Fable Anniversary
אחד ממשחקי האקס-בוקס הקלסיים חוזר במהדורה מחודשת, עם גרפיקה ומשחקיות משופרים. האם זו רק מנה של נוסטלגיה, או חוויה שתמצא חן בעיני שחקנים שמעולם לא ניסו את Fable המקורי?
Fable המקורי, זה שיצא לקונסולת האקס-בוקס הראשונה ב-2004, זכור לרבים בעיקר בזכות כל אותם סופרלטיבים מוגזמים מפי פיטר מולינו, גורו המשחקים של מיקרוסופט דאז ומעצב מוכשר שמקפיד להבטיח מעט יותר מכפי שיוכל לקיים. קשה היה לשפוט את Fable מבלי להתייחס למה שאמור היה להיות ואיננו, משחק תפקידים מהפכני שישנה את תפיסתנו לגבי העולם, החיים ומה שביניהם.
דווקא הריחוק מהבליץ התקשורתי ההוא והשקה רכה יחסית, כאילו למעריצים בלבד, מעניקה ל-Fable Anniversary הנחה מסוימת. זו גרסה מחודשת מרשימה במיוחד לרגל חגיגות העשור ל-Fable, ובהעדר כל אותן ציפיות מוגזמות מתגלה המשחק ככותר חביב ומהנה למדי בסך הכל, שעשוי לעניין גם שחקנים צעירים שאינם נוסטלגיים במיוחד כלפי המותג.
עדיין נראה נפלא
בניגוד לגרסאות HD למיניהן שראינו בשנים האחרונות והסתפקו בעדכון גרפי קל ומינימלי למשחקים ישנים, Fable Anniversary נראה ממבט ראשון כמו משחק חדש. הטקסטורות לא רק נוקו ולוטשו אלא צוירו מאפס, כמו גם רבות מהדמויות והמבנים. גם האנימציות ואפילו אפקטים הקשורים בתאורה ובמזג האוויר זכו לשיפור משמעותי, והתוצאה היא גרפיקה עדכנית וחיננית, המותאמת בהחלט לזכרונות חיוביים מהעולם הווירטואלי של ״אלביון״.
בתוך העולם הזה אנחנו משחקים גיבור, חסר שם אך בעל היסטוריה אפלה: משפחתו נרצחה בעת פשיטה על כפר, לאחריה אומץ בידי גילדה מסתורית של לוחמים. ההבטחה הגדולה של Fable היא לחופש פעולה מוחלט המאפשר לנו להיות טובים או מרושעים ככל שמתחשק לנו. החלטות שנעשה בתוך עולם המשחק משפיעות הן על מראה העולם והן על עיצוב הדמות עצמה, ואין סוף ״טוב״ או ״רע״, אם כי מעבר לקוסמטיקה קשה לומר שלהחלטות שלנו השפעה מכרעת על העלילה או התהנגותן של דמויות מפתח (ומכאן אותו אכזבה שהורגשה ב-2004).
פרט לעלילה המוגבלת, ישנן גם מגבלות העולם עצמו. במקום ארץ פתוחה בה אנו חופשיים לסייר כאוות נפשנו, אלביון עשויה מסדרונות צרים וזעירים, עם זמני טעינה לא קצרים ביניהם. כאן גילו של המשחק נחשף, והאריזה הגרפית המרשימה לא עוזרת - קשה להתרגל מחדש לכך שבכל שני צעדים נתקלים במסך טעינה המחזיק אותנו כמה שניות טרם המשך ההרפתקה.
אקשן בעייתי אך מהנה
גם מערכת הקרבות לא הזדקנה היטב, ועברה שינויים קלים מידי לטעמי. למערכת נעילת המטרות הרגל קבוע להתביית תמיד על הדמות הלא נכונה, כולל כאלו שנמצאות בכלל בצד שלכם. חבל שקשה כל כך לכוון ולפגוע, שכן מגוון אפשרויות הלחימה מרשים למדי: מחרבות וסכינים, דרך קשתות משוכללות ועד קסמים רבי עוצמה. כל שילוב בין אלו אפשרי ויוצר סגנון מהנה וייחודי, לו מפריעים רק הבאגים והתקלות המעצבנות.
ובכל זאת, Fable Anniversary הוא משחק שכיף לשחק בו בעיקר בזכות האווירה. זו אינה אפלה ורצינית מידי, כמו רוב משחקי התפקידים בימינו, אלא קלילה ומשעשעת. הדיאלוגים נעים בין המטופשים לקורעים מצחוק, והדמויות ינצלו כל הזדמנות להגחיך עצמן להנאתכם. מאחר ולא מדובר במשחק קשה מאוד, בסופו של דבר אפשר להתגבר על מערכת הקרבות הבעייתית, לנצח במפגשים עם מפלצות משונות ולהמשיך הלאה בהנאה מרובה.
Fable Anniversary הוא, אם כן, הצלחה. מצד אחד הוא בהחלט מספק לאלו ששיחקו בכותר המקורי ונהנו ממנו חוויה נוסטלגית, ומצד שני עבר די שיפורים בכדי ששחקנים צעירים שמעולם לא התנסו בו יוכלו לסיים את ההרפתקה מבלי להרגיש שהיא פרימיטבית יתר על המידה. אפשר היה, כנראה, לשפץ ולשפר עוד יותר, אך גם כך מדובר בחבילה מרשימה בהשוואה לרוב החידושים שראינו לאחרונה.