"אף חייל בודד לא נשאר לבד": המרכז לחיילים בודדים מתרחב
יותר חיילים, יותר צרכים – ויותר מענה. בשנה האחרונה הרחיב המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין את פעילותו, והשנה יגיע לראשונה גם לצפון הארץ. עבור אלפי חיילים וחיילות בודדים, המשמעות היא אחת: יש להם בית. "מבחינתנו, כל חייל בודד צריך לדעת שיש לו למי לפנות – בכל מקום בארץ", משתפת מנכ"לית העמותה
על רקע העלייה החדה במספר החיילים הפונים לקבלת סיוע, בעיקר מאז תחילת המלחמה, המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין הרחיב בשנה האחרונה את פעילותו באופן משמעותי. לצד הגידול בהיקף הפעילות, בעמותה פועלים להרחבת המענים ולפריסה גאוגרפית רחבה יותר, במטרה להגיע לחיילים בודדים בכל רחבי הארץ – עולים חדשים לצד ישראלים חסרי עורף משפחתי, קבוצה שהלכה והתרחבה בפעילות העמותה לאורך השנים.
כיום מפעילה העמותה שישה בתים לחיילים וארבעה מועדונים ברחבי הארץ, ומלווה כ-5,000 חיילים וחיילות בודדים מדי שנה, ומעניקה להם מעטפת ליווי החל משנה לפני הגיוס ועד חמש שנים לאחר השחרור. מאז הקמתה בשנת 2009, ליוותה למעלה מ-20,000 חיילים ומשוחררים.
לתרומה למרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין>>
https://my.israelgives.org/he/fundme/reshet2026
מדרום ועד צפון: מענה בפריסה ארצית
ההתרחבות המשמעותית ביותר בשנה האחרונה באה לידי ביטוי בפריסה הגאוגרפית. עד לאחרונה עיקר הפעילות של העמותה היה באזור המרכז והדרום, אך בפברואר 2026 נפתח מרכז חדש בחיפה, המספק לראשונה מענה גם לחיילים הבודדים באזור הצפון.
"החלום לפתוח פעילות בצפון קיים כבר שנים", מספרת ליאורה רובינשטיין, מנכ"לית העמותה. "ראינו שמגיעים אלינו חיילים מהקריות, מחיפה ומהצפון – אבל בפועל, רוב הפעילות התרחשה במרכז". הפער הזה יצר קושי ממשי עבור החיילים. "חייל מהצפון שמשרת בשירות אינטנסיבי לא יכול להגיע בערב שישי לתל אביב. המשמעות היא שההיבט הקהילתי – שהוא קריטי עבורם – כמעט לא מתקיים".
לדבריה, ההבנה הזו הובילה להחלטה אסטרטגית: "הבנו שיש אוכלוסייה שלמה שלא מקבלת מענה מיטבי. ההתרחבות לצפון נועדה לתת להם קהילה קרובה, לא רק שירות".
במקביל, הורחבה גם הפעילות הקהילתית בירושלים עם פתיחת מועדון חדש במרכז העיר, מהלך שהוביל להכפלת מספר המשתתפים בפעילויות העמותה. בעמותה פועלים להרחבת תחום הדיור בהתאם לאזורי הביקוש, כחלק מתוכנית צמיחה ארוכת טווח. במסגרת תפיסה זו, נפתח בשנה האחרונה בית חדש לחיילים בודדים בהרצליה, שמרחיב את המענה גם באזור השרון ומצטרף למערך הדיור ההולך וגדל של העמותה.
"הייתי לבד בחגים – ולא ידעתי שיש פתרון"
מאחורי הנתונים עומדים סיפורים אישיים של אלפי חיילים וחיילות, שעבורם המפגש עם העמותה היה נקודת מפנה.
שחר שילת כהן, חיילת משוחררת יוצאת החברה החרדית, מספרת כי במהלך שירותה מצאה את עצמה מתמודדת לבד – כלכלית ורגשית. "לא הכרתי כלום", היא אומרת. "הצבא לא מחבר לעמותות ולא באמת מסביר שיש כאלה. החלק הכי קשה היה שבתות וחגים – אתה פשוט לבד".
כדי להתמודד, מצאה לעצמה פתרון זמני: "הייתי נוסעת לעבוד באילת, כדי שיהיה לי איפה לישון ומה לאכול. ככה העברתי חגים". אך שחר מתארת שתחושת הבדידות לא נעלמה. "בראש השנה ישבתי בחדר האוכל של המלון, ראיתי משפחות מתאחדות – ופשוט בכיתי. באותו רגע אמרתי לעצמי שבפסח אני לא עושה את זה שוב".
על העמותה גילתה רק במקרה, באירוע שהתקיים בבסיס לכבוד החיילים הבודדים. "שאלתי חייל אחר איפה הוא עושה את החג. הוא סיפר לי שיש עמותה לחיילים בודדים שקוראים לה מייקל לוין, ושסגרו להם ארוחת חג במלון. הייתי בהלם, באמת לא ידעתי שיש משהו מעבר לצה"ל".
שחר ביקשה ממנו לחבר אותה לעמותה, אך ההרשמה לערב חג כבר נסגרה. למרות זאת, החליטה לנסות. "למזלי, האחראית חזרה אליי כבר באותו יום. העברתי לה פרטים והיא פשוט דאגה לי", מספרת שחר, ומוסיפה: "לא ציפיתי שמישהו יטרח ויעשה בשבילי. מה הסיכוי שמישהו ימצא לי מקום בכזאת התראה קצרה? אבל הם עשו את זה".
לתרומה למרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין>>
https://my.israelgives.org/he/fundme/reshet2026
"פתאום אתה לא חריג – אתה חלק"
החוויה הזו, לדבריה, הייתה נקודת מפנה: "באותו חג פגשתי מלא אנשים שהם בדיוק כמוני. זה כל כך כיף להגיע למקום שבו אתה חלק ולא זן מוזר ששואלים אותו שאלות. לא מרגיש מוזר או חריג – אלא פשוט חלק". מאותו מפגש נוצרו גם קשרים שנשארו עד היום. "התיישבתי ליד אחד השולחנות, ומצאתי את החברים הכי טובים שלי. גם הבחורה שישנה איתי בחדר עדיין חברה שלי עד היום".
לדבריה, התרומה של העמותה חורגת הרבה מעבר לסיוע נקודתי: "העמותה היא כמו בית בשביל החיילים הבודדים. בגדים, אוכל, תווי קנייה, מלגות – אבל גם הרבה מעבר. חיברו אותי לפסיכותרפיסטית בשם ענת, שאני פשוט לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה, והיא ליוותה אותי עוד תקופה ארוכה אחרי שלכאורה הליווי הסתיים".
כיום היא כבר ממשיכה את המעגל בעצמה: "אני עושה ארוחות שישי אצלי, עם חברים מהעמותה – גם כאלה שיצאו מהחברה החרדית. אין יותר כיף מזה".
"לא רק לגדול – אלא לגדול נכון"
בעמותה מדגישים כי ההתרחבות נעשית באופן מדורג ומתוכנן. "הגישה שלנו היא לא לגדול רק כדי לגדול", אומרת רובינשטיין. "אנחנו רוצים להתרחב במקומות שבהם יש צורך אמיתי, ולבנות שם קהילה חזקה ומשמעותית".
לדבריה, המטרה ברורה: "לאפשר לכל חייל בודד, בכל מקום בארץ, להרגיש שיש לו בית – לאורך השירות וגם אחריו". במסגרת ההתרחבות, צפוי להיפתח גם בית חדש בתל אביב, שיספק דיור ללוחמים עולים במהלך שירותם ולאחר השחרור.
שחר מסכמת מנקודת מבטה את הצורך העמוק שמאחורי הנתונים. "הכי חשוב שיבינו – אנחנו צריכים חום, אהבה ותמיכה, ולא רק בשבתות ובחגים. אין לנו אף אחד". ובמקום הזה, לדבריה, העמותה עושה את ההבדל: "אף אחד לא אומר לך 'אין', או שהמשאבים מוגבלים ורק לחיילים צעירים. במייקל לוין פשוט לא אומרים לך 'לא'".
לתרומה למרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין>>