איך מצליחים לחסוך כשהמחירים במשק גבוהים?

צרכנות נבונה, יוקר המחיה, גובה הריבית, כלכלת משפחה, התנהלות פיננסית - אלה מושגים שלא יורדים מהכותרות בישראל. כתבות בכל אמצעי התקשורת מספרות לנו איך להשוות בין מחירי סלי הצריכה בסופרמרקטים השונים, איפה כדאי למלא דלק בזול, איך לצמצם בהוצאות החודשיות וכמה מאתנו גומרים את החודש וכמה לא.

השילוב של יוקר המחיה המעיק ואי-הוודאות הכלכלית, מוביל רבים לקבל החלטה שגויה לחשוב רק על 'כאן ועכשיו', בכל מה שקשור לענייניהם הכספיים, ולא לנהל תכנון פיננסי מושכל לטווח הרחוק. במצב כזה רבים מעדיפים להשאיר את כספם בעו"ש, אחרים נוטים להוציא יותר ולבזבז את מה שלא נחסך. אלה וגם אלה מאבדים את היכולת לנהל לעצמם מטרות ויעדים כלכליים לטווח בינוני וארוך בביטחון מלא.

מעבר לשמירת כסף בצד לכל מטרה שלא תהיה, החיסכון הוא מצב פסיכולוגי שצריך להתרגל אליו ולשנות לא מעט הרגלים למענו, ובעיקר - לא כדאי לוותר עליו, גם כשנדמה שאין מאיפה.

לבחור את הפיקדון שמתאים עבורך

יש מי שפונים מבחירה, ומתוך מוכנות לסכן את כספם לטובת השגת תשואה גבוהה לאורך זמן, לאפיקים בעלי ממד תנודתי – כמו לדוגמה השקעות בעלות רמת סיכון גבוהה בשוק ההון.

לעומתם חוסכים אחרים יכולים לבחור להשקיע בפיקדונות באחד הבנקים, לטווח קצר או ארוך, וגם להבטיח לעצמם נזילות גבוהה באופן שיעניק להם תחושת ביטחון, שאם יתעורר צורך דחוף, הם יוכלו למשוך את כספם ולהשתמש בו.

משה לביא, מנהל מחלקת פיקדונות בבנק מזרחי-טפחות, מציין כי "כדי להחליט איך וכמה לחסוך יש להצליב מספר משתנים, בהם: רמת ההכנסות וההוצאות, רמת החיים, מצב משפחתי כעת ובעתיד, התחייבויות פיננסיות, תוכניות לעתיד ותקופת חיסכון. הגדרת משתנים אלו וניתוחם יביאו להחלטה הנכונה ביותר לכל חוסך וחוסכת - איזה פיקדון או חיסכון יתאימו להם ובאיזו רמת נזילות.

"בנוסף, עולם הפיקדונות מאוד אלסטי ויש בו התאמה ומענה לצרכים. כך למשל, לקוח שרוצה ליהנות מהכנסה חודשית (ע"ח הריבית) במהלך חיי הפיקדון, יכול לבחור במוצר פיקדון המבטיח קצבה חודשית ופתרונות רבים נוספים".

מתי וכמה להשקיע?

סכום החיסכון החודשי נגזר מהמטרה ומהיעד אליו מכוון החיסכון. חשוב מאוד שהסכום אותו חוסכים יהיה מתוכנן מראש ויהיה חלק בלתי נפרד מתכנון ההוצאות החודשי. מי שבונה על חיסכון ממה שנשאר בסוף החודש, יגלה מהר מאוד שלא נשאר דבר, בוודאי לא משהו שאפשר לבנות בעזרתו עתיד מוגדר וברור.

רגע לפני שפותחים בתוכנית חיסכון, יש להגדיר:

· מהי מטרתה

· מהו הסכום הסופי המבוקש

· מהו תאריך הפירעון

למשל, אתם מבקשים לחסוך לילדכם סכום כסף שישמש אותו ללימודים או לנסיעה לחו"ל, או פשוט ל"התחלה טובה" אחרי הצבא. אתם מחליטים שהסכום הריאלי הוא 80,000 ₪. אם תחלקו סכום זה ב-20 שנות חיסכון, תגלו שעליכם לחסוך כ-320 ₪ בחודש לשם כך (ללא חישובי ריבית והצמדה).

או למשל, כאשר מדובר בהשלמה לחיסכון פנסיוני. משה לביא מסביר: "בשנים האחרונות, בנוסף לעלייה ביוקר המחיה, אנו עדים לשחיקה בסכומים החודשיים שיש לחוסכים הפנסיוניים בשל עלייה בתוחלת החיים. על רקע זה עולה חשיבות החיסכון לטווח ארוך. יש שתי אלטרנטיבות: השקעה בשוק ההון או חיסכון בפיקדונות בנקאיים. רוב הלקוחות הם שמרנים שונאי סיכון, והפיקדונות נותנים מענה לצרכים שלהם".

לחסוך גם סכומים חד פעמיים

בין אם מדובר במאות בודדות או באלפי שקלים בחודש, לרובנו יכולת פיננסית שונה בהעברת כספים לחיסכון. שימו לב, הסכום שעובר לחיסכון יכול להגיע ממקורות נוספים מלבד הכנסתכם השוטפת, כמו קצבת הילדים המתקבלת מביטוח לאומי. כמו כן, כדאי לנצל סכומי כסף חד פעמיים שקיבלתם כמו דמי הבראה, בונוס בעבודה, מתנות מאירועים גדולים והחזרי מס.

"הוראת קבע זה מוצר שהוא מעין 'קופה קטנה' שמייצרת עתיד שלא ציפית לו", אומר משה לביא. "אנשים שמפנימים את זה מבינים שבהשקעה של סכום קטן בטווח זמן ארוך הם יכולים לייצר עתודות שהן דרמתיות".

הבהרות:

· האמור לעיל הינו בבחינת מידע בלבד ואינו מהווה הצעה להפקדה בפיקדונות או ייעוץ השקעות ואינו מהווה תחליף לייעוץ כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים הפרטניים והמיוחדים של כל אדם.

· פרטי ההצעה המחייבים הינם בהתאם לתנאי הפיקדונות הרלוונטיים וכפופים לתנאי הבנק ולשיקול דעתו.

· מס ינוכה כחוק.

· אין באמור משום הבטחת תשואה ו/או הבטחת רווח בין במישרין ובין בעקיפין.

· הבנק רשאי לשנות את התנאים בכל עת ללא הודעה מוקדמת.