הקרב שלא נגמר: הליווי הנפשי לחיילים בודדים

מאז ה-7 באוקטובר נרשמה עלייה חדה במספר הצעירים המתמודדים עם תסמיני טראומה ופוסט טראומה בעקבות השירות הצבאי. עבור חיילים בודדים רבים, המתמודדים עם המצב ללא תמיכה מהמשפחה, הקושי הזה הופך מורכב במיוחד ולעיתים גם שקט ובלתי נראה.

אבל הצורך בליווי רגשי לא התחיל במלחמה. עבור רבים מהחיילים הבודדים, הוא מלווה אותם הרבה קודם – לעיתים עוד לפני הגיוס. שני, חיילת משוחררת יוצאת החברה החרדית, מכירה את התחושה הזו מקרוב. "לא האמנתי שמישהו באמת יראה אותי ויהיה שם בשבילי", היא מספרת. "אבל משהו בדברים ששמעתי גרם לי לנסות".

לא תמיד יודעים לבקש עזרה

המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין מלווה אלפי צעירים וצעירות לפני הגיוס, במהלכו ולאחר השחרור, ומבקש להעניק להם תחליף אמיתי לבית ולמשפחה. לצד סיוע כלכלי, לוגיסטי וחברתי, הליווי הרגשי הפך בשנים האחרונות לאחד המרכיבים המרכזיים בפעילותו – כזה שמבקש לתת מענה גם למה שקורה במהלך השירות, אך גם למה שמתעורר סביבו ואחריו.

הדרך לטיפול לא תמיד מתחילה ביוזמה של החייל עצמו. "יש כאלה שאפילו לא מבינים שהם צריכים ליווי רגשי", מסבירה טנדלר. "במקרים כאלה, הרכז – שהוא דמות נוכחת בחיים שלהם לאורך זמן – מזהה שינוי בהתנהגות, ירידה בתפקוד או הסתגרות, ומציע להתחיל תהליך. הרבה פעמים, במיוחד בקרב עולים חדשים, יש גם חשש מהרעיון של טיפול, כי הוא נתפס כמשהו שלילי. אבל כשהרכז מלווה את התהליך, זה מאפשר להם להיפתח לאפשרות הזו".

לתרומה למרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין >>

https://my.israelgives.org/he/fundme/reshet2026

היא מביאה כדוגמה את "דורון" (שם בדוי), קצין מצטיין שעבר בילדותו פגיעה מינית. "הוא לא דיבר על זה במשך שנים, אבל אחרי השחרור, כשהמסגרת הצבאית הסתיימה, זה התחיל לצוף. הרבה פעמים דווקא המעבר לאזרחות הוא רגע שבו אין כבר הסחות, והדברים עולים במלוא העוצמה. ברגע הזה הוא פנה וביקש טיפול".

לא רק להפנות – להתאים אישית

ההתאמה לטיפול אינה טכנית – היא אישית ומדויקת. "הרכז מכיר את החייל ומנסה להבין מה עומד מאחורי הקושי", מסבירה טנדלר. "לפעמים זו העדפה למטפל או מטפלת בהתאם לחוויות עבר, לפעמים זו שפה – במיוחד עבור עולים – ולפעמים זו הבחנה בין צורך בטיפול קצר מועד סביב אירוע נקודתי, לבין תהליך עומק של עיבוד חוויות חיים מורכבות".

עבור שני, החיבור הזה היה נקודת מפנה. "כשהגעתי למרכז, הרגשתי שמישהי באמת רואה אותי – לא מתוך חובה, אלא כי באמת אכפת לה", היא מספרת. "זה היה רגע מאוד משמעותי עבורי, כי לפני זה לא היה מי שידאג לי ככה. זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שיש מישהו שמסתכל מעבר למה שאני אומרת, ורואה גם את מה שאני לא מצליחה לבטא".

לתרומה למרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין >>

https://my.israelgives.org/he/fundme/reshet2026

"חייבים להרחיב את המענה"

מאז פרוץ המלחמה הביקוש לליווי רגשי רק הולך וגדל – במיוחד בקרב משרתי מילואים בודדים. רבים מהם נקראו לשירות ממושך בתנאי לחץ, נחשפו לאירועים קשים ונדרשו להתמודד עם תחושות של אובדן, חרדה ושחיקה, לעיתים ללא כל מערכת תמיכה משפחתית שתסייע להם לעבד את החוויות הללו.

"ראינו עלייה משמעותית בפניות", אומרת טנדלר. "בעיקר בקרב חיילים ישראלים שאין להם עורף משפחתי. הבנו שאנחנו חייבים להרחיב את המענה – ומשם נולד שיתוף הפעולה עם שיבא".

במסגרת התוכנית, חיילי מילואים בודדים יכולים לקבל אבחון מקצועי והפניה למרפאה הקרובה לביתם, כחלק ממיזם "חוזרים לחיים" של בית החולים שיבא. הטיפול ניתן על ידי מומחים בתחום הפוסט טראומה, ובסבסוד של העמותה, במטרה לאפשר להם להתחיל תהליך גם במצבים שבהם לא היו פונים לכך באופן עצמאי.

אחת התופעות הבולטות שעלו בעקבות המלחמה היא מה שמכונה "טראומה על טראומה" – מצב של טראומה מורכבת, שבו חוויות עבר שלא עובדו מתעוררות מחדש בעקבות אירועי הלחימה. "אנחנו רואים יותר ויותר מקרים כאלה", אומרת טנדלר. "לפעמים החוויה שנשארת היא דווקא מהעבר, ולא מהקרב עצמו – וזה מחייב טיפול שמבין את המורכבות הזו".

עבור שני, המסר ברור. "זה מקום שבו רואים אותך באמת, גם כשאת לא יודעת איך לבקש עזרה", היא אומרת. "לא חשבתי שאצליח להיפתח ככה. זה אפשר לי לשחרר דברים שהחזקתי הרבה זמן, ולהרגיש שאני לא צריכה להתמודד עם הכול לבד".

לתרומה למרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין >>

https://my.israelgives.org/he/fundme/reshet2026