כל הזין בטוקבקים

חחחחחח, כנסו דחוף, יש אני ראשון אני שולטטטתתת!!!!111 - זה מה שאתם כותבים. לפילוט בלו יש תאוריה מעניינת למה

עובדה ידועה היא שלחצי מהגברים יש איבר גדול, ושלחצי השני יש נטייה לשקר. אבל איך זה שדווקא בעלי הפיפי הפצפון מצאו את דרכם לחלונות הטוקבקים של ג'נענע? איך אפשר לדעת מה גודל השמוליק של טוקבקיסט לפי הכינוי שלו? כל מה שרציתם לשאול את הטובקיסטים, ולא העזתם לשאול (אל תרגישו רע, גם לא היה להם כל-כך מה לענות).
מאז שחר האנושות לחלק מהגברים היה זין קטן. זה דחף אותם לצאת למלחמות, לבנות עצמים פאליים עצומים (מישהו אמר "העם הצרפתי" ו"מגדל אייפל"?), ולהמציא שקרים מטופשים וברורים כמו "הגודל לא קובע". אחד המעשים הראשונים שעשו אותם בעלי הזרדים, אי-שם לפני 40 אלף שנים, היה להמציא את המכנסיים, כדי לכסות את הבושה. והם אפילו לא היו צריכים הרבה בד!

מי מיני?

אבל, כמו שאתן ודאי יודעות, קל מאוד לזהות את אותם האנשים שאלוהים החליט להתנכל לסיכויים שלהם לקצת פרו ורבו. הם אלו שיציעו לכן לצאת בשישי לסרט, יזיעו וירעדו בזמן שהם עושים את זה, ובסוף יסתבר שהם באמת מתעניינים בסרט. הם אלו שעומדים ליד החברה שיש לה מבט ממורמר תמידית, אם בכלל. הם אלו שתמיד מספרים בדיחות גסות. ואז צוחקים מהבדיחות של עצמם ועוד נוחרים בסוף. אבל, וזה באמת הדבר שמסגיר את אותם מיני-קופרים בקלות – הם אלו שמשאירים טוקבקים קוטלים לכתבות בג'נענע.

אתה מטקבק אלי?

כן, כן, כל אותם "כלי בן 14", "כלי עם כלי", ובכללי, אנשים שמוצאים לנכון להכניס את המילה "כלי" לכינוי שלהם – כולם באים עם גאדג'ט קטן וקומפקטי. ההיגיון מאחורי העניין הוא כזה: בולבולונים מן המניין יקראו את הכתבות כדי להישאר מעודכנים ומגניבים, אבל לא באמת ימצאו את הזמן להגיב כי הם עסוקים מדי בלקבל.
בעלי הפיפי הממוצע יגיבו מדי פעם ב"חחח", ואולי אף יוסיפו סמיילי, גם לכתבות שאינן טובות באמת, כי יש להם זמן, וכי בסך הכל די טוב להם בחיים והם רוצים להפיץ את האושר סביבם.
לבעלי הסנטימטרים הבודדים, מאידך, יש המון זמן על הידיים (וגם קרם לחות), והם משקיעים אותו בלחפש אחר דרך להוציא את התסכול שלהם מהעולם. אז הם מגיבים בזלזול לכל כתבה שהיא, בין אם היא גרועה, טובה, או זוכת פרס נובל לכתבות בג'נענע. הם יטענו שהכתבה "משעממת" או "שטחית", "גרועה" או "נוראית". המהדרין, שלא מתהדרין יותר מדי שם למטה, אף יוסיפו "מערכת ג'נענע – התדרדרתם", ולעיתים אף "!!!1".

דוקטור תגיב אותי

אז מה עושים? אפשר להתעלם מהתגובות. אפשר לקרוא אותן ולרחם על המגיבים. אפשר, ובאמת שאפשר כשהכתבה לא טובה, לכתוב ביקורת בונה. לחילופין – אם אתם באמת חושבים שאני טועה, אפשר גם לכתוב ביקורת קוטלת ולצרף הוכחות לכך שלכותב יש חבילה מרשימה. אפילו אפשר לעבור ניתוח להגדלת הפין, אתם תתפלאו מה הרפואה המודרנית יודעת לעשות.

אהבתם את הכתבה? ספרו לנו בתגובות! לא אהבתם? אנחנו רוצים לראות אתכם אומרים מילה בעניין.