"בתחום העלילתי: פרסים לאיפור, לליהוק ובכל תחום אפשרי – ובקולנוע התיעודי?"

הפערים המפתיעים בין ההצלחה המסחררת לה זוכה הקולנוע התיעודי הישראלי בעולם, לבין היחס הדל מצד האקדמיה בטקס פרסי אופיר

והנה עברה עוד שנה והגיע טקס פרסי האקדמיה הישראלית. ושוב, 16 קטגוריות לסרטים העלילתיים, ורק 2 קטגוריות פרסים לסרטי התעודה: סרט תיעודי קצר עד 60 דקות, וסרט תיעודי ארוך. בתחום העלילתי - פרסים לאיפור ופרסים לליהוק וממש כל תחום אפשרי – ובקולנוע התיעודי? כלום... זה המקום לציין שבכל שנה מופקות עשרות רבות של סרטי תעודה, הרבה יותר מסרטים עלילתיים באורך מלא. זה המקום להזכיר שסרטי התעודה הישראליים מגיעים לפסטיבלים הנחשבים ביותר, לתחרויות ולטקסים הבולטים ביותר, לערוצי טלוויזיה ברחבי העולם ולאולמות קולנוע מסחריים, לנטפליקס ולהיכן לא... כדוגמא בלבד - בטבלת צפיית החובה בקולנוע שמפורסמת במוסף "גלריה" מידי שישי - נכללו בשישי האחרון (יום 31.8.18) שני סרטים תיעודיים ישראליים, ורק סרט עלילתי ישראלי אחד.. מבלי להכביר בדוגמאות רבות מדי, ניתן לומר בביטחון שהקולנוע התיעודי הישראלי הוא משמעותי, איכותי, מייצג את ישראל בכבוד בעולם, מהותי לתרבות ולחברה הישראלית, ומרתק לפחות כמו הקולנוע העלילתי. וזאת כאשר תמיכת המדינה בתחום הזה מגעת בקושי ל15% מתקציב תחום הקולנוע, ואילו תמיכת המדינה בקולנוע העלילתי הארוך מגיעה לכ60% מתקציב תחום הקולנוע!. מאות ואלפי יוצרות ויוצרי קולנוע, במאים, מפיקים, צלמים, עורכים, מוסיקאים, ובעלי מקצוע אחרים פעילות ופעילים בעשיה הקולנועית הדוקומנטרית. הגיע הזמן שהאקדמיה הישראלית לקולנוע תתנער מתפישות העבר העבשות ותתייחס לקולנוע התיעודי באותם כבוד ורצינות מקצועית ותוסיף את קטגוריות הפרסים הרלוונטיות לעשיה הדוקומנטרית, לרבות במאי, מפיק, צלם, עורך, מוסיקה מקורית, ופס קול לסרט תיעודי. כאשר אנשי המקצוע בתחום הקולנוע יכבדו את עצמם (ואת חבריהם) בז'אנרים השונים, ניתן יהיה לצפות מהמדינה ושלוחיה שיבטאו את ההתייחסות העדכנית והמקצועית הזו בתקציבי התמיכה לתחומי הקולנוע השונים. הכותבת: דורית ענבר ומנהלת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה NFCT