אמנם הבית יעשן כמו טיפי אינדיאני, ואתם תסריחו מפטצ'ולי עד הגלגול הקארמטי הבא שלכן, אבל אף אחד לא ירגיש שעשיתן קקי.
וכנגד הרעשים – צופר ערפל, כמובן. מה שעובד כדי לחלץ טיילים לכודים בהרי האנדים, יחלץ את מעיכן, יחריש את אוזניכן, אבל אף אחד לא ישמע את ה-פלופ.

השיטה הפמיניסטית

אתן יכולות פשוט לעשות קקי, עם רעש וריח והכל. זה בסדר. הוא ידחיק.