מדריך מטופל לבדיקת EMG: מתי עורכים אותה ואיך זה עובד?

בדיקת אלקטרומיוגרפיה (EMG) היא חשובה, מדויקת ומאפשרת גיבוש אבחנות מדויקות במצבים רפואיים רבים: איך בדיוק הבדיקה הגיעה לעולם, מתי צריך לבצע אותה, איך מבצעים אותה ומה קורה אחריה? נענה על כל השאלות האלה כאן בדיקת EMG היא בדיקה נוירולוגית חשובה ביותר, שמבצעים כאשר מתעורר חשד לבעיות שריר ועצב שמובילות לפגיעה תפקודית.

מהי בדיוק בדיקת EMG?
בדיקת אלקטרומיוגרפיה, או כפי שהיא מוכרת לנו יותר, בדיקת  EMG, היא בדיקה שתכליתה לבחון את ההולכה העצבית ואת תגובת השריר. למעשה, המונח אלקטרומיוגרפיה מתאר לא את הבדיקה עצמה אלא את רישום הפעילות החשמלית המתועדת במכשיר הבדיקה - אך השם דבק הן בבדיקה והן ברישום עם השנים.

בכל מקרה, מדובר בבדיקה נוירולוגית באמצעותה מעריכים את מהירות ההולכה בעצבים האחראים על תנועת שרירי השלד, את תגובת העצב ואת תגובת השריר לגירוי העצבי. במצבים רבים מאוד, בהם ניגע בהרחבה בהמשך, מדובר בבדיקה חשובה מאין כמותה.

EMG פרטי בישראל
כיוון שלרוב מדובר במחלות מסוכנות או קשות - הדחיפות לבצע בדיקת EMG היא גבוהה. בשל כך פונים ישראלים רבים לבדיקת EMG פרטי - המאפשר קביעת תורים מהירה יחסית ולא פחות חשוב - פיענוח ואבחון מהיר להגשת טיפול רפואי בהקדם האפשרי.

מהם חלקי הבדיקה?
בדיקת EMG מורכבת משני חלקים עיקריים:

בדיקת הולכה עצבית (NCV): החלק הראשון הוא למעשה לא בדיוק בדיקת EMG אלא בדיקה משלימה שמתבצעת כחלק מבדיקת ה-EMG, שתפקידה לבדוק את ההולכה העצבית בעצבים עוד לפני הגעתה לשרירים. בדיקת ההולכה העצבית, הקרויה גם NCT, NCV או NCS, מתבצעת בחיבור של אלקטרודות לאזורים שונים בגוף, והעברת זרמים קלים דרכן בכדי לבחון את מהירות העברת האותות החשמליים בעצבים הנבדקים.

בדיקת אלקטרומיוגרפיה: החלק השני הוא בדיקת ה-EMG עצמה, ובו מבצעים החדרה של מספר מחטים דקות (בצורה בטוחה ולא כואבת) לשרירים שונים בגוף. לאחר ההחדרה וחיבור המכשיר, הנבדק מתבקש לכווץ את השרירים הנבדקים השונים - בתנועה או בכיווץ של השריר ללא תנועה. המכשיר מתעד את היקף הפעילות החשמלית בשרירים, ולאחר מספר דקות הבדיקה מסתיימת.

מתי מבצעים בדיקת הולכה עצבית, או EMG ?
בדיקות EMG נעשות כאשר קיים חשד למצב רפואי הקשור לשרירים ולעצבים. הן יכולות לסייע באבחון של מגוון מצבים. הבדיקה גם משמשת במעקב אחר התקדמות של מחלות נוירולוגיות מסוימות.

קבוצת המחלות הראשונה שבה בדיקת EMG חשובה: מחלות נוירולוגיות באופי ניווני - טרשת נפוצה, ALS ועוד. במחלות אלה חשוב מאוד לבחון את ההולכה העצבית ואת ההשפעה של הידרדרות ההולכה הזאת על פעילות השרירים, ובדיקת ה-EMG היא בדיקה שמסייעת לאבחנה וגם למעקב אחרי מטופלים עם מחלות אלה.

חשד לנוירופתיות - מחלות עצב שמובילות לסימפטומים כמו כאבים, נימול, אובדן תחושה ואובדן שליטה על שרירים שונים. מצבים אלה יכולים להיות מונונוירופתיים (פגיעה בעצב בודד) או פולינוירופתיים (פגיעה בקבוצת עצבים), כאשר הסוג השני הוא נפוץ יותר. מחלות אוטואימוניות שונות מתבטאות בתצורה של פולינוירופתיה, וכך גם מחלת הסוכרת כאשר היא לא מאובחנת ומטופלת כהלכה (נוירופתיה סוכרתית).
מצבים שקשורים לבעיות שריד שלד - מחלות ניוון שרירי, מצבים אורתופדיים כמו Carpal Tunnel Syndrome או המקביל של תסמונת זו ברגל (Tarsal Tunnal). במצבים אלה בדיקת ה-EMG יכולה לסייע לא רק באבחון של המצב הרפואי עצמו, אלא גם ובעיקר בשלילה של מצבים מורכבים ומסוכנים יותר.

בדיקת EMG: היסטוריה
בקצרה; בדיקה של פעילות חשמלית בשרירים התרחשה כבר במאה ה-17, אך היכולת להקליט ולנתח את האותות החשמליים באופן יסודי התפתחה רק במחצית הראשונה של המאה ה-20. במהלך השנים שופרו טכניקות ההקלטה והניתוח, והן הפכו לכלי חשוב באבחון ומעקב אחר הפרעות שריריות ועצביות.

כבר באמצע המאה ה-17 החלו חוקרים באירופה לגלות את הקשר שבין פעילות חשמלית בתאי הגוף לבין תנועת השרירים, ולקראת סוף המאה ה-18 התפרסם מאמר מדעי ראשון שאימת את הקשר בין פעולה חשמלית בתאי הגוף לבין התכווצות שרירים - המובילה לתנועה של שרירי שלד כפי שאנו מכירים אותה. סביב שנת 1850 החל הפיזיקאי אמיל ריימונד לעבוד על תיעוד פעילות חשמלית של שרירים על ידי אלקטרודות, ובשנת 1890 התבצעה לראשונה בדיקת EMG על ידי המדען הצרפתי אטיין ז'ול-מארי, שגם טבע את המושג אלקטרומיוגרפיה.

בשנים שעברו מאז הבדיקה התקדמה והשתפרה באופן משמעותי, במיוחד עם התפתחות והתקדמות האלקטרודות החשמליות באמצע המאה ה-20. כיום, מדובר באחת הבדיקות הנוירולוגיות הבסיסיות ביותר, המתבצעת בכמעט כל מרכז רפואי איכותי ומשמעותי בעולם המערבי.

הסטטיסטיקות מצביעות על כך שכ-60% מכלל בדיקות ה-EMG מציגות ממצאים קליניים משמעותיים, מה שהופך את הבדיקה ליעילה ורלוונטית במרבית המקרים.

האם הבדיקה מסוכנת? איך מתכוננים אליה?
בדיקת ה-EMG היא בדיקה בטוחה מאוד, אין בה כל סיכון משמעותי לטווח הקצר או הארוך.

בחלק הראשון של הבדיקה לא מתבצעת פעולה פולשנית כלל אלא רק רישום של אותות חשמליים באלקטרודות - הזרמים החשמליים עצמם יכולים להיות לא נעימים בתחילה אבל תוך זמן קצר מתרגלים אליהם ואפילו לא מרגישים אותם.

בשלב השני, בו מוחדרות מחטים דקות לשרירים הנבדקים, יכולה להיות חוסר נוחות מסוימת - אבל גם כאן לא מדובר בפעולה כואבת או פולשנית באופן משמעותי. אורך הבדיקה הוא בין 45 דקות לשעה וחצי (בהתאם למספר השרירים אותם צריך לבדוק), ואחריה ניתן לבצע כל פעולה יום יומית סטנדרטית.

הכנה לבדיקת EMG - מה שחשוב לדעת
לפני בדיקת EMG אין צורך להפסיק נטילת תרופות, ואין מניעה לבצע אותה גם עם תרופות מדללות דם ו/או קוצבי לב. מומלץ להגיע לבדיקה בבגדים קצרים בכדי להקל על בדיקת ההולכה החשמלית, ולא להשתמש בחומרים כמו קרם גוף או קרם ידיים שיכולים לפגוע בהולכה ביום הבדיקה.

אם אתם לוקחים תרופות שיכולות לפגוע בהולכה בעצב או בשריר מסיבה כלשהי - יש להתייעץ עם נוירולוג מטפל לפני ביצוע הבדיקה.

כן רצוי להימנע מליטול תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים לפני הבדיקה. לאחר הבדיקה, עשויה להופיע אדמומיות או כאב קל באזור ההחדרה, שאמורים לחלוף תוך זמן קצר.

לסיכום, בדיקת EMG היא כלי חשוב באבחון בעיות במערכת העצבים והשרירים. היא בטוחה ושכיחה יחסית, ועשויה לסייע רבות בזיהוי וטיפול במגוון מצבים רפואיים. חשוב לבצע אותה כמה שיותר מהר על מנת לזרז את האבחון - וכמובן את הטיפול שהוא ידרוש.