ביקורת: FIFA 14
סדרת משחקי הכדורגל הפופולרית בעולם חוזרת למופע אחד אחרון טרם השקת קונסולות הדור הבא. האם החידושים מצדיקים רכישה נוספת?
השנה תוכלו למצוא על מדפי החנויות שני משחקים שונים הנושאים בגאון את השם "FIFA 14". הראשון מבוסס על טכנולוגיה חדשה לגמרי ומבטיח להביא עמו מהפכה אודיו-ויזואלית, הנשענת על יכולותיהן המרשימות של קונסולות הדור-הבא. השני, אותו נזדמן לנו לנסות בעצמנו, מיועד למחשב האישי ולקונסולות הדור הנוכחי.
היינו יכולים לצפות כי מירב תשומת הלב תושקע בגרסאות הדור-הבא, ואכן נדמה שרוב המאמץ השיווקי של EA התמקד בהן. עד הרגע בו הכנסנו את תקליטור המשחק לקונסולות הפלייסטיישן 3 הישנה והטובה שלנו, לא היינו בטוחים למה עלינו לצפות. אכן, הגרסה השנתית לא מביאה עמה מהפכות גדולות - אך צוות הפיתוח בהחלט לא התבטל. במקומם של חידושים מאסיביים והופכי עולמות, FIFA 14 מביא עמו רשימה ענקית של שיפורים ועדכונים המספיקים בהחלט כדי לשמור על מעמדו כמשחק הכדורגל הממוחשב הטוב ביותר.
שליטה מושלמת בכדור
אולי כדאי שנתחיל דווקא במה שלא השתנה: ממבט ראשון, FIFA 14 נראה זהה למדי לקודמו. קשה כבר להוציא הישגים גדולים יותר מהקונסולות הוותיקות, ובעוד שמעולם לא מצאנו סיבה להתלונן על הגרפיקה במשחקי פיפ"א השוואה לגרסת הפלייסטיישן 4 מבהירה כי החומרה המזדקנת בכל זאת מתקשה ללמוד תרגילים חדשים.
ואולם בעוד שרמת הפירוט והמראה הכללי של המגרש לא השתנו באופן מהותי, מערכת האנימציות זכתה לשדרוג עצום. במשחקי כדורגל, אנימציה אינה רק עניין וויזואלי - תנועת השחקנים ומגוון אפשרויות הריצה והפעולה שלהם היא אולי הדבר החשוב ביותר במשחק. FIFA 14 מביא עמו מערכת חדשה בעלת שם בנאלי למדי, Precision Movment, אך זו מעידה על עצמה באופן מדויק: השליטה בכדור ובשחקנים נעשתה מדויקת וריאליסטית מתמיד.
שיפור משמעותי נוסף נרשם בגזרת האינליגנציה המלאכותית, והוא מורגש במיוחד דווקא בכל הנוגע לשחקני קבוצתכם. אם בעבר הייתם חשים צורך לאלתר מהלכים שבינם ובין כדורגל אמיתי אין כל קשר, הפעם השחקנים רצים עמכם ו"מבינים" בדיוק למה אתה מכוונים. פעם אחר פעם מצאתי את עצמי מרכיב מהלכי מסירות מרגשים שבהם כל שחקן מצא את מקומו כבמטה קסם. כך נראית קבוצה מאומנת היטב, ולא כזו שמורכבת מרובוטים חסרי רגשות.
כמעט משחק תפקידים
אם ב-FIFA 13 ראינו צמצום בלתי מוסבר באפשרויות המשחק ומגוון המצבים, הרי שב-FIFA 14 מיהר הצוות לתקן ואף להעשיר את מגוון האתגרים. הגדול והחשוב מכולם, Ultimate Team, הפך כמעט למשחק תפקידים שבו מעניקים לכל שחקן תכונות אופי עקרוניות כמו "צלף" או "אמן", המכתיבות את כישוריו במגוון תחומים. זו למעשה המקבילה של פיפ"א לעצי שדרוג דמויות הנראים בדרך כלל במשחקי RPG מערביים, ומסקרן יהיה לגלות לאן ילקח המשחק הלאה מכאן.
אז מה קיבלנו בסופו של דבר? את הדרמות הגדולות השאירו באלקטרוניק ארטס לגרסאות הפלייסטיישן 4 וה-Xbox One, ולשחקני הדור הנוכחי הם מגישים משחק שנראה אותו הדבר - אבל מרגיש מהודק וריאליסטי יותר. אם תטענו כי מדובר בליטוש שלא יכול להצדיק רכישה של משחק מלא, לא נתווכח. FIFA 13 היה ונותר משחק כדורגל מצוין, והמשכו לא משנה זאת. אבל מי שרוצה את הגרסה הטובה, המלאה והמהנה ביותר של FIFA, לא תהיה לו ברירה אלא לפתוח את הארנק ולרכוש גם את המהדורה השנתית, לפחות עד שיגיעו גם אלינו הקונסולות החדשות.
