המהפכה השקטה של יוקר המחיה: כך הפך החיפוש אחרי קופון להרגל לאומי
תסתכלו רגע על האנשים סביבכם. על החברים, על בני המשפחה, על העמיתים לעבודה. תשאלו אותם מתי בפעם האחרונה הם קנו משהו אונליין בלי לחפש קודם קופון או הנחה. רובם יתקשו לזכור. ההרגל הזה, שלפני חמש או שש שנים נראה כמו תחביב של חוסכים כפייתיים, הפך בשנים האחרונות לדבר הכי נורמלי בעולם
יוקר המחיה לא רק העלה את המחירים בסופר. הוא שינה את האופן שבו אנחנו חושבים על כל שקל שאנחנו מוציאים. אנחנו כבר לא קונים כמו פעם, לא מסתכלים על מחירים כמו פעם, ולא בוטחים יותר במספרים שמופיעים על מדבקת המחיר. בלי שאף אחד הכריז על זה רשמית, צמחה כאן בשנים האחרונות תרבות צרכנית חדשה.
מה גרם לשינוי?
האינפלציה שפגעה בכיס, ולא הרפתה: כשהמחירים התחילו לטפס במהירות, הצרכן הישראלי הגיב במה שכל בעל בית היה עושה: התחיל לחפש איפה אפשר לחתוך. בהתחלה זה היה במכולת, ביציאות לאוכל בחוץ ובנופש. אבל די מהר ההרגל הזה השתרש גם בקניות אונליין, שעד אז נחשבו לתחום שפחות התעסקו בו.
הנתונים מראים שיותר ויותר ישראלים פשוט מסרבים לסיים תהליך קנייה לפני שהם בודקים אם יש קוד הנחה שיוריד עוד עשרה או עשרים אחוז מהמחיר. זו לא קמצנות, זה היגיון בריא. אם המוצר הוא אותו מוצר וההבדל הוא כמה קליקים, למה לשלם יותר?
האינטרנט הפך את החיפוש לקל: לפני עשור היה צריך לחפש בפורומים, להזין קודים שלא תמיד עבדו, ולקוות שמצאת קופון תקף. היום השוק התמסד. יש אתרים שלמים שמרכזים קופונים ומבצעים, יש קבוצות ווטסאפ פעילות, יש תוספים לדפדפן שמתריעים אוטומטית. החיפוש שדרש פעם חצי שעה, לוקח היום חצי דקה.
איך זה נראה בפועל
הסיטואציה הקלאסית של הצרכן הישראלי החדש מוכרת לכולנו: אתה רוצה לקנות משהו, נניח חולצה או זוג נעליים. אתה נכנס לאתר, מוסיף לסל, מגיע לדף התשלום, ואז, רגע לפני שאתה לוחץ "אשר", אתה פותח טאב חדש בדפדפן ומחפש קופון.
אם, למשל, אתה מתכוון לקנות באחד מאתרי האופנה הגדולים בארץ כמו TERMINAL X, סביר מאוד שתחפש משהו כמו קוד קופון לטרמינל איקס לפני שתסיים את ההזמנה. וזה הגיוני. אם בסל הקנייה יש שלושה פריטים, וכל אחד מהם עולה כמה מאות שקלים, אז ההבדל בין לקנות עם קופון לבין לקנות בלעדיו יכול להיות מאה שקלים ויותר. לפעמים זה כמעט מחיר של פריט שלם בעצמו.
ההרגל הזה כל כך השתרש, שמותגים גדולים כבר מבינים שאי אפשר להילחם בו, אז הם משתפים פעולה. הם משחררים קופונים בעצמם, נותנים הטבות לחברי מועדון, שולחים קודים במייל ללקוחות חוזרים. הצרכן ניצח, גם אם הוא לא תמיד מבין את זה.
מי הם הצרכנים החדשים?
זה לא רק הסטודנט שמחפש איך להגיע לסוף החודש. דווקא הקבוצות שהיו פעם פחות רגישות למחיר הן אלה שעוברות את השינוי הגדול ביותר. עובדי הייטק, אנשי מקצוע בגיל העמידה, משפחות מבוססות, כולם מחפשים. לא בגלל שאין להם כסף, אלא בגלל שאין שום סיבה לזרוק כסף סתם.
הצעירים גדלו לתוך זה. בני 25 ומטה לא מכירים עולם אחר, ולכן עבורם זה מובן מאליו. הם משווים מחירים, יודעים באילו עונות יש מבצעים, ומבינים בדיוק איך לעקוב אחרי טרנדים בלי לשלם מחיר מלא. אבל המעניין הוא דווקא דור ההורים. הוא זה שעבר את השינוי הגדול ביותר. בני חמישים ושישים, שעד לפני כמה שנים פשוט קנו מה שצריך, היום שואלים את הילדים שלהם איך עושים את זה.
הטכנולוגיה מקלה ומאיצה
הצמיחה של תוספים לדפדפן ויישומונים שמתחברים ישירות לסל הקנייה היא אחד הסימנים הברורים ביותר לכך שמדובר בתופעה רחבה. כשמיליוני אנשים בעולם מתקינים בדפדפן שלהם תוכנה שתפקידה היחיד הוא להתריע על קופונים, זה לא טרנד חולף. זו תשתית חדשה של איך אנחנו עושים שופינג.
בישראל המגמה דומה מאוד. אנשים מתחילים את הקנייה דרך אתרי קופונים כמו JEMIX במקום ישר באתר של החנות, בודקים אם יש מבצע פעיל, ורק אז עוברים לבצע את הרכישה. הסדר השתנה.
האם זה ימשיך?
קשה לדמיין מצב שבו הצרכן הישראלי יחזור אחורה. אחרי שלמדנו לחסוך, אחרי שגילינו כמה כסף "הפסדנו" כל השנים בלי לדעת, אין סיכוי שנחזור לקנות במחיר מלא בלי לבדוק קודם. גם אם המחירים יירדו, גם אם המשק יתאושש, ההרגל יישאר.
ההסבר פשוט: מי שטעם פעם את ההרגשה של לסיים קנייה ולראות שחסך שמונים שקלים בקליק אחד, לא יוותר עליה. זה לא רק על הכסף, זה גם על השליטה. על התחושה שאתה לא פראייר, שאתה יודע איך המערכת עובדת, שאתה משחק את המשחק שלך מולה.
המהפכה הזו לא הוכרזה ולא נחגגה, אבל היא קרתה. וזה, אולי, אחד הדברים הטובים שיצאו לנו מהשנים הקשות של יוקר המחיה.