מעשיית אנג'ל

"סבא, ספר לי בבקשה סיפור לחג", קופץ מושון בן ה-6 על ברכיו של סבא טוביה.
"כמובן, כמובן", מחייך סבא טוביה ומניח את בקבוק העראק שלו. "הו-הו, אתה כזה ילדון שובב. אמא ודאי שכחה לתת לך ריטלין היום. בוא ואספר לך מעשייה על טוביה הצדיק ונס חג הפסח".
"יש!" אמר מושון.

"סתום רגע", התעצבן סבא טוביה. "מכל מקום, לפני שנים רבות, חי בירושלים איש צעיר, ישר ותם ושמו טוביה. צדיק גדול היה טוביה זה. ירא שמיים, חביב לבריות וכמו כן נאה וסקסי שחבל על הזמן, כמו חתיכה צעירה מהז'ורנלים.
"אך יום אחד, ממש ימים ספורים לפני חג הפסח, פוטר טוביה הצדיק מעבודתו על לא עוול בכפו! הבוס האכזר, ייקח אותו ה' ויישרף ביתו אמן, טען כי טוביה שותה כל היום עראק במקום לעבוד וזה לא בורדל פה, ועל כן שלח אותו לביתו באכזריות וללא פיצויים. טוביה התעצב מאוד אל ליבו. מהיכן ישיג כסף כעת לקנות צרכי החג לו ולאשתו?"
"הו", מלמל מושון, "איזה בעסה".

"אמת", אמר סבא טוביה. "אך זהו לא סוף הסיפור. בעוד טוביה הצדיק משוטט ברחבי העיר, עצוב ומודאג, מיהר אליו לפתע איש אחד, בעל עיניים טובות וחכמות, ובידיו סלי קניות מלאים. 'סליחה אדוני', אמר האיש, 'אולי תוכל לשמור לי לרגע במטותא על סלי הקניות הכבדים שלי, אשתי כורעת ללדת בבית הסמוך ואני חש לעזור לה. אחזור בתוך רגעים ספורים'".
"טוביה הצדיק הסכים. כשהלך האיש פתח טוביה את הסלים מתוך סקרנות, ומצא בהם שפע מצרכים לפסח: מצות, יין, חרוסת, סיגריות תוצרת חוץ, ועוד ועוד! מיד הבין טוביה הצדיק כי אותו האיש לא היה אלא אליהו הנביא זכור לטוב שבא לעזרתו בשעת צרה, וכי המצרכים אשר בסלים מיועדים למעשה לו ולאשתו. נשא טוביה תפילת הודיה ולקח את הסלים לביתו כשהוא שמח וטוב לב".

"יופי חי!" צהל מושון. "ומה קרה לאותו האיש, לאליהו הנביא זכור לטוב, סבא?"
"אה, זה דווקא היה מצחיק", חייך סבא טוביה, "בעוד טוביה הצדיק שם פעמיו לביתו, הבחין לפתע כי האיש רץ אחריו וצועק 'הלו הלו, אדוני, חזרתי, לאן אתה הולך עם הסלים שלי?!', אך טוביה הצדיק ידע שהשם יתברך רק בא להעמידו בניסיון, האם יחזיר את המצרכים לאליהו הנביא ובכך יוכיח כי אינו מאמין בסיעתא דשמייא, כלומר בעזרה הבאה מן השמיים! ומכיוון שטוביה היה כה צדיק ולא רצה להשיב פני ה' ריקם, מיד לקח ת'רגליים שלו והתחפף עם הסלים בריצה".

"כל הכבוד לטוביה הצדיק", אמר מושון בהתפעלות.
"אכן, כפרה עליו", הסכים סבא טוביה בערגה. "באותו חג הפסח ישבו טוביה הצדיק ואשתו בביתם ונהנו מהמטעמים שהשאיר להם אליהו הנביא, ומאותו יום ראה טוביה ברכה בכל מעשי ידיו, במיוחד במשחקי שש-בש עם חבריו הטובים וביכולתו לשתות כמויות גדולות של עראק בלי להקיא. וזהו נס חג הפסח".

"איזה סיפור יפה, סבא", אמר מושון.
"מקווה שנהנית. ומוסר ההשכל, נכדי החביב, שהשם יתברך דואג לכל מחסורנו, ושגם בימינו-אנו קורים ניסים. שיהיה לנו וכל בית ישראל חג פסח כשר ושמח. עכשיו לך תביא לסבא עוד בקבוק של עראק מהמדף בסלון, נהיה לי קצת יבש בגרון מכל החרא הזה".

מה עוד יש לנו של נועה אנג'ל?
המדריך לבלגניסטית
איך לא יעבדו עליכם