מלאך המים

ביום הזיכרון נתייחד כולנו עם זכרם של חללי ישראל.
היום הזה נוגע בכל אחד ואחת מאיתנו. באופן עקיף או ישיר תמיד יוצא שאיכשהו אתה מכיר מישהו שקיפח את חייו באחת המלחמות או פעולות הטרור, ואפילו אני חלק ממשפחה שכולה.
על רועי דרעי שמעתי אחרי שחברה הקריאה לי את השיר המרגש שכתב לזכר אחיו. רועי בן 24 מירושלים איבד את אחיו הקטן, ארז דרעי ז"ל. ארז נפל ב- 4.1.2006 בדרכו לפעילות מבצעית בג'נין. למשפחה זהו יום הזכרון הראשון כמשפחה שכולה.
רועי: "אני לא אשכח את הרגע הזה שסיפרו לי על המוות של ארז, אחרי שהקצין סיפר לי, פשוט התיישבתי והרגשתי רע, התחלתי לבכות ולצעוק ועד עכשיו כואב לי לדבר על זה וחשבתי לעצמי: למה?"
בעקבות המוות הנוראי רועי כתב שיר לזכרו של אחיו אותו הוא יקריא מחר בטקס יום הזיכרון בבית הספר בעיר מגוריו.

"ארז - בן 21 בנופלו נהרג ימים ספורים סמוך ליום הולדתו - ארז נולד בתאריך כ' בטבת תשמ"ה (לועזי ה - 13.1.1984) ואף על פי שהספיק לעשות כמעט הכל בחיים, הוא לא הספיק לחגוג את יום הולדתו", מספר לי רועי ואני שומעת שלא קל לו להוציא את הדברים.
"ארז היה בחור שקשה מאוד לתאר במילים מהסיבה הפשוטה שאין מספיק מילים בעולם הזה שיכולות לתאר כמה ארז היה נשמה טהורה וטובה.
בחייו, היה בחור מאוד פעלתן ממושמע וזריז הוא היה פשוט אח למופת שעשה באמת ובתמים כל מה שאמי ואבי שיחיו ביקשו ממנו. ארז כשמו כן הוא היה עמוד התווך של המשפחה, מאז שהיה תינוק קטן ויפה אבי ואמי תמיד פינקו אותו בחייו נתנו לו כל מה שהוא ביקש ואפילו שלפעמים היה קצת קשה המצב במשפחה ארז קיבל הכל. היה אדם מאוד חברותי, חייכן, אוהב, מצחיק טוב לב, חכם ועוד המון המון תארים.
גם אני תמיד רציתי להיות קרוב לארז ואני זוכר שכשהיינו קטנים תמיד הייתה תחרות בינינו, מי יותר חזק, מי רץ יותר מהר וכמובן מי מוצלח יותר. לעולם לא הפסקתי לאהוב אותו בתור אח וגם לא אפסיק, הוא היה מוקד המשיכה לכולם והאור שהוא הותיר בכל מקום והחיוך היפה שלו לא ישכחו לעולם."

איך המשפחה לקחה את המוות?

"המשפחה לקחה את זה מאד קשה, אחי אלעד לא הפסיק לבכות שלושה ימים רצופים ואי אפשר לתאר מה מרגיש אדם שחלק מהנשמה שלו פשוט נעלמת, עוזבת אותנו וחוזרת לאלוהים."
האם לפני המוות התייחסת ליום הזיכרון בצורה שונה?
"לא, יום הזיכרון היה תמיד בשבילי יום קשה. אני מרגיש שאחר שחזרתי בתשובה זה לא כל כך משפיע, זה יום שמדינת ישראל קבעה אותו כדי שנזכור את החיילים שנפלו ולפי התורה הקדושה יש יחס שונה ליום הזיכרון, אני זוכר כל השנה את החיים ואת אח שלי אני אזכור כל החיים אז זה לא יום שברמה אחת מעל כל הימים".
כתבת שיר לזכרו, מה עודד אותך לכתוב את השיר?
"את השיר כתבתי כי אני חושב שזה מבטא באיזה שהוא מקום את התחושות שלי, זה משהו שבשבילי מהווה איזה סוג של נחמה, שהם גם מילים לעילוי נשמתו. וזה גם מבטא את הקשר שלי לאח שלי וחלק ממה שאני והמשפחה מרגישה ורציתי שזה יהיה שיר שיעזור לכולם להבין מי זה בעצם ארז. כתבתי בשיר שאין מספיק מקום, וזה נכון אין מספיק מקום לכתוב עליו את כל מה שהוא."

לפניכם השיר "מלאך המים" שכתב רועי לזכר אחיו.

בית א':
ארז, אל תכעס
הפנים שלך כבר
אומרות את הכל
אבל מה שעבר
עליך אתמול
לא נבין, לא נבין
לעולם
ארז, החיים
הם קצרים מדי
בשביל לחיות
אבל מה שהספקת
אתה להיות
לא נספיק, לא נספיק
לעולם

פזמון:
מלאך המים היית
אהבת את החיים
אבל כמו בשניה
שבאת
עזבת אותנו בוכים
לא חגגנו לך יום הולדת
לא הדלקנו לך הנרות
בן 21 לא היית
לא הספקת אפילו
לחיות

בית ב':
ארז, המדים שלך
ששלחו מהצבא
עוד נשאר בהם הריח הטוב שלך
וגם לא יגמר לעולם

בית ג':
ארז, אין מספיק מקום
כאן לכתוב מה שיש על הלב
תן עוד חיוך קטן
על שפתיך ותמחק את הכאב

פזמון:
מלאך המים היית
אהבת את החיים
אבל כמו בשניה
שבאת
עזבת אותנו בוכים
לא חגגנו לך יום הולדת

בית ד':
כארז בלבנון ישגה
ישגה, ישחה, ישגה
והוא ישמור
עלינו מלמעלה ששוב
לא נבכה

בית ה':
לא הדלקנו לך הנרות
בן 21 לא היית
לא הספקת אפילו
לחיות

לסיום ביקש רועי לציין כי ארז שירת ביחידה מיוחדת ותפקידו היה נהג סמג"ד (סגן מפקד גדוד) היה לו רשיונות למספר כלי רק"מ - רכב קרבי משוריין: ל "סופה" ולשאר כלי הרכב הצבאיים הרגילים. לאחר מותו נודע למשפחה שארז במסגרת תפקידו היה חודר עם חיילים נוספים, ולפעמים אף לבד עם עוד חייל אחד בחירוף נפש לתוך הטריטוריה של השטחים - שכם, עזה, ג'נין וכו' כדי לאסוף חיילים ולהוריד חיילים באותם מקומות, שנלחמים יום ולילה במסירות נפש ובאומץ לב שקשה לתאר.
ארז עשה את תפקידו נאמנה אך שילם בחייו. יהיה זכרו ברוך.