ביקורת: The Stanley Parable

אתם צריכים לשחק ב- The Stanley Parable.

אני לא רואה טעם לשכנע אתכם בכך שהוא שווה את המחיר שלו - 15$ עבור כמה שעות ספורות של בידור. או שאתם שייכים לקבוצת האנשים שחושבים שזה מחיר שסביר לשלם, או שאתם שייכים לקבוצת האנשים שיחכו למבצע Steam לפני שהם יקנו אותו. מה שאני כן רוצה לשכנע אתכם זה שהוא ראוי לזמנכם יותר מכל משחק אינדי אחר שנמצא באותה קטגוריית מחיר וזמן משחק כמוהו.

אבל יש לי בעיה. אני לא באמת רוצה לספר לכם שום דבר על The Stanley Parable. אז אם אתם מוכנים לסמוך עלי בקטע הזה, פשוט לכו לשחק בדמו של המשחק (הוא מכיל קטעים מקוריים לגמרי שלא מופיעים במשחק), ואם נהנתם ממנו - קנו את המשחק המלא. ואז תפסיקו לקרוא את הפוסט הזה, ותחזרו בעוד שעתיים/שלוש, אחרי ששברתם איזה קיר רביעי אחד או שניים. או עשרה.

זה לא מספיק לכם? אתם חשדניסטים? ובכן, שחקו בדמו בכל זאת. אחריו לא יהיה לכם שום שמץ של מושג על מה המשחק, אבל אתם כן תכירו את אחד המשתתפים החשובים בו. הקריין. כי אחד מהדברים הכי חשובים שאפשר להגיד על The Stanley Parable בלי להרוס שום דבר מתוכו הוא שהוא כתוב נהדר, והטקסטים שלו מבוצעים בצורה מצויינת ע"י הקריין שלו. ואם ההומור של הדמו שעשע אתכם אפילו קצת, במשחק המלא יהיו קטעים שיפילו אתכם על הרצפה. באמת. אני לא זוכר מתי הפעם האחרונה שמשחק כלשהו הצחיק אותי כל כך. אולי פורטל 2. וגם על זה אני לא סגור.

אז הנה. יש בו קריין, הוא כתוב טוב, ומאוד מצחיק. אני יכול גם להוסיף שהוא כנראה יגרום לכם להרהר קצת באשליית הבחירה החופשית בעולם משחקי המחשב. אשליה שהוא מכניס לבלנדר ומוציא אותה החוצה כשהיא מבולגנת ומדממת אבל מספקת תובנות חשובות. אה, ויש לו אצ'יבמנטים נהדרים.

עדיין לא מספיק לכם? טוב, נו. אז אני אפרט טיפה יותר. אבל אני לא מבין למה אתם פשוט לא הולכים לשחק בו וזהו.

The Stanley Parable הוא משחק Exploration אינדי בגוף ראשון, בו אתם משחקים את סטנלי. סטנלי, כך הקריין יספר לכם, הוא בחור שעובד בעבודה משרדית משעממת שמגלה יום אחד שכל חבריו למשרד נעלמו לחלוטין. סטנלי, כך הקריין יספר לכם, רצה לברר מה קורה, אז הוא הלך לחדר הישיבות, ולשם כך הוא לקח את הדלת השמאלית.

מכאן והלאה העניינים יתחילו להתדרדר. או שלא. זו הבחירה שלכם.

The Stanley Parable הוא משחק שלוקח את כל קונספט הבחירות האישיות במשחקי מחשב ומטיח אותו במה שללא ספק היה נקרא "הקיר הרביעי" לפני שהוא פירק אותו לגורמים במטח כבד של הומור וארונות מטאטאים. אתם עלולים לציית לקריין. אתם עלולים לא לציית לו. אבל יהיה לו תמיד מה להגיד על זה. המשחק תמיד יגיב לכם. גם כשיהיה לכם רעיון מקורי ומהפכני - המשחק יהיה שם. מחכה לכם עם איזשהו מונולוג שנון, או פיסה נהדרת של עיצוב שלבים.

פה ושם אתם עלולים לעשות כמה דברים שלא יעוררו תגובה בהתאם מהקריין או מהמשחק, אבל זה לא שחשבתם על אפשרויות שיוצרי המשחק לא חשבו עליהם - כי אם המשחק לא מגיב בצורה כלשהי לאפשרויות האלה, הן לא היו באמת בעלות משמעות כלשהי, לא? רק פעולות שאתם עושים שהמשחק מכיר בקיומן הן בעלות משמעות כלשהי, אז זה אומר שאתם בעצם לא יכולים לבחור לעשות שום דבר שמפתחי המשחק לא נתנו לכם לעשות קודם? איזה מין בחירה חופשית זו?!

כן, סליחה. כזה הוא The Stanley Parable. משחק שמצחיק אתכם, אבל גם גורם לכם לחשוב. משחק מטופש להחריד אבל חכם במפתיע. משחק שמשתנה כל הזמן - לעתים בתבנית ידועה מראש, לעתים בצורה אקראית לחלוטין. משחק שאתם יכולים לסיים בתוך חמש דקות, אבל כנראה שתשחקו בו שוב, ושוב, ושוב, עד שתחשפו את כל הסופים האלטרנטיביים שמסתתרים בו, ה- Easter Eggs המצחיקות, מנסים לסחוט עוד ועוד תגובות מהקריין. כנראה שיעברו לפחות שעתיים/שלוש עד שתתחילו למצות את כל האפשרויות השונות שהוא מציע. ואז תחזרו לשחק בו שוב.

קשה לי לתאר עד כמה אני שמח שמשחק כמו The Stanley Parable קיים. קשה לי לתאר עד כמה כל גיימר שמכבד את עצמו חייב לעצמו שעתיים/שלוש עם הדבר הזה. אם קשה לכם להצדיק תמחור של שעתיים/שלוש ב- 15$, אז אין מה לעשות - תאלצו לחכות לאיזשהו מבצע עתידי. אבל אל תתנו ל- The Stanley Parable לחמוק מהרדאר שלכם. אתם חייבים לשחק בו. בשבילכם. בשביל סטנלי. בשביל הספרה 8.

אתם יכולים לקנות את The Stanley Parable או לשחק בגרסת ההדגמה שלו דרך העמוד שלו ב- Steam, ואני ממליץ בחום לעשות את שניהם.

טור זה הופיע בבלוג "גיימפאד", והוא מתפרסם כאן תחת רישיון רשיון ייחוס-שיתוף של Creative Commons