עקיבא פרדקין: "החזרה לכיתות הלימוד בסיום הקורונה הייתה טעות"

מגפת הקורונה היתה טלטלה, שהשפעותיה ניכרו בכל פן של חיינו. השינויים שהיא אילצה אותנו לאמץ במהירות וללא הסתגלות מתאימה, היו מאתגרים עבור כולנו, ובמיוחד עבור מוסדות שמרנים באופיים, אשר לא רעננו את שיטות העבודה שלהם במשך עשרות שנים. זאת הסיבה שזו הייתה, במובנים רבים, נקודת שבר עבור עולם ההשכלה הגבוהה, אשר ידוע בהסתגלות האיטית שלו לשינויים. לפתע אוניברסיטאות ומכללות נאלצו להתאים את עצמן למציאות שונה לחלוטין, שבה הסטודנטים פשוט אינם יכולים להגיע לקמפוסים ולקורסים שנרשמו אליהם. במהלך חודשי הקורונה הן הסתגלו בהדרגה, העבירו את הלימודים לפורמט מקוון באמצעות זום והנחילו מבחנים מול מצלמות וידאו. התוצאות לא תמיד היו משביעות רצון, אך אי אפשר להכחיש את ההתקדמות הדיגיטלית שנבעה כתוצאה מהמגיפה.

עם סיום הקורונה, האוניברסיטאות וכן רוב המכללות "חזרו אחורה", ונטשו את ההוראה הווירטואלית המקוונת. אמנם ישנם מוסדות שמיישמים מודלים של לימודים היברידיים, בהם ניתן להשתתף בשיעורים מהבית ולצפות בשיעורים מוקלטים, אך המגמה היא דווקא להחזיר את הגלגל לאחור, ולהביא את הסטודנטים חזרה לכיתות הלימוד והמדשאות בקמפוס. במקום לאמץ את היתרונות הקיימים בלימוד מרחוק, ולפתח שיטות עבודה חדשניות ומתקדמות יותר, בחרו רב מוסדות הלימוד להיאחז בכיתות והכיסאות עם השולחנות המתקפלים, ולהכריז שאין כמו השיטות הישנות והטובות.

פרופסור עקיבא פרדקין, שמכיר מקרוב את עולם האקדמיה בישראל, קובע שמדובר בשמרנות מצערת של מוסדות החוששים לאבד את מעמדם. לפי עקיבא פרדקין, האקדמיה פשוט אינה מוכנה להתמודד עם השאלות המתעוררות מן המציאות של לימודים וירטואליים, בנוגע למעמדו של המרצה, חובותיו של הסטודנט, המקום המוגבל בכיתת הלימוד ואפילו הצורך במוסדות לימוד רבים כל כך:
"בכדי לטאטא את השאלות הבוערות האלה מתחת לשטיח, מזדרזות האוניברסיטאות להחזיר את הגלגל לאחור ולהושיב את הסטודנטים חזרה בכיתות. זה הפתרון הקל, אך האם ניתן באמת לבטל את כל מה שלמדנו בשנות המגיפה?" שואל פרופ' פרדקין.

"זה מעציב לראות שדווקא מוסדות אקדמיים, שהיו אמורים לצעוד בחזית עולם ההשכלה ואפילו הקידמה, מעדיפים פשוט להתעלם מהיתרונות הקיימים בלימוד מרחוק. אין ספק שמצב שבו מרצה מדבר אל מול חלונות זום מוחשכים, ולא מקבל שום פידבק מהסטודנטים, הוא מצב מתסכל ולא מועיל לאף אחד מהצדדים. אבל האם אלה חייבים להיות פני הדברים? האם זו הייתה הברירה החלופית היחידה? האם לא ניתן היה לאמץ טכנולוגיות מתקדמות לליבה של האקדמיה, ולהוציא את המרב עבור כל הצדדים? אני סבור שאנחנו עדים לאחת מהטעויות המשמעותיות שעושים מוסדות ההשכלה הגבוהה בדורנו".

הזדמנות פז שלא נוצלה

בתור בעל ניסיון של עשרות שנים בעולם האקדמיה הישראלי, עקיבא פרדקין יודע על מה הוא מדבר, בעודו מנתח את תגובותיהן של אוניברסיטאות ומכללות בישראל, לשינויים שאלו נאלצו לעשות בתקופת הקורונה. פרופסור עקיבא פרדקין מחזיק בדוקטורט מאוניברסיטת UNE שבאוסטרליה, ובתואר פרופסור ממספר אוניברסיטאות בולטות בעולם, ובהן TOURO UNIVERSITY בקליפורניה. לאחר שהיה בין מקימי המכללה למנהל וניהל אותה במשך כעשור, הוא הקים את המכון PHD INSTITUTE המלווה ישראלים בעלי תואר שני, במהלך לימודי הדוקטורט במגוון אוניברסיטאות ברחבי העולם. מתוקף התמחותו, הוא מכיר את עולם ההוראה מרחוק עוד הרבה לפני מגפת הקורונה. "עבור מי שלומד בחו"ל, הלימודים מהבית באמצעות חיבור וירטואלי הם יתרון אדיר", מבהיר עקיבא פרדקין. "סטודנטים רבים לתארים מתקדמים הם אנשים עסוקים, אשר אין להם זמן לנסוע לקמפוס או רצון לבלות בהסתובבות בין מסדרונות הפקולטה. הם רוצים את היעילות שמאפשרים לנו היום האמצעים הדיגיטליים".

פרופ' פרדקין מלין על פספוס הזדמנות, שניתן היה לזהות דווקא בשינויים שכפתה עלינו הקורונה: "כשפרצה מגיפת הקורונה, ציפיתי לראות את מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ עושים חושבים בינם לבין עצמם, ומאמצים את כל היתרונות שיש לעולמות הווירטואליים להציע. לימודים מרחוק זה הרבה מעבר להרצאות בזום, ונראה שלא נעשה כאן ניסיון רציני לפתח את הפוטנציאל האדיר בניצול של טכנולוגיות מתקדמות: הפקת הקלטות איכותיות של המרצים הטובים ביותר, פיתוח חומרי לימוד אינטראקטיביים, והעברת הדגש אל העבודה העצמית של הסטודנט שנעשית בבית, הן שיטות שמתבקש להתעמק בהן. מעבר לזה, ניתן היה לנצל את הפתח שנוצר גם בלימוד מיומנויות ולא רק העברת ידע באקדמיה. הקורונה היתה יכולה להיות הזדמנות פז וזרז משמעותי כדי לעלות רמה בתחום הזה, שפשוט לא נוצלה, וכעת אנחנו רואים חזרה אל הישיבה בכיתה והאזנה להרצאות פרונטליות".

כמי שעומד בראש מכון שמנגיש לימודים בחו"ל לישראלים, עקיבא פרדקין בקיא במתכונות למידה מרחוק, ובכל היתרונות שיש לה להציע לסטודנטים. לפי פרדקין, במקום לראות בשיטה הזאת "מטרד", כדאי לשקול את כל היתרונות שיש בה עבור סטודנטים רבים, בייחוד אלה הלומדים לתארים מתקדמים: "לימודים פרונטליים זה ממש לא לכולם ואנחנו מהניסיון שלנו ב-PHD INSTITUTE, יודעים לומר שיש אנשים שפורחים דווקא במסגרות כאלה, ומגיעים בהן להישגים בקלות גדולה יותר".ואכן, מפתיע לגלות כמה שמענו בשנים האחרונות על חסרונות הזום והתופעות השליליות המתלוות בשימוש בו ככלי מרכזי להעברת הרצאות, וכמה מעט ניסיונות ראינו מצד מערכת החינוך והמוסדות להשכלה גבוהה להציע אלטרנטיבות. שימוש בטכנולוגיות מתקדמות הוא חלק מתבקש מהשכלה בעולם הגלובלי, שבו כל אחד יכול ללמוד לתואר בכל מדינה שיבחר, בכל שעה שיבחר ובכל מתכונת שיבחר.

עקיבא פרדקין: "לדחות את היתרונות הרבים הקיימים בלימוד מרחוק, רק בשל הקשיים שהתגלו במהלך תקופת הקורונה, זה לשפוך את התינוק עם המים. אנחנו צריכים לאמץ את המודל החדש הזה, כי הוא מתאים לעולם שאנחנו צועדים אליו - עולם שבו המיקום הפיזי שלך אינו מגדיר אותך ולא מגביל אותך.

כל מי שחווה על בשרו את הלימודים האקדמיים בתקופת הקורונה, יודע שזו לא הייתה התנסות פשוטה. רבים מצאו את עצמם מתגעגעים לאווירה הייחודית שנוצרת כאשר נפגשים בקמפוס עם חברים לספסל הלימודים. מרצים שהתרגלו לעמוד מול כיתות מלאות שבהן יש להם קשר עין עם התלמידים, חשו אבודים מול השתיקות המביכות של תלמידים, שהפכו למלבנים שחורים בזום. אבל יותר מכל, עולה התחושה שהאוניברסיטאות עצמן נבהלו ממה שהשינוי הזה אומר עליהן והרלוונטיות שלהן, בעולם שבו הנגישות לידע היא הגבוהה ביותר אי פעם בהיסטוריה. אין ספק, שהעתיד שאנחנו הולכים אליו הוא וירטואלי, יש רק לקוות שעולם ההשכלה ידע לאמץ אותו כדי להישאר רלוונטי".

פרופסור עקיבא פרדקין הוא המייסד של מכון PHD Institute, לליווי תלמידים מישראל ללימודי דוקטורט בחו"ל