הכל צ'יפס

כל הסיפור התחיל בחודש יוני שעבר, כשלחפש עבודה לקיץ היה ממש אין, ואם לא הייתה לך עבודת קיץ היית ממש אאוט. גם אני, כמו כל תלמידה חיפשתי מקום עבודה כדי לממן לעצמי את כל מה שארצה בתחומי שכר המינימום. חברה טובה שלי, שעבדה במקדונלדס המליצה לי על מקום עבודה פוטנציאלי- המון עובדים חתיכים, לא הרבה עבודה ובוסים נחמדים במיוחד, הבחורה גרמה לעבודה להישמע כעבודת החלומות.
אז התלהבתי והשארתי פרטים ואחרי יומיים כבר הפכתי להיות עובדת גאה של הרשת.

העלילה מסתבכת או: הצ'יפס מסתלסל

ואז הבנתי שלא הכל טוב ויפה כמו שסיפרו לי ושיש הרבה יותר מקצת עבודה והרבה פחות עובדים שווים. לפעמים נדמה לך שאספו חלק מהם בטנדר צפוף מהשטחים. התפקיד כולל חיוכים לכל לקוח, אפילו אם הוא ממש ממש אבל ממש, רע אלייך, ניקיונות למינהם, התעסקות עם שמן שרוב הזמן רותח וריח תמידי של המבורגרים מהבגדים.

חדל קשקשת ברשת

המשמרת הראשונה שלי שהייתה אמורה להיות כ-3 שעות בערך נגמרה אחרי 6 וחצי שעות בהן למדתי להפעיל את מכונת השתייה, איך לשים צ'יפס בשמן, איך צריכה להראות הגלידה המושלמת וכמובן איך להפעיל את הקופה.
בואו נודה באמת, חוץ מהקטע של הגלידה הכל היה דווקא נורא קל להבנה וגם לעשייה, אבל הגלידה, אוי הגלידה הארורה.... במהלך החודשיים הראשונים שלי בעבודה הגלידה שלי נראתה כמו תאונת שרשרת בכביש החוף וכשהלקוח דפק פרצוף מסכן התנצלתי ואמרתי שאני חדשה, משמע שמותר לי לפשל קצת.
היום אחרי 10 חודשים ברשת אני יכולה להגיד שגלידות יפות כמו שלי לא תמצאו באף מקום אחר!

אתה רוצה צ'יפס עם זה?

כמובן לא נשכח את העובדה שהתחלתי לעבוד בקיץ. כלומר, מלבד ללמוד המון דברים חדשים גם נאלצתי ללמוד על מבצע הקיץ ואחר כך להסביר ללקוחות את ההוראות שבשבילם היו בערך כמו תורת היחסות של אינשטיין. עד היום אני תוהה עד כמה היה קשה להם להבין מה פירוש המשפט "גרד רק את המשבצת הנכונה".

נעמה מקבלת כוכב

חלף לו הקיץ בו קרעתי את עצמי כל יום בעבודה לחוצה ובלקוחות רעבים. אגב, כשמישהו רעב הוא לא כזה נחמד! הוא דווקא די רשע! וחזרנו לבית הספר. אני אמרתי לעצמי שאם כבר יש עבודה אז למה לא להמשיך? אז המשכתי.
ונחשו מה? אפילו קיבלתי עובדת מצטיינת של הקיץ, ואם אתם בשוק תארו לכם אותי כשגיליתי! ומה שהיה אפילו עוד יותר מפתיע הוא העבודה שעשו לכבוד העובדים המצטיינים טקס באולם אירועים מאד מפואר עם אוכל בכלל לא מהיר ואפילו קיבלתי תעודת הצטיינות, נכון כל הכבוד לי?

סוף טוף הכל מופ

אבל כמו כל דבר שנשמע נורא טוב יש גם דברים לא נחמדים כמו למשל לפול בגלל מופ.
מה זה מופ אתם שואלים? בשפת מסעדות המזון המהיר זה ספונג'ה, ואני, שחשבתי שהרצפה התייבשה הופתעתי לגלות איזה החלקה על הקרח אני יודעת לעשות כאשר הדבר לא בשליטתי.
התוצאה: 30 צילומי רנטגן, 3 נקעים ושבוע בבית.
ואם עסקנו בפציעות לא נשכח את הכוויות מהשמן, את החתכים מהנייר ששמים על המגשים, נפילות והחלקות למינהן ועוד כל מיני דברים כאובים שעברו על כוחותינו. לא שכחתי גם את העובדה שיש לנקות מגשים מלוכלכים, כי משום מה אנשים נורא אוהבים למרוח על כל המגש טון קטשופ ולא לאכול אפילו רבע ממנו, אז אני אנצל את ההזדמנות כדי לפנות באופן אישי לכל אחד ואחת מכם: תקשיבו, יש אנשים שמנקים אחריכם אז אולי תתחשבו קצת? אתם הייתם רוצים לנקות את הג'יפה הזאת?! אותו כנ"ל לגבי השירותים לעזאזל.

אבל ננסה להתרכז דווקא בדברים טובים: ארוחות חינם לאחר משמרת, כולל קינוח! אין ספק, הכול צ'יפס

רוצים לנהל את מקדונלדס? יש לנו משחק שעושה את זה!