חלוקת זמני שהות ומזונות ילדים – ומה שביניהם

רבות נכתב על בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, פסק דין משנת 2017 אשר ניתן בהרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון,  ושינה הלכה למעשה את הדין הנוגע למזונות קטינים בישראל.

לא בכדי, נכתב ונאמר שוב ושוב כי פסק דין זה היה והינו טלטלה משמעותית ואף מהפכה של ממש, בדיני מזונות הילדים בישראל. בתמצית ייאמר כי אם עד אותו מועד, מזונות ילדים נפסקו בהתאם לדין האישי (במקרה של יהודים זהו הדין העברי), המחייב ככלל אב לזון את ילדיו הקטינים בהתאם לקריטריונים שבדין, הרי שבע"מ 919/15 קובע כי על פי הדין הדתי, החיוב במזונות ילדים לילדים בגילאי 6 עד 15, יקבע בהתאם לשני פרמטרים מרכזיים: האחד הינו יכולותיהם הכלכליות היחסיות של שני ההורים, והשני הינו חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מהוריהם.

מצב זה הביא למקרים אבסורדיים בהם גם במקרים בהם אב השתכר משמעותית פחות מהאם ו/או לחילופין מקרים בהם רוב הזמן הילדים שהו עימו, הרי שנאלץ להעביר סכומי מזונות כאלה או אחרים לידי האם.

כלומר, אם עד אותה עת, בהתאם לדין, נפסקו מזונות ילדים שהועברו מהאב לאם, גם במקרים בהם לא היו פערי השתכרות בין ההורים וללא תלות בחלוקת הזמנים עם הילדים, הרי שלאחר קו פרשת המים – בע"מ 919/15, במקרים המובהקים, לכל הפחות, בהם אין פערי השתכרות וחלוקת הזמנים שווה, הרי שנקבע כי לא יפסקו מזונות עבור הילדים. הרציונל הוא שבמקרים אלה, על כל אחד מההורים לדאוג למזונותיהם ולמדורם של הילדים במידה שווה, כך שאין סיבה שייווצר פער כלכלי בין ההורים, באמצעות מעבר של סכומי כסף כאלה ואחרים ביניהם (בהתאם לדין העברי מהאב לאם), עד כדי יצירת "בית עשיר" מול "בית עני", כלשונו של פסק הדין.

אלא שפסק הדין הציף אין ספור שאלות, כיצד על בתי המשפט ובתי הדין לנהוג, במצבים בהם חלוקת הזמנים איננה שוויונית, וכן במקרים בהם ישנם פערים בגובה ההשתכרות בין ההורים. למשל, מה דינו של אב שמשתכר 5,000 ₪ לחודש יותר מהאם, או 10,000 ₪ יותר ממנה? ומה דינו אם משתכר 3,000 ₪ פחות ממנה לחודש, או בשיעור זהה להשתכרותה, במצב בו הילדים שוהים יותר עימה? בהתאמה, מה תהיה ההשפעה של חלוקת זמנים שווה (שנקראה בעבר- "משמורת משותפת") או כזו שאינה שווה ונוטה ל"טובת" האם, בהפרש של לילה או שניים בחודש? וכן הלאה, אינספור תרחישים אפשריים שבכוחם להשפיע על התמונה ועל גובה המזונות שייפסק, אם בכלל.

בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים – הערכאות להן נתונה הסמכות לדון בסוגיית מזונות הילדים, נתקלים בשאלות אלה באופן יומיומי, חדשות לבקרים ונדרשים לתת להם מענה בהתאם לנסיבות ולנתונים של כל משפחה ומשפחה. גם בתי המשפט המחוזיים במחוזות השונים, נדרשו לסוגייה וכיום קיימות נוסחאות לחישוב מזונות הילדים, המשלבות בין שני הרכיבים. באשר לשאלת חלוקת הזמנים, הרי שלרוב נעזרים השופטים בגורמי מקצוע, כגון עו"ס לסדרי דין, מומחים שונים ואף ממנים לקטינים אפוטרופוס לדין, על מנת להכריע בסוגייה.

אלא שההשפעה המיידית של ההתמקדות בשני הרכיבים הללו והשילוב ביניהם – חלוקת הזמנים ופערי ההשתכרות, מייצרת באופן מיידי כמעט, את השאלה הבלתי נמנעת, המוכרת לכל העוסקים בתחום, והיא כיצד נדע לזהות את "המוטיבציה", מאחורי ההתעקשות על חלוקת זמנים שווה או כזו שאיננה שווה, כאשר בכל תיק כמעט הטענה השגורה כנגד אבות העותרים לחלוקת זמנים שווה, בפרט כאלה שהיו פחות מעורבים בגידול הילדים במהלך הנישואין, הינה כי כל מבוקשם הוא להקטין ולהפחית את סכום מזונות הילדים שייפסק, וכטענת מראה הטענה השגורה כנגד אימהות שעותרות לחלוקת זמנים לא שווה, הינה כי כל מבוקשן הוא להגדיל את סכום מזונות הילדים שייפסק ויועבר לידיהן.

במילים אחרות, היום, בכל תיק כמעט, עולה החשש כי לא שאלת "טובת הילד", היא בהכרח השאלה שמניעה אבות ואימהות לעתור לחלוקת זמנים כזו או אחרת, בהתאם לגיל הילדים, צורכיהם, הרגליהם ורצונם – אלא השאלה הכלכלית והרצון לשלם פחות או לקבל יותר, לאורך זמן, לעיתים במנותק מהשאלה מה נכון עבור הילד/ה הספציפי.

מצב זה הינו תוצאה ישירה, וכנראה בלתי נמנעת מעירוב סוגיית חלוקת הזמנים של ילדים עם כל אחד מהוריהם, עם סוגיית נשיאת צרכיהם הכלכליים של הילדים.

אחת הגישות, שאינה חפה מבעיות, להתמודדות עם הדילמה הזו, הינה השאלה מה מידת המעורבות של כל אחד מההורים, במהלך החיים המשותפים, בגידול הילדים. כך, במקרים בהם, למשל, האב עבד שעות ארוכות מחוץ לבית והיה אמון על הפרנסה, בעוד האם עבדה בתוך הבית והיתה אמונה על גידול הילדים והדאגה לצורכיהם המשתנים, הפיזיים והרגשיים כאחד, יש לקבוע, כי מה שהיה הוא שיהיה – כלומר, אין לראות בפרידת ההורים משום שינוי המצב הקיים ואין להורות על חלוקת זמנים שווה. בהתאמה, במקרים בהם, למשל, שני ההורים היו מעורבים בגידול הילדים על היבטיו וחלקו ביניהם את החובות והמטלות הנובעות מכך, הרי שיש להורות על חלוקת זמנים שווה, המבטאת את שהיה.  הבעיה בגישה כזו הינה, המצבים בהם ההורה – לרוב האב- חרף העובדה שבמהלך החיים המשותפים, היה מעורב פחות, מבקש באמת ובתמים לשנות דרך זו, מתוך הבנה אמיתית וכנה של החשיבות הרבה של מעורבותו בחיי ילדיו. האם יעלה על הדעת כי ביהמ"ש ימנע זאת ממנו, רק כי לא השכיל להבין זאת קודם לכן, במהלך החיים המשותפים?? לחילופין, גישה שאינה מביאה בחשבון את התנהלות ההורים קודם לפרידה, וגורסת כי מניעי האב, בדוגמא שלעיל, אינם משנים  אלא התוצאה שמביאה אותו לבלות יותר זמן עם ילדיו- תוצאה שבהכרח טובה עבורם, מאחר ש"הרוויחו" אב מעורב, האם אין בה משום "עצימת עיניים" למניעיו האמיתיים?

באותה מידה, במקרים בהם ההורה – לרוב האם – מתנגדים בכל מאודם לחלוקת זמנים שווה, אשר משמעותה בהכרח "טלטול" הילדים, כך לתפיסתם, בין הבתים- כך שהם לנים בכל לילה בבית אחר/ במיטה אחרת, ללא קשר לשאלה הכלכלית, בטענה כי המעברים התכופים לא יטיבו עם הילדים, האם לא ראוי לבחון את הדבר, לעומק?? לחילופין, האם לא ניתן לומר כי בהכרח, שני הורים מעורבים ומשפיעים, כל אחד בסגנון ההורות הייחודי לו, בהכרח מיטיב עם הילדים, מה גם שמדובר לכל היותר בהסתגלות למצב שונה?

הדוגמאות למקרים השונים מגוונות ורבות. המתואר כאן, הוא קצה הקרחון בלבד. כך, למשרדי מגיעים הורים – אמהות ואבות, המצויים בעין הסערה, לאחר שבמובנים רבים חרב עליהם עולמם והם ניצבים בפני הלא ידוע ונדרשים לקבל החלטות נכונות לגבי עצמם ולגבי ילדיהם. כאן, חשוב ביתר שאת, מקומו של עו"ד בקיא ומיומן שידע לנווט את הספינה הזאת לחוף מבטחים, תוך שמכלול השיקולים לנגד עיניו. איך? בסופו של דבר ברור כי תשובה אחת – איין, וכי הדבר תלוי בגורמים שונים, החל ממצבם ואופיים של הילדים הספציפיים וכלה בדינמיקה המשפחתית וההורית של הנוגעים בדבר, כמו גם בזהותו ותפישתו של היושב בדין- נתון שאין להקל בו ראש, בתחום בו אין כמעט, למעשה, קביעות ברורות וחד משמעיות.

כל מה שנותר בידינו, העוסקים בתחום, הוא לנהוג משנה זהירות בתחומים האלה המערבים ילדים ומשפיעים על נפשם, באופן ניסוח כתבי הטענות וניהול ההליכים המשפטיים בהתאם לכל מקרה ומקרה, עד לקבלת התוצאה הרצויה שמביאה בחשבון את הילדים ומקומם.

***

המאמר מוגש מטעם עו"ד עדי רוזנשטיין, המתמחה מזה יותר מ- 15 שנה בתחומי משפט שונים, לרבות דיני משפחה. משרדיו ממוקמים בתל אביב, אילת ובאר שבע.

לאתר משרד עו"ד וגישור עדי רוזנשטיין>>> https://roz-law.co.il/