סתמו
בפורום קיטורים חושבים שיש אנשים שצריך לאסור עליהם את זכות הדיבור

כמו שלגנבים ולרוצחים לוקחים את הזכות הבסיסית לחופש, צריך לקחת את זכות חופש הביטוי לאנשים שמדברים שטויות.
כמובן ש"לדבר שטויות" זה מושג מאוד מופשט, לכן אני רוצה להתייחס לכמה מקרים שונים שנורא נוגעים לנושא.
דמיינו לכם סיטואציה. אתם יושבים עם קבוצת חברים איפשהו, מקום יומיומי כמו בית ספר או אוניברסיטה, נניח שדיברתם על נושא נורא רציני... "אח של חברה שלי נפטר" או משהו כזה.
פתאום, כרוח סערה נכנסת לתמונה "המעצבנת". היא לא הייתה איתכם מההתחלה, פתאום היא הגיעה ולא ידעתם מאיפה היא צצה:
"לא תאמינו מה קרה לי עכשיו בתחנה (אוטובוס)!!!" - נאמר בקול גבוה מאוד, כדי שגם האנשים שלא קשורים אלינו בכלל יוכלו לשמוע.
"הלכתי לבד ופתאום נתתי חליקה מול כל העולם!! איזה פאדיחה!!"
אני אנסה לתת לכם מושג מה עובר לי בראש באותו רגע:
א) חליקה? מצאי לי את המילה הזאת במילון.
ב) למה את לא מבינה שאת לא קשורה לשיחה? שכחת דבר קטן ומינורי שקוראים לו "שפת גוף"?
ג) האם הצרצרים ששמעת אחרי שסיפרת את הסיפור ה`משעשע` הזה לא נתנו לך את הרמז הקטן שזה הזמן ללכת ולא להזכיר את התקרית הזו לעולם?
ד) אחחח כמה שאני רוצה למשוך לך בשערות עכשיו...
בכללי, כל אדם שמצטרף לאיזו שיחה או קבוצת חברים, ורוצה לעשות הרבה רעש תוך כדי שהוא עושה את זה, מגיע לו למות.
כרונולוגיה אינטלגרלית
נקודת מבט נוספת על "אנשים שמדברים שטויות" מדברת על המתחכמים למיניהם.
לא ארחיב את הנושא הזה על אלו שמצרפים פתגמים או ניבים לשיחת רחוב, אלא אגע בנקודה אחרת: אותם בני בליעל, שמדברים במילים גבוהות שהם לא יודעים לבטא.
יש לי חברה, שבאמת היא יכולה להיות בנאדם מקסים, אבל שפה זה לא הצד החזק שלה. היא תיארה לי איך היא נפרדה מחבר שלה, ואמרה לי שהיא אמרה לו: "תקשיב, אתה היית חלק אינטלגרלי בחיים שלי". כן, ככה-אינטלגרלי, כמו שקוראים את זה.
אם את לא יודעת איך אומרים את המילה-אל תגידי אותה!!
עוד פנינת חוכמה מפי אותה חברה, שהיא אמרה לחבר שלה: "תראה, אני יודעת שההפרש הכרונולוגי בינינו הוא שלוש שנים..."
הפרש כרונולוגי?? את בטוחה שזאת הדרך שאת רוצה להביע את פער הגילאים ביניכם? לא, אני מתכוונת לזה, חשבת על המשפט הזה לפני שהוא יצא לך מהפה??
מטומטמת.
ICQ
עוד אנשים שאלוהים יודע שאני בחיים לא אבין, אלה אותם אנשים שנכנסים אלייך לאייסיקיו מבלי להכיר אותך, ועוד מצפים שתפתח איתם שיחה.
כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא מאשרת אף אחד אלא אם כן הוא נותן לי הוכחות מוצקות שהוא מכיר את אבא של חברה של סבא של אימא שלי.
מקרה שהיה כך היה: נכנס אליי בחור עם הכינוי הפיוטי "האנס המנומס" ושלח לי אישור. בדקתי בפרטים שלו וגיליתי שהוא בכלל מעכו. מה לי ולעכו? לחצתי על "דחה ללא סיבה" והמשכתי בענייני.
האנס המנומס שלי שלח לי הודעה, וזאת הייתה השיחה (המקורית) עם האנס שלי:
האנס המנומס: "למה את לא מאשרת אותי?"
אני: "כי אני לא מכירה אותך."
האנס המנומס: "אבל למה את לא רוצה לאשר אותי?"
אני: "כי אני לא מכירה אותך!!"
האנס המנומס: "נו אז למה את לא רוצה לאשר אותי לא הבנתי!"
אני: "כי אני לא מכירה אותך מה לא ברור תגיד לי?!?!"
אין לי מושג מה הוא כתב בהמשך כי באותו רגע הוא היה במסע נעים אל תוך "רשימת ההתעלמות"
יצאת קטנה
עוד סוג של אנשים שעולים לי על העצבים, אלה אנשים שמשקרים לעצמם כדי לצאת גדולים עם אחרים.
לא הבנתם? אז לדוגמא (ויש לי כל כך הרבה חברות כאלה), חברה שלי שואמרת כל הזמן כשהיא תופסת אותנו שותים קולה, או ספרייט, או כל משקה מוגז אחר: "איך אתם יכולים לשתות קולה (או ספרייט או כל משקה אחר...)?? אני לא אוהבת! רק מים בשבילי! הכי טעים!"
יא בעוטה, תגידי לי איך מים יכולים להיות טעימים? לא מגעילים, אבל למים אין כל כך טעם אז מה את מנסה להוכיח? שאת טבעונית דובקת בדיאטה?
מכוערת.
אפשר לומר את זה על עוד המון אנשים, כמו אלה ששונאים שוקולדים, סוכריות, ששותים נס קפה בלי סוכר ולא אוכלים פיצה. הנקודה שלי היא, שאם אתה לא חולה סוכרת ולא אלרגי לזה, אין סיכוי שאתה לא תאהב את זה! אלה מאכלים בינלאומיים! הבלוטות טעם שלכם לא שונות משלנו!!
זבלים.
יהודי ערבי ונוצרי עולים על מטוס
נקודה אחרונה שלי לשרשור זה מדברת על האנשים שמנסים להראות לכולם שיש להם עניינים פרטיים עם אנשים אחרים, וזו סיטואציה שכולם נתקלו בה לפחות פעם אחת בחיים שלהם.
דמיינו לכם שיחה עם שלוש דמויות: כושי סמבו, דובי מנגו ורבי טנגו.
כושי סמבו: אחח איזה יום עבר עליי היום
דובי מנגו: כן גם אני עייף רצח
רבי טנגו: חח כן העייפות גורמת לי לחשוב על חלזונות מעופפים, והמבין יבין...
דובי מנגו ורבי טנגו נקרעים מצחוק, וכושי סמבו נותר עם מבט תמוה על הפרצוף, חושב לעצמו מה הקשר בין עייפות לחלזונות מעופפים.
"המבין יבין"... משפט כל כך פשוט עם כל כך הרבה עוצמה. המשפט הזה יכול לעשות את ההבדל הקטן בין להיות מעורה בשיחה ובין להרגיש הכי אאוטסיידר בעולם. לפי דעתי צריך להוציא את השורש הזה מהשפה העברית.
אז על מי שילחתי את זעמי היום?
כיסינו את נושא המתפרצים לשיחה ברעש, מאותגרי השכלית עם הרצון לדבר גבוה, חסרי החיים המנסים להכיר אנשים דרך האייסיקיו דרך רשימת החיפוש, הטבעונים מזהמי השכל והנואשים המנסים להוכיח לכולם שיש להם חיים חוץ ממעגל החברים הקטן שלהם.
אחח.. ההקלה...אני צריכה לעשות את זה לעיתים יותר קרובות. פתאום אני מרגישה נקייה.
הקטע נלקח מתוך פורום קיטורים - הכנסו וקטרו
גם שירלי מנזורולה מקטרת על אנשים - לחצו כאן


