מניעה אקטיבית של סרטן המעי הגס: כל מה שחשוב לדעת על בדיקת קולונוסקופיה
קולונוסקופיה נחשבת לכלי היעיל ביותר לצמצום התחלואה בסרטן המעי הגס, והיום היא נגישה ונוחה מבעבר. מתי מומלץ להתחיל בבירור, מדוע איכות ההכנה היא המפתח לדיוק האבחנה, וכיצד הטכנולוגיה מאפשרת טיפול מונע עוד במהלך בדיקת הקולונוסקופיה? פרופ' נתן גלוק, מומחה בגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, רופא בכיר במכון הגסטרו בבית החולים איכילוב, מסביר

מאת : פרופ' נתן גלוק
https://www.infomed.co.il/experts/150212/
סרטן המעי הגס נחשב לאחת המחלות הממאירות השכיחות והקטלניות בישראל, אך הוא טומן בחובו הזדמנות רפואית יוצאת דופן: זו מחלה המתפתחת לרוב בתהליך איטי וממושך. כך נפתח חלון הזדמנויות קריטי לאבחון ולטיפול מוקדם. בדיקת הקולונוסקופיה היא הכלי המרכזי למימוש הזדמנות זו. בניגוד לבדיקות סקר פסיביות, היא מאפשרת לרופא לאתר נגעים טרום-סרטניים (פוליפים) ולהסירם בו-במקום, ובכך לגדוע את התפתחות המחלה עוד בטרם החלה.
על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות משנת 2020, מעל ל-65% מאוכלוסיית היעד בישראל כבר מבצעת בדיקות סקר באופן סדיר, מתוך הבנה כי גילוי מוקדם הופך מחלה קטלנית למצב רפואי בר-מניעה.
מהי בעצם בדיקת קולונוסקופיה?
בדיקת קולונוסקופיה היא סטנדרט הזהב בתחום בדיקות הסקר ואמצעי המניעה עבור מחלות ממאירות. מדובר בבדיקה פשוטה שבה מוחדר צינור גמיש שבקצהו מצלמה, המאפשר לרופא לסקור את המעי הגס לכל אורכו, לזהות גידולים ממאירים בשלבים מוקדמים מאוד, ולעיתים אף לבצע מניעה אקטיבית של המחלה, זאת באמצעות הסרת פוליפים (גידולים שפירים) לפני הפיכתם לממאירים. במחלה שמתפתחת באיטיות כזו, הגילוי המוקדם הוא לא רק אמצעי זהירות – הוא ההבדל בין מחלה קטלנית לבריאות שלמה.
לעמוד הרופא של פרופ' גלוק באתר אינפומד https://www.infomed.co.il/experts/150212/
מתי מתחילים? הדילמה בין גיל 45 לגיל 50
אחת השאלות המרכזיות המעסיקות את קהל המטופלים היא עיתוי הבדיקה הראשונה. לאורך שנים, "הגיל המיועד" לתחילת הבדיקות היה 50, וזוהי עדיין ההמלצה הרשמית של משרד הבריאות בישראל לאוכלוסייה בסיכון רגיל. עם זאת, בעולם המערבי ובפרט בארצות הברית חל שינוי מגמה: לאור עלייה מדאיגה בשכיחות המחלה בקרב צעירים, הוקדם גיל הסקר ל-45.
בישראל, מרבית המקרים המאובחנים בגילאים צעירים מתרכזים בטווח שבין 45 ל-50. אף על פי שההנחיות הפורמליות טרם שונו באופן גורף לכלל האוכלוסייה, הקהילה הרפואית ערה לשינויים אלו, ובמקרים רבים מומלץ לאנשים המצויים בקבוצות סיכון או המפגינים תסמינים לפנות לייעוץ כבר בגיל המוקדם יותר.
חשוב לזכור כי עבור אדם בריא ללא סימפטומים וללא היסטוריה משפחתית, הבדיקה המומלצת היא לרוב אחת ל-10 שנים, אך תדירות זו יכולה להשתנות בהתאם לממצאים שהתגלו בבדיקה הראשונה.
מעבר לגיל, מי נמצאים בקבוצת הסיכון המוגבר?
בעוד שגיל 50 מהווה את נקודת הזינוק עבור האוכלוסייה הכללית, קיימות קבוצות יעד אשר לגביהן קיימת המלצה לביצוע הבדיקה בשלב מוקדם יותר: האוכלוסייה המרכזית בדרגת סיכון זו כוללת אנשים עם סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס (קרוב משפחה מדרגה ראשונה). עבורם, ההנחיה הרפואית היא להתחיל את בדיקות הסקר כבר בגיל 40, או עשר שנים מוקדם מהגיל בו אובחן קרוב המשפחה – המוקדם מביניהם. הרציונל הרפואי לכך ברור: מחקרים גנטיים ואפידמיולוגיים מוכיחים כי נטייה משפחתית מקצרת את חלון הזמן שבו פוליפ שפיר עלול לעבור התמרה ולהפוך לגידול ממאיר, ולכן הניטור חייב להיות הדוק ומקדים.
קבוצה נוספת המחייבת התייחסות מיוחדת היא מטופלים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות – IBD (קרוהן או קוליטיס כיבית). דלקת כרונית ברירית המעי מהווה "קרקע פורייה" להופעת שינויים תאיים, ולכן מטופלים אלו נדרשים למעקב תדיר, לעיתים כבר לאחר שמונה שנות מחלה, ללא קשר לגיל.
לצד הקדמת הגיל להתחלת ביצוע בדיקות הסקר, גם תדירות הבדיקה באוכלוסיות אלה עולה משמעותית. לרוב, מדובר במעקב אחת ל-5 שנים, ובמקרים של דלקות פעילות או ממצאים גנטיים ספציפיים, אף אחת לשנה או שנתיים. מטרת התדירות הגבוהה היא לוודא גילוי מוקדם ומניעה אפקטיבית של כל נגע חריג.
הנורות האדומות: תסמינים המחייבים בירור מידי
לצד בדיקות הסקר השגרתיות, קיימים מצבים בהם הגוף מאותת על צורך בבירור רפואי ללא קשר לגיל המטופל. התסמין המובהק והקריטי ביותר הוא דימום רקטלי. בתחום הגסטרואנטרולוגיה הגישה לדימום כזה היא "אגרסיבית" ומחייבת התייחסות דחופה; אין להניח שמדובר בבעיה שפירה (כמו טחורים) ללא ביצוע בדיקה השוללת מקור עמוק יותר לדימום.
לצד הדימום, קיימת שורה של תסמינים נוספים, המכונים לעיתים "סימני אזהרה", שגם אם הם נראים פחות מובהקים, חשיבותם רבה:
- שינוי בהרגלי היציאה: שינוי מתמשך בתדירות היציאות או במרקמן שאינו חולף.
- תסמינים פיזיולוגיים: ירידה בלתי מוסברת במשקל או כאבי בטן טורדניים.
- ממצאים במעבדה: שינויים בבדיקות הדם, ובפרט אנמיה (חוסר דם), חוסר בברזל או ירידה ברמת ההמוגלובין.
במקרים אלו, הרופא המטפל יבחן את התסמינים בשילוב הממצאים האובייקטיביים בבדיקות הדם וברקע המשפחתי, על מנת להחליט על ביצוע קולונוסקופיה כמפתח לאבחון מוקדם ומציל חיים.
מדוע ההכנה קריטית להצלחת הבדיקה ובמה היא כרוכה?
בקרב המטופלים רווחת לא פעם האמירה כי "ההכנה קשה מהבדיקה עצמה". אמנם תהליך ניקוי המעי כרוך באי-נוחות, אך חשוב להבין כי איכות ההכנה היא הגורם המכריע ביכולתו של הרופא להעניק אבחנה מדויקת. ללא ניקוי יסודי של המעי באמצעות תזונה דלת-שארית ושימוש בחומרים משלשלים, יעילות הסריקה נפגעת משמעותית.
כאשר המעי אינו נקי לחלוטין, שאריות מזון ופסולת עלולות להסתיר נגעים – גם כאלו הנמצאים בשלבים מתקדמים. הבעיה מחריפה כשמדובר בנגעים שטוחים או בכאלו הממוקמים באזורים נסתרים ומפותלים, שקשה מאוד לזהותם בתנאי ראות מוגבלים. אף על פי שלרופא המבצע ישנה אפשרות לשטוף ולנקות את חלל המעי תוך כדי הפעולה, הדבר מאריך את משך הבדיקה ולעיתים קרובות אינו מהווה מענה מספק. יש לזכור כי ההמלצה הקלינית למרווח של עשור בין בדיקה לבדיקה תקפה אך ורק בתנאי שהבדיקה בוצעה באיכות גבוהה; אם איכות הראות הייתה ירודה, המטופל עלול להידרש לחזור על הפעולה המורכבת בטווח זמן קצר מהמתוכנן.
לצד החשיבות הקלינית המכרעת, חשוב להרגיע: כיום, ההכנה פשוטה יחסית עבור מרבית המטופלים, ורבים מהם מעידים בדיעבד כי התהליך אינו כה קשה כפי שחששו. אם בעבר נדרשו המטופלים לשתות הכנות בנפח גבוה ובטעם לוואי דומיננטי, הרי שכיום קיימות הכנות בנפח נמוך משמעותית. בנוסף, הגישה המודרנית מאפשרת לקצר את תקופת הצום וההגבלות התזונתיות, כך שהתהליך כולל תפריט מותאם ליומיים שלפני ושתיית אבקה משלשלת בשתי פעימות בלבד. הקפדה קפדנית על הנחיות אלו היא המפתח לבדיקה אפקטיבית, בטוחה ושקט נפשי לאורך שנים.
מהלך בדיקת הקולונוסוקפיה
אחד החששות הגדולים ביותר של מטופלים הוא הכאב, אך המציאות בחדרי הפעולה כיום שונה בתכלית מזו שהייתה נהוגה בעבר. כיום, הבדיקה מתבצעת תחת סדציה (טשטוש) באמצעות חומר המשרה שינה יעילה ומהירה מאוד. בשונה מהרדמה כללית הדורשת הנשמה, בטשטוש המטופל שרוי בשינה עמוקה אך ממשיך לנשום באופן עצמאי ומנוטר לאורך כל התהליך על ידי צוות מיומן. כתוצאה מכך, המטופל אינו חש בדבר, ובמקרים רבים מתעורר כשהוא מופתע לגלות שהבדיקה כבר הסתיימה. תופעות לוואי שהיו שכיחות בעבר, כמו בחילות קשות או התאוששות ממושכת, הפכו נדירות ביותר בזכות השימוש בחומרי טשטוש מתקדמים.
במהלך הפעולה, מוחדר למעי הגס צינור דק וגמיש המצויד במצלמת HD זעירה. המכשור המתקדם מאפשר לנווט בקלות יחסית בין פיתולי המעי עד לקצהו. בשלב היציאה, מתבצעת סריקה איטית ומבוקרת מאוד, נבחנים כל קפל וכל פינה בחלל המעי. המטרה היא לאתר פוליפים (אדנומות) – אותם נגעים קטנים שעלולים להפוך לסרטניים.
פעולה בזמן אמת: מאבחון לטיפול בתוך דקות
היתרון הגדול של הקולונוסקופיה הוא היכולת להפוך מאבחון לטיפול בו-ברגע. בתוך הקולונוסקופ קיימת תעלת עבודה שדרכה ניתן להחדיר כלים עדינים ומתקדמים. אם מזהים פוליפ, אנו מסירים אותו מיד – פעולה שהמטופל אינו מרגיש כלל. נגעים מורכבים יותר מוסרים בטכניקה של "קילוף" מדורג, ובמרכזים מתקדמים ניתן אף להסיר גידולים סרטניים ראשוניים שטרם חדרו את דופן המעי.
למרות שמדובר בפעולה פולשנית, חשוב להרגיע: הסיבוכים הם נדירים ביותר. הסטטיסטיקה מדברת על מקרה אחד של נקב לכל 2,000 בדיקות, ודימום בשכיחות של 1:700 מקרים (בעיקר בבדיקות טיפוליות). גם במקרים אלו, קיים ארגז כלים עשיר הכולל שימוש "בקליפסים" מכאניים לסגירת כלי דם ואמצעי צריבה חשמליים לטיפול מידי בתוך המעי.
התאוששות
ההתאוששות מהבדיקה מהירה להפתיע. על פי נהלי משרד הבריאות, יש לשהות כשעה בחדר ההתאוששות עד לחזרה לערנות מלאה. לאחר שהמטופל שתה, אכל משהו קל וניכר כי מדדיו יציבים, הוא משוחרר לביתו (בליווי מלווה, שכן חל איסור נהיגה ביום הבדיקה).
מה נחשב לתקין ומה דורש בירור?
תחושת נפיחות קלה, גזים או דימום נקודתי ומינימלי לאחר כריתת פוליפ, כל אלה נחשבות לתופעות תקינות אחרי הבדיקה. אם הופיע דימום משמעותי שאינו פוסק, כאבי בטן עזים, חום, או קוצר נשימה, חשוב לפנות בהקדם להערכה רפואית במיון.
תוצאות והמשך מעקב: מה קורה לאחר הבדיקה?
אחד היתרונות המשמעותיים בקולונוסקופיה המודרנית הוא היכולת לספק מידע כמעט מידי. ברוב המכריע של המקרים, הרופא המבצע יכול לתאר ולנבא את טיב הממצאים כבר בסיום הבדיקה; המראה הוויזואלי של פוליפים הוא לרוב אופייני מאוד, כך שניתן להעריך במידה גבוהה של ודאות אם מדובר בגידול שפיר או בממצא חשוד אחר. עם זאת, כל נגע שהוסר נשלח באופן שגרתי לבדיקה פתולוגית במעבדה. התוצאות הרשמיות מתקבלות לרוב בטווח של שבועיים עד חודש, ובמקרים של חשד קליני גבוה, הבדיקה מוגדרת כדחופה ותשובה מתקבלת תוך כשבוע.
מתי אצטרך להיבדק שוב?
קביעת מועד הבדיקה הבאה תלויה בתוצאות שהתגלו. הידע הרפואי שברשותנו מצביע על כך שלוקח לסרטן המעי הגס תקופה ממושכת להתפתח, בין 12-20 שנים. לכן, כאשר הבדיקה תקינה והמעי היה נקי, ניתן להמתין בביטחון כעשור עד לבדיקה הבאה, מתוך ידיעה שהסיכוי להתפתחות סרטן בפרק זמן זה נמוך ביותר.
עם זאת, קיימים מצבים המחייבים מעקב הדוק יותר (לרוב אחת לחמש שנים):
- הסרת נגע מתקדם: במקרים אלו אנו חוששים מנטייה אישית לפתח נגעים נוספים או מהסרה שלא הייתה מלאה במאת האחוזים.
- סיפור משפחתי: מי שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה במחלה, נמצא בסיכון גבוה בערך פי שניים מהאוכלוסייה הכללית (כ-10% סיכון במהלך החיים). עבור מטופלים אלו, המרווח בין הבדיקות יקוצר לחמש שנים כדי להבטיח הגנה מקסימלית.
לסיכום, בדיקת קולונוסקופיה היא אחד הכלים המשמעותיים ביותר העומדים לרשות הרפואה המונעת כיום. היכולת לאתר נגעים טרום-סרטניים ולהסירם בזמן אמת הופכת את הבדיקה לאמצעי יעיל במיוחד להפחתת הסיכון לפתח מחלה ממאירה. השיפורים הטכנולוגיים, הן בחומרי ההכנה והן בשיטות הטשטוש והניטור, מאפשרים כיום לעבור את התהליך בביטחון ובמינימום אי נוחות. הקפדה על ביצוע בדיקות הסקר במועד, והתייעצות עם הרופא המטפל במקרה של הופעת תסמינים, הן הפעולות החשובות ביותר במניעת התפתחות סרטן המעי הגס. המטרה היא אחת: להבטיח אבחנה מדויקת, טיפול מקדים במידת הצורך ושקט נפשי לשנים הבאות.
פרופ' נתן גלוק מומחה לרפואה פנימית, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מנהל שירות ורופא בכיר, מניעת גידולים במערכת העיכול במכון הגסטרו בבית החולים איכילוב. פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב ופרופסור חבר נלווה בבית הספר לרפואה במכון ויצמן למדע. חוקר בנושא מניעת סרטן בחולים בסיכון מוגבר וסיפור משפחתי של סרטני מערכת העיכול.
לעמוד הרופא של פרופ' גלוק באתר אינפומד:



