בלוגיגים 2
מיכל ינאי, יודה לוי והגיגים חדשים מהבלוג "אין בנאדם פשוט יש פשוט בנאדם" <BR>
כותרות מעניינות
* כותרת: "בת 18 נפצעה בתאונת דרכים סמוך למחלף אולגה"
איזה מזל שלא קוראים לה אולגה, אחרת זה היה מפחיד.
* כותרת: "אישה בספרד זייפה את חטיפת בנה 4 פעמים. 3 פעמים שילם האב כופר ורק בפעם הרביעית חשד שמשהו אינו תקין ושכר חוקר פרטי".
האב הרגיש שמשהו חשוד כשהבחין שבנו הוא זה שבא אליו הביתה לבקש את הכופר.
* כותרת: "תחרות שיא אכילת מקקים בדקה תתקיים בבריטניה מחרתיים. ארגון זכויות בע"ח דורש לבטל את התחרות".
אוי, חננות. שיתלוננו כשנעשה תחרות אכילת לווייתנים כחולים או משהו.
גיחי גיחי
* עליתי על משהו. רעיון שיכפיל, שימו לב - י כ פ י ל , את המכירות של איקאה.
הדבר היחיד שאיקאה לא מוכרים בחנות שלהם: גגונים לגג של האוטו, לסחוב את הדברים הביתה.
* מישהו חיפש בגוגל "סקס קובה" והגיע לבלוג שלי.
לעזאזל, אני מקווה שהוא לא התכוון למאכל.
* זה קצת תמוה שבכניסה לשירותי הבנות רשום "דחוף" על הדלת, לא?
למה לא רשום "דחפי?"
האם הם מתכננים את זה שבנים ייכנסו לשם?
* סבא: "הגיטרה שלך קטנה".
אני: "לא סבא. זה אני שגדול".
* בדיחה ששמעתי לא מזמן:
"מה משותף לסולו בבאנג'ו ושפיכה מוקדמת?"
"בשני המקרים אתה יודע שזה הולך לבוא ואין שום דבר שאתה יכול לעשות כדי למנוע את זה."
* איזה באסה זה אם מישהו שולח מכתב להצטרף למועדון "הלבבות הבודדים", ואחרי שבוע הוא מקבל מכתב חזרה "אנחנו בודדים, אבל לא עד-כדי-כך"?
* דו שיח:
-"שמעתי שהתחתנת"
-"כן"
-"מי המאושרת?"
-"אמא שלה".
רק בישראל
* פוסטר ענק באמצע איילון של יהודה לוי בחצאית בהחלט יכול להרוס לך את היום.
או לפחות לגרום לתאונת שרשרת רבת-משתתפים.
* מחקר ישראלי מצא כי ניתן להתגבר על שיהוקים על ידי הכנסת אצבע לרקטום.
עכשיו נראה אתכם אומרים שאין לנו במה להתגאות בארץ שלנו.
* גיא: "השארתי את הדוּד דולק כל כך הרבה זמן, תראה שכשתוריד מים באסלה יעלו לך אדים".
* שמתם לב שיום כיפור נמשך עשרים וחמש שעות? עשרים וחמש!!! והזונות האלה קוראים לזה "יום כיפור".
אני אומר, נתחיל מנהג משנה הבאה; "יום ושעה כיפור".
* כשאני אלך לצבא, אני אחכה כל הזמן למטווח. רק בשביל שכשהמטווח יגיע, והמפקד יצעק "אש", אני אגש אליו ואביא לו מצית.
שיחות במספרה
ספר: "תגיד, לא סיפרתי אותך כבר פעם?"
מסופר: "לא, את הצלקת הזאת קיבלתי כשהייתי ילד.."
הספר: "תפסיק לזוז, או שאני נותן לך אוזן ביד".
מסופר שעיר: "אתה הספר שסיפר אותי בפעם האחרונה?"
ספר: "אני לא חושב, אני עובד כאן רק שלוש שנים".
קישורים נוספים:
לחצו כאן להגיע אל הבלוג "אין בנאדם פשוט... יש פשוט בנאדם"
בואו תראו גם את הבלוגיגים הקודם
החדר הירוק- בלוג מאחורי הקלעים של מערכת "נענע"
כולם מקנאים באודי - גם הוא פתח בלוג