למה הילד לא מקשיב? להבין את הפער בין שמיעה להקשבה – ולדעת איך לגשר עליו
בכל בית זה קורה: אתם מבקשים לסדר את הצעצועים, להתארגן ליציאה או לכבות את המסך – והתגובה שמתקבלת היא שתיקה, מבט מרוחק או לכל היותר בקשה של "עוד חמש דקות" שלא באמת נגמרות. התחושה הטבעית היא חוסר שיתוף פעולה, ואולי אפילו התעלמות. אבל בפועל, ברוב המקרים מדובר במשהו אחר לגמרי – פער אמיתי בין שמיעה להקשבה, שלא תמיד אנחנו כהורים יודעים לזהות או לגשר עליו

שמיעה מול הקשבה – שני שלבים שונים לחלוטין
שמיעה היא פעולה פיזיולוגית בסיסית: האוזן קולטת גלי קול ומעבירה אותם למוח. הקשבה, לעומת זאת, היא כבר תהליך מורכב הרבה יותר – המוח מפנה משאבים כדי לעבד את המידע, להבין את המשמעות ולהגיב בהתאם.
ילד יכול לשמוע את קולכם, אבל אם הוא שקוע במשחק, במחשבה או בגירוי אחר, ייתכן שהמסר פשוט "חולף לידו". הבנת ההבדל הזה מהווה למעשה את הצעד הראשון לשינוי, עבורו ועבורכם.
מה משפיע על היכולת של ילדים להקשיב?
יש לא מעט גורמים שיכולים להקשות על ההקשבה כמו עומס גירויים בסביבה, רעשי רקע, שיחה בזמן משחק שדורש ריכוז, עייפות, רעב או פשוט תזמון לא נכון. גם סגנון הדיבור של ההורה משפיע – דיבור מהיר מדי, טון סמכותי מדי או שימוש במילים לא ברורות עלולים לגרום לכך שהמסר לא ייקלט.
לעומת זאת, פנייה רגועה, קצרה וברורה, בזמן שבו הילד פנוי רגשית ופיזית, מגדילה משמעותית את הסיכוי לשיתוף פעולה.
כלים מקצועיים שיכולים לעזור לכל הורה
באמצעות תהליך של הדרכת הורים, ההורים מקבלים כלים ומיומנויות שמסייעים להם להפוך את התקשורת עם הילדים לממוקדת וברורה יותר. במהלך ההכשרה ההורים לומדים איך ליצור קשר עין לפני שמתחילים לדבר, לבחור את התזמון שבו הילד פנוי להקשבה, להשתמש בשפת גוף שמזמינה שיח, ולהפחית רעשי רקע והסחות בזמן שיחה חשובה.
פעולות קטנות אך עקביות כאלה יוצרות בהדרגה הרגלי הקשבה שמחזקים את שיתוף הפעולה, ומשפרים את האווירה בבית.
טכניקות יומיומיות לשיפור ההקשבה בבית
כדי לשפר את ההקשבה, אפשר ליישם מספר פעולות פשוטות כחלק מהשגרה המשפחתית:
- התראה מוקדמת – במקום לעבור בבת אחת ממשחק לפעולה אחרת, הודיעו מראש: "בעוד חמש דקות נכבה את הטלוויזיה".
- יצירת מגע וקשר עין – נגיעה קלה בכתף, מבט בגובה העיניים ודיבור בטון רגוע יוצרים פתיחות לשמוע מה יש לכם לומר.
- שפה קצרה וברורה – ניסוח פשוט עם משפטים קצרים מקל על עיבוד המידע.
- חיזוק חיובי – כשהילד מגיב ומבצע, חשוב לשבח ולהראות הערכה על שיתוף הפעולה.
מה עושים כשההקשבה לא משתפרת?
ברוב המקרים, שילוב של מודעות הורית, סבלנות ותרגול עקבי מספיק כדי לשפר את המצב. יחד עם זאת, אם נראה שהקושי בהקשבה חוזר שוב ושוב, מוביל לוויכוחים רבים ומשפיע גם על תחומים אחרים כמו למידה או אינטראקציה עם חברים – כדאי לשקול הערכה מקצועית.
לפעמים מדובר בקושי שמצריך התערבות מקצועית וממוקדת, שתכלול גם את הילד וגם את ההורים, כדי לבנות תשתית תקשורתית יעילה.
הקשבה היא מיומנות נרכשת
חשוב לזכור שהקשבה איננה תכונה שנולדים איתה או רוכשים אותה ברגע אחד – היא נבנית בהדרגה ונשענת על תרגול, חיקוי מהסביבה ותנאים שמאפשרים זאת. כשאנחנו משקיעים זמן ואנרגיה בהכוונת ילדינו להקשבה, אנחנו מעניקים להם כלי לחיים שגם יתרום לקשר איתנו וגם ליכולת שלהם ללמוד, לעבוד ולבנות מערכות יחסים בעתיד.
לסיכום, הקשבה אמיתית מתחילה מהמקום שבו אנחנו כהורים מוכנים לשים לב באמת למילים, לטון וגם למה שלא נאמר. בסוף כשאנחנו לומדים להקשיב לילדים, הם לומדים להקשיב גם לנו.



