נער המים
השנה צפוי לנו קיץ חם מהרגיל, אז בשביל לקרר אתכם, שלחנו את רונה לשם לפגוש את הגולש המצטיין והסופר חתיך, נמרוד משיח. היא חזרה רטובה

היה לי קשה להאמין שמולי עומד בחור בן 17. הוא מתנשא לגובה מטר שמונים פלוס ואני עם המטר שבעים שלי הרגשתי קצת כמו ילדה קטנה מולו. אחרי שנפגשנו, החלטנו להיכנס לבית קפה סמוך וכל הדרך מנקודת המפגש אל בית הקפה שהייתה די קצרה, תהיתי האם נמרוד שם לב איך כולן ברחוב מסובבות אחריו את הראש או שהוא פשוט מעדיף להתעלם. בסופו של דבר, החלטתי פשוט לשאול אותו.
אל תגיד לי שלא שמת לב איך הבנות האלה הסתכלו עליך עכשיו.
"איזה בנות?" הוא שאל בהפתעה "עברו לידנו בנות עכשיו?"
אז לא, זה לא שהוא מתעלם. פשוט בנות ממש לא מעסיקות את נמרוד בימים טרופים אלה. אפשר לומר שמעט מאוד דברים מעסיקים, כי הדבר המרכזי בחייו זו גלישת רוח שבה הוא משקיע את כל כולו.
אבל, סליחה, עוד לא עשיתי לכם היכרות רשמית עם מושא אהבתי החדש. הבחור התמיר הזה הוא נמרוד משיח בן ה-17, מנתניה שזכה בתואר אלוף העולם בגלישה עד גיל 15, כשהיה בן 13 בלבד. שנה לאחר מכן, הוא זכה במקום השני באליפות העולם לנוער, מה שלדבריו נחשב להישג הרבה יותר חשוב: "בזכייה הראשונה הייתי דיי בהלם", הוא מספר בחיוך "הייתי בעיקר שמח ולא ממש הבנתי מה זה אומר. זאת הייתה תחרות ראשונה והכול היה חדש עבורי. אחרי הזכייה השנייה נכנסתי לתחום הרבה יותר חזק. היום אני מסתכל על האליפות הראשונה והשנייה וחושב קדימה".
היום מתאמן נמרוד משיח עם עמית ענבר, שנחשב לגולש הטוב ביותר בעולם על גלשן הלכנר ואשר השתתף בשני משחקים אולימפיים וייצג את ישראל בשתים עשרה אליפויות עולם בהם זכה פעמיים ובשבע אלפיות אירופה שבהם זכה שלוש פעמים. בנוסף נמרוד מתאמן באינטנסיביות עם גל פרידמן, מי שהביא לנו מדליית זהב מאולימפיאדת אתונה בשנת 2004.
אגב, אם במקרה תתקלו בנמרוד ולא תבינו למה הוא לובש בגדים של ספידו תדעו שהוא פשוט מדגמן עבורם (חתיך, כבר אמרתי?). בתמורה לכמה ענטוזים מול המצלמה הוא מקבל בגדים לגלישה וליומיום. עסקה לא רעה בכלל.
ילד ים
נמרוד הוא מה שנקרא "ילד ים". הוא נולד באילת לאמא מורה לצלילה ולאבא רב חובל, ומגיל שלוש כבר התחיל לצלול יחד עם אמא. לגלישה הוא הגיע גם בעקבות אימו, שהדביקה אותו
באהבתה לגלישה בגיל שמונה.
בגיל תשע הוא עבר לגור במכמורת, אחרי שהוריו התגרשו והתחיל לגלוש באופן מקצועי בקבוצה. היה זה רק עניין של זמן עד שהתחיל להשתתף בתחרויות גלישה בארץ ובחו"ל. "בתור ילד ראיתי בים את הדבר הכי מדהים בעולם", הוא מספר "אין מה להילחם נגד הים, שם אין חוקים ומסגרות. זה נראה לי הדבר הכי מרתק שיש. הים הוא מאוד לא שיגרתי, אתה לא יודע איך הוא יפתיע אותך מחר. כל יום הוא לא כמו שהיה אתמול. מדובר בדבר הכי דינאמי בעולם. יכול להיות שם קר או חם, רועש או שקט, רוח חזקה או חלשה. הים אף פעם לא משעמם אותי".
הולך לעבוד בים
אבל בטח הים הפך עבורך כבר לשגרה. תתקן אותי אם אני טועה אבל נראה לי שאתה כבר לא מגיע לים רק כדי ליהנות אלא רק בשביל לעבוד.
"כרגע אני רואה את הים בתור שיגרה ובאמת כמעט לא מגיע לשם בשביל הכיף. תשעים וחמש אחוז מהפעמים בהם אני נמצא בים, זה בשביל לעבוד ולהתאמן. גם אחרי האימונים אני מאוד עייף ורוצה ללכת הביתה לנוח. אני נמצא בתוך מסגרת אימונים מאוד קשה, אין לי כמעט זמן לחברים שלי. אני אתן לך דוגמא: ביום שישי הייתה מסיבה שנורא רציתי ללכת אליה, אבל ידעתי שאני לא יכול כי למחרת הייתה לי תחרות ולא יכולתי להגיע עייף. אז נכון, הייתי קצת מבואס אבל מה אני יכול לעשות? אני יודע מראש שיש תחרות ומבטל אופציות של יציאות".
אתה מרגיש שאתה מפספס את "גיל הנעורים" שנחשב לתקופה היפה ביותר, בשביל אימונים ותחרויות?
"אומרים לי את זה לא פעם. אני לא כמו כל הילדים האחרים בגילי וזאת עובדה. זה לא שיש לי דברים מרתקים אחרים לעשות ואני מוותר עליהם, ללכת למסיבות זה לא עושה לי את זה כמו לנסוע לתחרויות בחו"ל ולהתחרות בהן. כשעובדים כל-כך קשה ואז משיגים את המדליה מרגישים הכי נפלא בעולם".
ולא מזיק שזה עושה רושם מצוין על הבנות.
"האמת היא שבשנים האחרונות לא היו לי חברות, אין לי ראש לזה עכשיו ואני לא רוצה את הכאב ראש הזה. אני לא יוצא יותר מדי, כך שגם אין לי כל-כך איפה להכיר בנות, ויש גם כאלה שנרתעות מכל העניין ואמרות לעצמן 'הוא בטח לא ישים עליי'".
וזה נכון?
"ממש לא. אני הבן אדם הכי פחות סנוב שאני מכיר, אני מדבר עם כל מי שיבוא אליי ולא משנה מי זה".
ההבטחה האולימפית
למה לדעתך אין הרבה שעוסקים בגלישת רוח?
"כי אין לזה חשיפה בגרוש, ביחס לרמה של זה. הספורט הזה הוא הכי מוביל בארץ ועם הכי הרבה הישגים. אי אפשר במילימטר להשוות את זה לכדורגל. ילדים חולמים להיות כדורגלנים כי זה מה שהם רואים כל היום. אם הם ישמעו על הגלישה זה יהיה רק אם במקרה אחד מאיתנו יביא איזו מדליה. אנשים בכלל לא מבינים מה אנחנו עושים. אי אפשר למחוא כפיים למישהו שנמצא על הסירה באמצע הים ככה שלאנשים אין מושג מה הולך בתוך השיוט עצמו".
אתה רואה את עצמך באולימפיאדת בייג'ין 2008?
"בשביל להגיע לשם אני צריך לנצח את גל פרידמן וגולשים אחרים בארץ. כרגע אני מתאמן עם גל ואנחנו בקשר מעולה. אני צעיר ויש בינינו הבדלי ניסיון עצומים, הוא יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות ואני עדיין לומד. אם אני אצליח לנצח אותו, זה כבר לא יהיה מעניין להשתתף באולימפיאדה עצמה, אבל ללא ספק זה יהיה הישג אדיר".
אני מקשיבה לך וחושבת האם בים יש גם צד מפחיד בעיניך.
"בטח. לפני חודש הלכתי לגלוש בחיפה בסערה מטורפת. גלשתי שם ובגל הראשון שניסיתי לעבור נשבר לי החלק שמחבר בין מפרש לגלשן. שחיתי שעות בתוך הים, ניסיתי לגלוש ככה אבל לא הצלחתי. הגעתי לחוף אחר שאמורים להיות בו פחות גלים, אבל מה שקרה זה ששם כן היו גלים, שלקחו ממני את הציוד. עזבתי את הציוד ושחיתי על קייק והצלחתי לחלץ חלק מהציוד. אחרי שעה נוספת הגיעה סירת משטרה לחלץ אותי. בהתחלה פחדתי שאני אסחף לסלעים ואשבר עליהם עם הציוד, יחד עם זאת ידעתי שיהיה בסדר".
אחת התכונות היפות ביותר של נמרוד היא הצניעות המקסימה שלו. הוא מדבר על האליפויות בהן קטף מדליות בחוסר התלהבות ומתאר את ההישגים שלו כאילו שמדובר בדבר שבשגרה. הוא יגיע רחוק, תאמינו לי. יש לו את כל המרכיבים שמהם עשויים הכוכבים האולימפיים.
בא לכם לראות קטע וידאו מגניב עם גלשן ועפיפונים? הנה הקיט סרפינג


