מתי לחשוד שחווית רשלנות רפואית בהריון?

לא קל לאדם מן היישוב לזהות מקרה של רשלנות רפואית בהריון. לפעמים דברים קורים ללא סיבה. לפעמים הרופאים מספקים תירוצים משכנעים. ערכנו עבורכן מניסיוננו רשימה חלקית של מקרים העשויים להיחשב לרשלנות בהריון. במידה שחווית אחד מאלו, מומלץ לפנות לייעוץ עם עו"ד רשלנות רפואית.

קבוצת המקרים הראשונה - רשלנות בייעוץ טרום הריוני

על פי נהלי משרד הבריאות והאיגודים המקצועיים הרלבנטיים, ישנה חובה למפות סיכונים ללידת ילד פגוע כבר בייעוץ הטרום הריוני. יש לברר היסטוריה רפואית ומשפחתית של האישה ובן זוגה. יש לברר קרבה משפחתית. יש לבצע סקר גנטי ולפעול בהתאם לתוצאותיו ועוד. ישנם נתונים העשויים להצריך הפנייה לבירור נוסף טרם ההריון ו/או להצריך בדיקות מסוימות במהלך ההיריון, כמו ייעוץ גנטי או ביצוע מעקב הריון בסיכון. להלן מספר דוגמאות:

• נתוני סקר גנטי המראים נשאות למחלה גנטית פוטנציאלית
• סיכון ללידה מוקדמת (לידת פג) עקב לידה מוקדמת קודמת
• נישואי קרובים
• מקרים במשפחה של לידת ילד פגוע

לפני מספר שנים טיפלנו בתביעה לפיצויים בשל לידת פג עם נזק מוחי חמור. במקרה זה, על אף שלידה קודמת הסתיימה עם לידת פג, שזהו גורם הסיכון הגדול ביותר ללידת פג נוסף, לא ניתנו המלצות מתאימות בהריון הבא, שיכולות היו למנוע את לידת הפג הפגוע.

קבוצת המקרים השנייה - אי מתן הפנייה לבדיקות מומלצות בהריון

בישראל קיימים נהלים מפורטים, כמו נוהל טיפול באישה הרה של משרד הבריאות, הכוללים רשימת בדיקות מינימלית המומלצת לביצוע במהלך ההיריון. אי מתן הפנייה לבדיקה מומלצת, ייחשב על פי רוב לרשלנות רפואית בהריון. לדוגמה:

• אי מתן הפנייה לשקיפות עורפית או לסקירת מערכות
• אי מתן הפניה לסקר ביוכימי
• אי מתן הפניה לדיקור מי שפיר לאישה בת 35 בעת התעברותה
• אי מתן הפנייה לייעוץ גנטי בשל ממצאים חשודים בעובר בבדיקת אולטרסאונד
• אי מתן מידע לאישה הרה על אפשרות לבצע באופן פרטי בתשלום בדיקות שאינן כלולות בסל הבסיסי אך מומלצות על ידי משרד הבריאות ואיגודים מקצועיים

בטיפולנו תביעה של בני דודים מדרגה ראשונה, אשר לא יודעו במסגרת ייעוץ גנטי טרום הריוני, על האפשרות לבצע בדיקת אקסום במסגרת בירור גנטי טרום השרשתי (PGD), ועל ידי כך להימנע מהבאתה לעולם של בתם, כשהיא עם מחלה גנטית חמורה ונכות קשה ביותר.

קבוצת המקרים השלישית - רשלנות במעקב בהריון

ישנם מקרים בהם בדיקות בהריון מבוצעות ברמת מיומנות ירודה, ובשל כך לא מזוהה כי העובר פגוע. לפעמים מתעורר במהלך ההיריון סיכון ללידת ילד פגוע שלא זוכה למענה הנדרש. הבולטים בקבוצה זו הם המקרים הבאים:

• אי זיהוי חשד לתסמונת דאון בשקיפות עורפית
• אי זיהוי מומים בעובר כמו מומי לב, פגמים במחיצות הלב, TGA, AV-CANAL, ספינה ביפידה, שסעי פנים וחיך, סימנים דיסמורפיים
• אי זיהוי פיגור בגדילה התוך רחמית (IUGR)
• קיצור מוקדם של צוואר הרחם (סיכון מוגבר ללידה מוקדמת)
• שליית פתח (שלייה נמוכה)
• היפרדות שלייה

תביעות בגין אי זיהוי מומים באולטרסאונד הינן נפוצות למדי. למשל, נביא לדוגמה מקרה בו טיפלנו, בו לא זוהה בעובר מום לב מורכב מסוג AV-CANAL, ונולדה ילדה עם נכות קשה.

חשוב לציין, שמכיוון שלא ניתן לכסות את שלל המצבים העשויים להיחשב לרשלנות רפואית בהריון, המלצתנו היא לנקוט משנה זהירות ובכל מקרה בו נולד ילד פגוע לפנות לייעוץ משפטי עם עורך דין הבקי בדיני הרשלנות הרפואית.