גברת עם סלים - חלק א'
נעמה שיינמן מלמדת אתכם להזהר מכל המוזרים, המשוגעים, המציקים והמקשקשים בפלאפון בזמן הנסיעה באוטובוס. להגיע הביתה בשלום: כתבה ראשונה בסדרה
גברת עם סלים
כל מי מאיתנו שיצא לו לנסוע הרבה באוטובוס, כמוני למשל, כבר מכיר את כל סוגי האנשים המוזרים שאפשר לפגוש אך ורק על האוטובוס. מבלי שום סיבה ברורה לעין כל המשוגעים למינהם מחליטים לנסוע באוטובוס ואז "על הדרך" הם מנסים להוציא גם אותנו, הנוסעים הנורמליים, משפיותינו. אז למי שעוד לא מכיר, כדי שתוכלו לזהות אותם ולהיות מוכנים מראש, קבלו את הרשימה:
הנוסע שלא שמע על המצאת הדאורדרנט
בדיוק לפני שעה קמתם, מאז הספקתם להתבשם, להתארגן ואפילו לצאת בזמן כדי לתפוס את האוטובוס. לצערכם אין מקום ישיבה ואתם נאלצים לעמוד כשמולכם עומד נוסע אחר. לאט לאט אתם מתחילים להריח ריח לא נעים שמתגבר ככל שאתם מתקרבים לאותו נוסע, אשר מצדו מחייך אליכם חיוך מבויש (כי הוא יודע שהוא מסריח!). אתם נחנקים למוות, מנסים לנשום מהפה ולא מהאף רק כדי להבין שזה לא באמת עוזר, אפילו דרך הפה אתם עדיין מריחים את הצחנה שמגיעה ממולכם. תוך כדי סחרחורת אתם מתחילים לחפש מקום אחר, לא משנה איפה, העיקר שיהיה מרוחק מהמסריח, ואתם לא מוצאים. עכשיו כבר הגיע הזמן להתפלל, להתפלל שהתחנה שלכם תגיע לפני שתהפכו לכחולים. כאשר התחנה המיוחלת סוף סוף מגיעה ואתם כבר על סף הגוון של דרדסבא, הדלתות נפתחות ואתם בורחים מהאוטובוס כל עוד נפשכם בכם ולוקחים נשימה עמוקה כמו שלא לקחתם בחייכם- ניצלתם.
האישה הזקנה מהחלומות
נכון, אתם צעירים ויפים ובהחלט מסוגלים לעמוד לכמה דקות, אבל אחרי יום שלם גם לכם מתחשק להתכרבל בפינת המושב, לשמוע את "שייגעצ" באוזניות ולהירדם. אלא שבדיוק שאתם כבר בתנוחה הנכונה, וכבר נמצאים בין העולם הזה לעולם החלומות היא מגיעה: האישה הזקנה שדורשת שתפנו לה את המושב כי היא מבוגרת ומגיע לה. ונכון, למדנו מאמא ומאבא שיש לכבד את המבוגרים אבל למרות זאת אנחנו עושים את עצמנו ישנים ולא שומעים (נו יש לנו אוזניות.. אנחנו באמת לא שומעים. מה?!). היא מתעצבנת, ומתחילה להזיז אותנו כדי שנקום. לעיתים היא אפילו משתמשת בכל הבא ליד כדי להעיר אותנו- משמע סל הקניות הענק שלה או מקל ההליכה. בסופו של דבר אנו מתייאשים, קמים (וגם משתדלים להראות הכי "הרגע קמתי משינה אז מה את רוצה ממני?") ומנסים לחפש לנו מקום אחר שברוב המקרים לא קיים.
הנוסע המטריד
אתם נמצאים באוטובוס ולפתע מקבלים שיחת טלפון ממישהו שלא שמעתם ממנו הרבה זמן, אתם מתחילים לקשקש ועם זאת גם מנסים לשמור על השקט, כי לא כולם צריכים לשמוע על מה אתם מדברים, וגם כי אלו שמדברים בקול רם הם ממש מעצבנים. אבל לצערכם הנוסע המטריד יושב בדיוק בספסל לידכםלפניכםמאחוריכם והוא שמע הכל, גם אם אתם מדברים הכי בלחש בעולם (הוא פשוט פיתח שמיעת על). ברגע שתנתקו את הפלאפון הנוסע המטריד יתחיל לשאול אותם המון שאלות על החיים שלכם, על הדברים שדיברתם עליהם בטלפון וכו'. במקרים הגרועים באמת המטריד עלול גם להטיף נגד דברים שדיברתם עליהם ולהגיד מה הוא חושב הכי טוב בשבילך, כי הוא הרי יודע הכל.
אני ממליצה לכם לחייך, להיות נחמדים ולנסות לענות הכי בתמצות שאתם יכולים, כי אם תתעלמו ממנו זה לא יעזור, וכמובן תתפללו שהוא ירד לפניכם.
החייל
אותו ניתן יהיה לזהות במהירות (כאילו דה, הוא לובש מדים) וגם את הבעיה המאד מאד גדולה שלו-התיק. חיילים רבים מחליטים לעיתים לא רחוקות במיוחד לעלות לאוטובוס עם התיק שלהם, לצערנו התיק הזה כולל לפחות חצי מהבית שלהם ואולי גם את הסבתא. ולפעמים בא איתו נשק ארוך ושחור שישמח להיכנס לכם בכתף. כשאתם תשבו לכם בשקט ותנסו להרגע, התיק הגדול הזה עלול לקיים פגישה עם הפניםיד רגל (בחרו את המתאים לכם) ואפילו ליצור סימנים כחולים עד קוצר נשימה. אכן מראות קשים. הצלחתם להתחמק מהמכה של התיק? אל תמהרו לשמוח. ברגע שתרצו לרדת מהאוטובוס אתם עלולים לפגוש את התיק הזה בתור מכשול בדרך החוצה, ואז לאחר שלא תצליחו לקפוץ מעליו (כי אתם לא בכושר והוא ענקי) תמצאו את עצמכם שרועים על הרצפה, כאובים ובטוחים ששברתם משהו בעוד שהזקנה ממקודם מחייכת אליכם ואומרת "מגיע לך!".
חוץ מאלו ישנם עוד כמה וכמה יצורים שחיים להם על האוטובוס ודואגים למרר לנו את החיים. בשבוע הבא "גברת עם סלים - חלק ב'" נכיר את האנשים הנהדרים האלו. ואז נברח מהם.