מינימום פולשנות, מקסימום תוצאה: הרמת סינוס סגורה בשיטת אוסיאודנסיפיקציה
40-60% ממקרי השתלות השיניים באזור האחורי של הלסת עליונה מצריכים ביצוע של הליך מקדים המכונה הרמת סינוס. הפעולה הכירורגית, שנחשבה בעבר למורכבת ומלווה בהחלמה ממושכת, ניתנת כיום לביצוע בשיטה זעיר פולשנית הממזערת את הסיכוי לסיבוכים, מקלה ומקצרת את תקופת ההחלמה ומשפרת את תוצאת השיקום. פרופ' זיו מזור, רופא שיניים, מומחה לפריודונטיה, מחלוצי מבצעי ההשתלות הדנטליות בישראל עם המידע החיוני על הרמת סינוס סגורה בשיטת אוסיאודנסיפיקציה
מאת פרופ' זיו מזור
לאתר הבית של פרופ' זיו מזור לחצו כאן >> https://drmazor.com
שיקום שיניים באזור האחורי של הלסת העליונה נחשב לאחד האתגרים הנפוצים והמורכבים ברפואת השיניים המודרנית. מחקרים קליניים ונתונים של מכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב (NIH) מצביעים על כך שבין 40% -60 ממקרי ההשתלות באזור זה דורשים פרוצדורה מקדימה של הרמת סינוס. צורך זה נובע מכך שאובדן שיניים גורם לתהליך טבעי של ספיגת עצם, וכתוצאה מכך לא קיים בסיס יציב דיו להחדרת השתלים.
הרמת סינוס הוא הליך כירורגי המשמש למקרים בהם נדרשת תוספת עצם בחלל האחורי של הלסת העליונה. במהלך הפעולה הרופא "דוחק" מעלה בעדינות את רירית הסינוס. ברווח שנוצר בין רצפת הלסת לרירית המורמת, מוחדר תחליף עצם איכותי המשמש כמעין "פיגום" לצמיחת עצם חדשה. המטרה היא לייצר תשתית עבה וחזקה שתאפשר החדרה יציבה של השתלים ותבטיח עמידות של השיקום לאורך שנים.
הגישות לביצוע הרמת סינוס: מפרוצדורה מסורתית לטכנולוגיה מתקדמת
כאשר ניגשים לביצוע הרמת סינוס, קיימות שתי שיטות עיקריות:
הרמת סינוס פתוחה: זוהי השיטה המסורתית המיועדת למקרים בהם יש מחסור משמעותי בעצם או הרס נרחב של הלסת. בשיטה זו הרופא המטפל יוצר מעין "חלון" קטן בדופן הלסת כדי להגיע לסינוס, להרים את הרירית ולהחדיר את תחליף העצם. הליך זה דורש לרוב תקופת המתנה של כשישה חודשים לקליטת העצם לפני התקנת השתלים.
הרמת סינוס סגורה: שיטה שפותחה במטרה לספק מענה להליך עדין יותר שאינו מצריך את פתיחת החניכיים. טכנולוגיה חלוצית בגישה זו הנקראת אוסיאודנסיפיקציה (Osseodensification). בשיטה זו משתמשים במקדחים מיוחדים המסתובבים נגד כיוון השעון, ודוחקים את עצם הלסת מעלה והצידה. פעולה זו, שאינה מערבת הסרה של העצם הקיימת למעשה מובילה לעיבוי שלה. במקביל לכך המקדחים מפעילים לחץ עדין הדוחק מעלה את רירית הסינוס. בחלל שנפער בין רירית הסינוס לעצם הלסת יוחדר תחליף העצם.
מה היתרונות של שיטת האוסיאודנסיפיקציה?
הבחירה בשיטת האוסיאודנסיפיקציה (Osseodensification) מביאה עמה בשורה משמעותית למטופלים הזקוקים להרמת סינוס, בזכות היותה גישה זעיר-פולשנית המתמקדת בשימור וחיזוק העצם הקיימת. בניגוד לשיטות המסורתיות הכרוכות בחתכים נרחבים, כאן הגישה לחלל הסינוס נעשית בעדינות דרך אזור ההשתלה בלבד. היתרון המשמעותי בכך הוא היכולת להחדיר את השתל לתוך התשתית המעובה כבר באותו הטיפול, מה שמבטל את הצורך בתקופת המתנה של חודשים ארוכים עד לקליטת עצם. מעבר לחיסכון בזמן, השימוש במקדחים המיוחדים שדוחפים ומעבים את העצם מפחית באופן דרסטי את הטראומה לרקמות. התוצאה היא צמצום משמעותי של נפיחות, כאב ואי נוחות במהלך תקופת ההחלמה, כמו גם חזרה מהירה לשגרה. למעשה, מרבית המטופלים מסוגלים להמשיך ביומם מיד בתום הטיפול ללא הדימומים או אי-הנוחות המאפיינים את השיטה הפתוחה.
מהלך הפעולה: משלב התכנון ועד להצבת השיקום הסופי
השלבים המקדימים: הטיפול מתחיל באבחון יסודי הכולל בדיקה קלינית ורנטגנית מקיפה. שלב זה כולל צילומי CT המאפשרים לרופא לאבחן את האנטומיה הייחודית של פה המטופל, ואת כמות העצם הטבעית. בהתאם לממצאים, מבוצע תכנון כירורגי מדויק של הפעולה - במקרים מסוימים התכנון הוא ממוחשב וכולל ייצור של סד כירורגי ייעודי, המאפשר ביצוע מדויק ובטוח של ההליך כולו.
מהלך הטיפול: הרמת סינוס סגורה כרוכה בהליך קצר ופשוט יחסית האורך כשלושים דקות ומתבצע תחת הרדמה מקומית . במהלך הפעולה הרופא דוחק בעדינות את רירית הסינוס כלפי מעלה ומחדיר תחליף עצם בינה לבין העצם. פעולה זו "מגביהה" את רצפת הלסת ומייצרת תשתית חזקה ועבה יותר, המאפשרת החדרת שתלים ארוכים ויציבים המבטיחים את הצלחת השיקום לאורך שנים.
תקופת ההחלמה הראשונית והנחיות מיוחדות: בסיום הפעולה על המטופל ליטול אנטיביוטיקה למשך כשבעה ימים ולהגיע למרפאה לשם הוצאת התפרים בהתאם להנחיית הרופא.
ב-24 השעות הראשונות יש להימנע מאכילת מאכלים חמים ומפעילות גופנית מאומצת. החל מ-24 שעות לאחר הפרוצדורה, יש להתחיל בשטיפות פה לחיטוי. בנוסף, חשוב מאוד להימנע מקינוח האף, מטיסות או מצלילות בשבועות הראשונים, כדי למנוע לחץ על אזור הסינוס.
כמה זמן נדרש עד שאוכל ליהנות מהשיקום הסופי?
משך ההמתנה הכולל עד שניתן להתחיל בשלב השיקום הסופי (התקנת הכתרים הקבועים) נע בדרך כלל בין 4-6 חודשים. תקופה זו חיונית כדי לאפשר לתחליף העצם שהוחדר לעבור תהליך של התקשחות, התגרמות ואיחוי מלא עם עצם הלסת המקורית. ברוב המקרים, לאחר כארבעה עד שישה חודשים ניתן כבר לקחת מידות סופיות לכתרים, המהווים את סיום התהליך והחזרת התפקוד המלא והאסתטי לפה.
סיכונים וסיבוכים אפשריים בהליך
בדומה לכל פעולה כירורגית, גם ניתוח הרמת סינוס כרוך בסיכוי מסוים להתפתחות של סיבוכים. רמת הסיכון וסוג הסיבוך משתנים בהתאם לשיטת הטיפול שנבחרה:
הרמת סינוס פתוחה נחשבת למורכבת יותר ולכן טומנת בחובה מספר סיבוכים פוטנציאליים, בהם קרע ברירית הסינוס, דימום עקב פגיעה בכלי דם העוברים באזור הניתוח, זיהום (סיכון הקיים בכל ניתוח ולכן ניתן טיפול אנטיביוטי). באשר להרמת סינוס סגורה, בשל הפולשנות המינימלית הסיכוי לסיבוכים נמוך יותר. הסיבוך העיקרי שעלול להתרחש הוא קרע זעיר ברירית הסינוס. בניגוד לשיטה הפתוחה, במקרה זה מדובר לרוב בקרע שאינו צפוי להשפיע על המשך הטיפול או על הצלחתו, וניתן להשלים את הפעולה כסדרה.
מהם סיכויי ההצלחה של הרמת סינוס סגורה בשיטת אוסיאודנסיפיקציה?
שיעורי ההצלחה גבוהים מאוד העומדים על מעל ל-95%. עם זאת, ללא כל תלות בשיטה הנבחרת, חשוב לזכור כי ביצוע של הרמת סינוס דורש מיומנות של הרופא המנתח והכשרה מתאימה. מיומנות הרופא חשובה כדי לשמור על רירית שלמה, למנוע זיהומים וסיבוכים ולשפר את סיכויי הצלחת השיקום הסופי.
פרופ' זיו מזור, רופא שיניים, מומחה לפריודונטיה. בין הראשונים בארץ שביצע השתלות דנטליות. פרופ' זיו מזור הוא בעל מרפאות פרטיות רב תחומיות ברעננה ובתל אביב הנותנות מענה לכל מגוון הטיפולים הדנטליים בשיתוף עם רופאים נוספים מומחים בתחומם
לאתר הבית של פרופ' זיו מזור לחצו כאן >> https://drmazor.com
לעמוד הרופא של פרופ' זיו מזור באינפומד לחצו כאן >> https://www.infomed.co.il/experts/79138/