בנק ישראל פוגע בשכבות החלשות במדינה

מדד המחירים שפורסם אתמול על ידי הלמ"ס מצביע על המשך מגמת עליית המחירים בענף הנדל"ן. השוואות מחירי העסקאות בחודשים מאי - יוני 2021 לעומת שני החודשים שקדמו להם מראה כי מחירי הדיור עלו ב-0.6%. על פי הלמ"ס בראייה שנתית עלו מחירי הדיור בלא פחות מ-7.7%.

גם במחירי הדירות החדשות הרשמה עלייה של 3.2%, כלומר 9.2% בראייה שנתית.  אחד המדדים שביצעו את העלייה הגבוהה ביותר שאף משפיעה ישירות על מחירי הדיור הוא מדד תשומות הבנייה. במהלך יולי עלה המדד בשיעור של 0.3%, כאשר מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבנייה בשיעור של 3.6%, וב-12 החודשים האחרונים נרשמה במדד זה עלייה של 4%. העלייה נובעת בין היתר מהתייקרות עולמית של חומרי בנייה – ברזל, זכוכית ושיש.

נתונים אלו מצטרפים לפרסומי בנק ישראל מלפני שבוע (10.8) בהם עלה כי היקף המשכנתאות שניתנו בחודש יולי עמד על 11.5 מיליארד שקל, כמעט כמו נתוני השיא של חודש יוני - אז ניתנו משכנתאות בהיקף של 11.6 מיליארד שקל. על פי בנק ישראל, היקף המשכנתאות שניתן ביולי 2021 גבוה ב-76% לעומת יולי 2020, וב-49% לעומת הממוצע השנתי. נתונים אלו של בנק ישראל מצביעים אף הם על עלייה גבוהה בפעילות שוק הדיור, המצביעה על כך שהביקוש בשוק לא צפוי לרדת.

בענף הבנייה מעריכים כי מחירי הנדל"ן צפויים להמשיך לעלות בחודשים הקרובים. ראשית, הביקושים בשוק נותרים קשיחים יחסית, ומדד העסקאות החדשות עולה כל הזמן. שנית, התפשטותו המחודשת של הנגיף והשיבוש המתמשך של שרשראות האספקה העולמיות צפוי להעלות עוד את מחירי חומרי הבנייה בכל העולם.

שרת הפנים איילת שקד ושר הבינוי והשיכון זאב אלקין עצמם הודו כי מחירי הדיור צפויים להמשיך לעלות. שקד אמרה בכנס של אתר מגדילים כי "זה לא ריאלי לחלום על ירידת מחירי הדירות, אני לא חושבת שזה יקרה בשנים הקרובות, אני אומרת בכנות. אנחנו נאבקים לעצור או למתן את העלייה הנוכחית. בשנתיים האחרונות הממשלה פשוט לא בנתה מספיק, לא שיווקה מספיק, לא תכננה מספיק ואנחנו עכשיו משלמים מחירים מאוד יקרים". דברים אלו מצטרפים לאלקין שאמר כי "מחירי הדיור יעלו בוודאות".

נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו מסר:

"מצער מאוד שבנק ישראל בוחר שוב להתערב ולא לטפל בבעיה האמיתית של שוק הדיור, ואף להעלות את המחיר דווקא לשוכרי הדירות שאינם יכולים לרכוש דירה.

נקודת התורפה האמיתית, שדווקא בה לא מטפלות ממשלות ישראל לדורותיהן היא ההיצע. בשנת 2020 הגיעו מספר העסקאות המאושרות לכ-26 אלף יחידות דיור בלבד, כלומר שליש ממה שנדרש בשוק. גם הבנייה בקרקעות הפרטיות, שבעבר היוו 40% מהתחלות הבניה, נמצאת בירידה תלולה כתוצאה מניסיון להרוויח מעליית המחירים.

אל מול כל אלו עומדות ממשלות ישראל ופעם אחר פעם מנסות לטפל בבעיה בצורה מלאכותית – לצנן את הביקושים. לכך הצטרף לאחרונה גם בנק ישראל, שחרג מסמכותו וניסה להתערב בשוק הדיור על ידי הורדת משפרי הדיור והמשקיעים. החלטת בנק ישראל לא רק שלא תוריד את הביקוש הטבעי והמחירים, אלא תפגע ישירות בציבור החלש בישראל – שוכרי הדירות. במקום לדאוג לזוגות הצעירים בישראל שאינם יכולים לרכוש דירה בעתיד הקרוב, מעלה להם בנק ישראל את תשלומי השכירות ולא נותן להם אופק אמיתי לרכישת דירה".